אליהו מאיר בלוך

אליהו מאיר בלוך (כ"ג בתשרי תרנ"ה, 23 באוקטובר 1894 – כ"ח בטבת תשט"ו, 22 בינואר 1955) היה רב וראש ישיבה ליטאי-אמריקאי. ר"מ בישיבת טלז בליטא ולאחר מלחמת העולם השנייה מייסד וראש ישיבת טלז בקליבלנד שבאוהיו, ארצות הברית.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרב יוסף יהודה לייב בלוך, ראש ישיבת טלז. נישא לנחמה. בשנת תרפ"ח (1928) התמנה כר"מ בישיבת טלז. בשנת ת"ש (1940), בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, הצליח להיחלץ מליטא יחד עם גיסו, הרב חיים מרדכי קאטץ, ולהגיע לארצות הברית^[1]. השניים התיישבו בעיר קליבלנד שבמדינת אוהיו ושם הקימו מחדש את ישיבת טלז ופיתחו את מוסדותיה.

בלוך היה מראשי הרבנים וממנהיגי הציבור החרדי בארצות הברית. בנותיו נישאו לרבנים אליעזר סורוצקין ודוד ברקין.

דבריו על חורבן טלז[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשנודע לרב בלוך על חורבן טלז והשמדת בני משפחתו, הוא העלה על הכתב את רגשותיו והסביר כיצד ראשו פנוי לעסוק בלימוד תורה ובהקמת מוסדות תורה:

מה שיגורתי בא לי, היא הבשורה הנוראה על מות... שמתו בידי הרוצחים האשכנזים הארורים, ה' יקום דמם ויחוס על עמו. אל נא ידינני לאכזר שיכולתי לעיין בדברי תורה אחרי בשורה נוראה כזאת... הנה הרגשתי כי אין בכוחי לבוא אל... מבלי למלא החובה הקדושה המוטלת עלינו השרידים שנשארו לאנחה, אם לא על ידי עסק התורה. ועבודתי הראשונה מיד אחרי היוועדי משברי הנורא צריכה להיות מיד עבודת התורה. לעבודת העם אני עומד ולשירות קדושיו אני נכון, כי מה נחשבת צרת הפרט לעומת חובת הכלל.

— "מרביצי תורה ומוסר", חלק ב עמוד נז.