אליהו מזרחי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "הרא"ם" מפנה לכאן. לערך העוסק באדמו"ר השלישי מגור, ראו אברהם מרדכי אלתר.
אליהו מזרחי
תאריך לידה 1435
תאריך פטירה 1526
מקום פעילות Flag of Turkey.svg  טורקיה
נושאים שבהם עסק פרשנות רש"י
תפקידים נוספים מתמטיקאי ואסטרונום
רבותיו רבי אליהו הלוי בן רבי משה הלוי האשכנזי
מרדכי כומטינו, אצלו למד מתמטיקה ואסטרונומיה
הרב יהודה מינץ
חיבוריו פירוש על רש"י

רבי אליהו מזרחי (הרא"ם; 1435 - 1526), רב טורקי, אחד משלושת מפרשי רש"י העיקריים.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרא"ם נולד בקושטא בין השנים 1435 - 1437 (ויש הגורסים 1450), למשפחה רומניוטית מן הבלקן. למד תורה אצל רבי אליהו הלוי בן רבי משה הלוי האשכנזי, ואצל מרדכי כומטינו למד מתמטיקה ואסטרונומיה.

העמיד תלמידים רבים, בחוכמת התורה ובחוכמות חיצוניות (הרא"ם שלט גם בערבית וביוונית ונאמר עליו כי היה הראשון שגילה שיטה למציאת שורש ריבועי). בין התלמידים שהעמיד היו גם תלמידים קראים וזאת למורת רוחו של הרב משה אליהו קפשאלי, שהיה הסמכות התורנית העליונה באימפריה העות'מאנית באותה עת. בכך ובנושאים נוספים הגיע לעימות עם הרב קאפסלי. עם זאת, על אף הוראתו של הרב קולון (המהרי"ק) שלא לציית לרב קאפסלי בתפקידו כחכם באשי (תפקיד שכלל גם סמכויות לגבית כספים שונים מהיהודים עבור השולטן), נמנע הרא"ם בעצת רבו, הרב יהודה מינץ, מלהביע עמדה בסוגיה.

חכם באשי [1][עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מות הרב משה אליהו קפשאלי ב-1495 מונה במקומו הרא"ם לחכם באשי, ולמעשה היה לחכם הבאשי האחרון. ביטל את החרמות שהוטלו על לימוד תורה לקראים ונימק את הדבר בכך שקנאת תלמידים תרבה חוכמה[2]. בסובלנותו היה הרא"ם יוצא מן הכלל בזמנו ומקומו. אבל למרות זה ביסס את איסור החיתון עם הקראים[3].

הרא"ם גילה יחס מקל להתרת עגונות מטעמי צניעות. הרא"ם קבע בדעת מיעוט כי גם לאחר חרם דרבנו גרשום, מקום בו יפקיד בעל את הגט והכתובה בידי בית הדין, יהיה פטור מתשלום דמי מזונות לאשתו. הלכת מיעוט זו אומנם לא אומצה על ידי מרבית הרבנים, אך אומצה בבתי המשפט לענייני משפחה, במקום בו קיים פירוד ארוך בין בני זוג, והאשה דוחה אפשרות חזרה לחיי משפחה, ראו למשל כאן.

הרא"ם התנגד בחריפות למנהגים שנתפסו בעיניו כגרועים ואמר כי "מנהג גרוע שאינו על פי העיקר, מנהג בטל הוא אצל כל אדם ואין מחייבים ללכת אחריו אף על גב דאתפשט אסוריה לכולא מתא (=אף על גב שהאיסור פשט בכל אותה העיר) ואף על גב דהוי גבי אסורא...". ועוד כתב "דאין כח המנהג יכול להתפשט על מי שאינו רוצה באותו מנהג בעל כרחו".

הרא"ם התפרסם בידענותו, ועסק הרבה בצרכי ציבור למרות חולשתו הגופנית, ועם מינויו לחכם באשי היה מיועצי השולטן באיזמיר, והיה לו מקום בדיואן עם הפטריארך והמופתי. בימיו התחילה כניסת המוני יהודים לטורקיה בעקבות גירוש ספרד, והרא"ם עשה מאמצים להקל על הבאים את כניסתם לארץ החדשה.

הרא"ם נפטר בגיל מופלג בקושטא בשנת 1526. חתנו, רבי משולם מוולטירה הביא לביטול הרבנות הראשית בתוגרמה (טורקיה) לאחר פטירתו. הראשון לציון רבי ניסים חיים משה מזרחי וישראל מאיר מזרחי מירושלים הם מצאצאיו של הרא"ם.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המזרחי - פירוש על פרש"י שעל התורה (ויניציא 1526, 1545) - ספר שבו העמיק לפרש את דברי רש"י, להגן עליהם מהשגות המפרשים האחרונים (ובמיוחד מהשגות הרמב"ן) אך גם לחלוק עליו במקומות רבים. הספר נחשב לאחד הפירושים המרכזיים לרש"י. הספר מביא למעשה את המקורות מהתלמוד ומהמדרש עליהם ביסס הרש"י את פירושו. תמציתו מופיעה בספר "שפתי חכמים" (עם פירושו של המהר"ל מפראג).
  • מלאכת המספר - על חוכמת המספר החשבון והתשבורת וההנדסה (קושטא 1534) - מטרת ספר זה היא ללמד כל אדם את יסודות החשבון ואת ארבע פעולות החשבון: קיבוץ (חיבור), חיסור, הכאה (כפל) וחילוק, במספרים שלמים, בשברים ובשברי התכונה. את הספר הוציא לאור בנו של הרא"ם, ישראל, לאחר פטירתו. הספר כתוב עברית ותורגם ללטינית, התפרסם בחשיבותו ושימש כספר יסוד להוראת החשבון. בספר כלול גם פרק על לימודי השח, ראו כאן.
  • תוספי סמ"ג (קושטא 1541) - חידושים בספר מצוות גדול.
  • צורת הארץ - חיבור על צורת הארץ ותמונתה.
  • שאלות ותשובות (קושטא 1546) - מאה שאלות ותשובות בשבתו על כס ההוראה.
  • מים עמוקים (ויניציה 1647) - שאלות ותשובות חלק ב'.
  • פסקים שפורסמו בספר בית יוסף לרבי יוסף קארו

ספרים שלא נדפסו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • באור על ספר אלמגיסטי - ספר על תנועת גרמי השמים - הספר לא נדפס אך קיים כתב יד בסנט פטרבורג.
  • פירוש ליסודות של אוקלידס - הספר אבד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • א' עובדיה, כתבים נבחרים כרך א, ירושלים תש"ב, עמ' 98-63.
  • מ' פיליפ, חומש הרא"ם, ספר בראשית, פתח תקוה תשנ"ד, מבוא עמ' ה-כג.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משרת החכם באשי, כמשרה רשמית באישור השלטונות, נוסדה רק ב-1835. על הקמת מוסד החכם באשי באיסטנבול החליט הסולטאן מהמוט השני ב-1826 וההחלטה מומשה בשנת 1835 .
  2. ^ שו"ת הרא"ם סימן נז.
  3. ^ שו"ת הרא"ם סימן נח.