אליהו לופס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב אליהו לופס
אליהו לופס.jpg
הרב אליהו לופס
לידה 2 בינואר 1890
י' בטבת תר"ן
חלב, סוריה
פטירה 3 ביולי 1938 (בגיל 48)
ד' בתמוז תרצ"ח
ירושלים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות בית וגן, ירושלים
השתייכות חרדים ספרדים
תחומי עיסוק הלכה
תלמידיו הרב עובדיה יוסף
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב אליהו לופס (2 בינואר 1890, י' בטבת תר"ן - 3 ביולי 1938, ד' בתמוז תרצ"ח) היה ר"מ בישיבת "פורת יוסף", דיין בבית דין צדק לעדת הספרדים בירושלים וממקימי שכונת "בית וגן" בירושלים. בין תלמידיו נמנו כמה רבנים מפורסמים, בהם הרב עובדיה יוסף.

בית הרב אליהו לופס בשכונת בית וגן בירושלים
המשאבה שבעזרתה נשאבו המים מן הבור התת-קרקעי

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת ה'תר"ן (1890) בחלב שבסוריה לרב יעקב ולחנה לופס, בן למשפחת רבנים בת 300 שנה. בחודש אלול ה'תרע"ג (1913) עלה לארץ ישראל עם בני משפחתו, והתיישב בירושלים. נמנה עם חכמי ורבני ישיבת המקובלים "רחובות הנהר", בחברת הרב חיים שאול דוויק הכהן, שם עסקו בתורת הנסתר והתפללו בצוותא על פי סידור הרש"ש וכוונות האר"י החי.

עם פתיחתה של ישיבת "פורת יוסף" בעיר העתיקה בירושלים, נמנה עם תלמידיה הראשונים. מסר שיעורים רבים בהלכה ומוסר בשכונת "זיכרון משה" בירושלים. עודד את הבריות במילות ביטחון ותנחומים, שהיו שגורים על פיו.

נמנה עם מייסדי שכונת "בית וגן" בירושלים, בעת שהחלה להיבנות בשנת 1926. בנוסף לגדלותו בתורה, היה אהוד על הציבור, עסק בצרכי ציבור באמונה, ונבחר ליו"ר המועצה של השכונה. בשנת 1928 בנה לעצמו בית בפאתי השכונה ברחוב החיד"א 31. בקומת המגורים שבה התגורר, הוקצה שטח לבית כנסת לתושבי השכונה הספרדים.

כנהוג באותם ימים, נבנה בסמוך לכל בית בור מים שבו השתמשו דיירי הבית לשתייה, לרחיצה ולכל צורכי המשפחה. הבור היה גדול ביותר על מנת להכיל מספיק מים להתמודד עם שנות הבצורת. בסמוך לבור המים, הוא בנה את קומת המרתף והקים בה בית מדרש. לאחר מכן, ניהלה בתו שרה בבית זה גן ילדים, ושימשה בו כגננת כ-40 שנה.

משנת ה'תרפ"א (1921) לימד בישיבה הגדולה "תורת חיים" בעיר העתיקה בירושלים. באותה תקופה היה יחיד בין צוות רבני הישיבה האשכנזית. מעלותיו ומידותיו התרומיות חיבבו אותו על כל בני הישיבה ומנהליה. עם פתיחת הישיבה הגדולה "פורת יוסף" בעיר העתיקה השתלב עם מייסדיה, ונקרא לכהן בין רבני הישיבה, ושם הרביץ תורה לתלמידים במשך כחמש עשרה שנים.

בשנותיו האחרונות שימש כדיין בבית דין צדק לעדת הספרדים בירושלים. כשנה לפני פטירתו (שנת ה'תרצ"ז) השתדל אצל רבני ירושלים, והקהיל קהילות ברבים ליום צום תענית ציבור ותפילה, לנוכח המצב האיום ששרר בארץ. אמרו כי אחרי אותו יום תענית ציבור, שקטה הארץ מספר חודשים ולא ראתה קורבנות.

ביום ד' בתמוז ה'תרצ"ח נפטר לאחר ייסורים וצער כשהוא במלוא כוחותיו ושנותיו הצעירות, כבן 48 שנים.[1] מפאת אשפוז וטיפול מוטעה, בבית החולים "משגב לדך" בעיר העתיקה, כשקיבל בטעות זריקה לא סטרילית התפתחו ברגלו נמק והרעלת דם כללית, ומיד הועבר לבית החולים "וואלך" – שערי צדק – שם חלה הידרדרות נוספת במצבו.

בימי מחלתו האחרונים, כשהיה באפיסת כוחות, הוכיח את המבקרים אותו בבית החולים: "העיקר היא התורה". לחולה ששכב לידו, הציע לזכות במצוות הנחת תפילין שלא יהא כקרקפתא דלא מנח. עד רגעיו האחרונים היה בצלילות מוחלטת, ביקש שיטבילוהו במקווה טהרה לאחר פטירתו.

לרב לופס היו שלושה אחים: רבי ניסים, רבי אברהם ורבי שלום, שלושה בנים ושבע בנות.

משפחתו הוציאה לאור לאחר פטירתו את הספר "אמרי פי ובן אביחיל" - דרושים מוסריים על התורה. ידידיו הרבנים בבית הדין הוציאו לאור אחרי פטירתו חוברת מיוחדת לזכרו. בשכונת "בית וגן" בירושלים נקרא רחוב על שמו.

תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין תלמידיו כמה מגאוני זמננו. המפורסם ביותר הוא הרב עובדיה יוסף. באחד הימים, כששימש כר"מ בישיבת "פורת יוסף", הרב אליהו לופס הבחין שתלמידו החביב, עובדיה, לא מופיע בישיבה כהרגלו. מיד ניגש לראש הישיבה, רבי עזרא עטייה, ושאלו על כך. הרבנים ניגשו לביתו ונודע להם שאביו הוציאו לעבוד בחנותו. מיד פשט רבי עזרא את בגדיו הרבניים, והודיע שהוא עובד בחנות על מנת שהבן יחזור לישיבה. כמה ימים של משא ומתן ביניהם להוריו, שכנעו אותם להניח לבנם לחזור לישיבה לשקוד על לימודיו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרב אליהו לופס, דבר, 4 ביולי 1938