לדלג לתוכן

אליהו יצחק פריסמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב אליהו יצחק פריסמן

הרב אליהו יצחק פריסמן (תרס"ב, 1902 - י"ג באדר ב' תשל"ו, 13 במרץ 1976) היה מקבוצת המייסדים של מכון הרי פישל לדרישת התלמוד ומשפט התורה והשתתף בכתיבת ובעריכת חיבורים תורניים.

נולד בריטובה שבליטא לאליעזר זאב פריסמן, תלמיד ישיבות סלבודקה וטלז ופעיל למען יישוב ארץ ישראל.[1]

למד בישיבת טלז. כשעזב את הישיבה ליווהו ראש הישיבה, הרב יוסף יהודה לייב בלוך[דרוש מקור]. בשנת תרפ"ה (1925) עלה לארץ ישראל ולמד בישיבת מרכז הרב. הראי"ה קוק והרב יעקב משה חרל"פ למדו איתו לעיתים בחברותא. הרב אברהם אהרן בורשטיין מטבריג, שהכיר את משפחתו מהשנים שבהן כיהן כאב"ד ריטובה ולימד כתשעה חודשים בישיבת מרכז הרב, אמר עליו שהוא היחיד שמבין את כל דבריו בשיעור[דרוש מקור].

היה מעשרת התלמידים שנבחרו בידי הרב קוק כדי להקים את "מכון הרי פישל לדרישת התלמוד", ובהמשך במערכת "הלכה פסוקה" על חלק חושן משפט של שולחן ערוך ב"מכון למשפט התורה" שהקים הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג. עבודתו נכללה בכרך הראשון של המפעל שיצא לאור בתשכ"ב.

השתתף בכתיבת תיקונים והערות לחלק ב' של "שיטה למועד קטן" לתלמיד רבי יחיאל מפאריש (עם הרב מרדכי ליב זק"ש, ירושלים תרצ"ז) ובכתיבת הגהות וביאורים לכרך ד' של 'ראבי"ה' (עם הרב שאר ישוב כהן, שם תשכ"ה). כתב חומר לערכים עבור "האנציקלופדיה התלמודית".[2] עם פטירתו של חברו הרב שמעון סטרליץ בשנת תשט"ו ערך עם הרב יוסף כהן את ספר כתביו "שם משמעון". היה מבאי ביתו של הרב צבי פסח פרנק והיה שותף בעריכת כתביו. הרב פרנק מזכירו כמה פעמים בספריו.

נפטר בירושלים ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים.[3]

בנו הוא אליעזר זאב אפרסמון, מרבני מכון הלכה ברורה.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • חנוך (זונדל) פריסמן, 'הרה"ג אליהו יצחק פריסמן ז"ל', בתוך חוברת ריטובה: תוספת לספר הזיכרון, תשל"ז, עמ' 10-11
  • הרב משה צבי נריה, 'לדמותו התורנית של הרב הגאון ר' אליהו יצחק בריסמן: שנה לפטירתו', בתוך שנה בשנה, תשל"ח, עמ' 463-477
  • הנ"ל, בשדה הראי"ה, כפר הרואה תשנ"א, 'מבני העלייה', עמ' 459–464.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ חנוך (זונדל) פריסמן, 'אבי מורי', בתוך ספר ריטובה, ירושלים תשל"ה, עמ' 93-94.
  2. ^ תולדות חייהם של המשתתפים בחיבור האנציקלופדיה התלמודית שהלכו לעולמם. נדפס בסוף כרך כ"ט של אנציקלופדיה תלמודית, חשוון תשע"א.
  3. ^ תמונת מצבתו בבית העלמין בהר הזיתים