אליהו מזרחי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המונח "הרא"ם" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו רא"ם.
אליהו מזרחי
לידה 1435
האימפריה הביזנטיתהאימפריה הביזנטית קושטא, האימפריה הביזנטית
פטירה 1526 (בגיל 91 בערך)
האימפריה העות'מאנית (1453–1844)האימפריה העות'מאנית (1453–1844) קושטא, האימפריה העות'מאנית
מדינה האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1526 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק פרשנות רש"י
תפקידים נוספים מתמטיקאי ואסטרונום
רבותיו רבי אליהו הלוי בן רבי משה הלוי האשכנזי
מרדכי כומטינו, אצלו למד מתמטיקה ואסטרונומיה
הרב יהודה מינץ
חיבוריו פירוש על רש"י
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי אליהו מזרחי (הרא"ם; 14351526, רפ"ו) היה פוסק הלכה, איש מדע, סופר קומנטר ומדינאי יהודי-טורקי. רבה הראשי של יהדות האימפריה העות'מאנית ומנהיגה, ראש ישיבה ואחד משלושת פרשניו העיקריים של פירוש רש"י לתורה.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרא"ם נולד בקושטא בין השנים 1435 - 1437 (או 1450), למשפחה רומניוטית מן הבלקן. למד תורה אצל רבי אליהו הלוי בן רבי משה הלוי האשכנזי, ואצל מרדכי כומטינו למד מתמטיקה ואסטרונומיה.

העמיד תלמידים רבים, בחכמת התורה ובחכמות אחרות (הרא"ם שלט גם בערבית וביוונית ונאמר עליו כי היה הראשון שגילה שיטה למציאת שורש ריבועי). בין התלמידים שהעמיד היו גם תלמידים קראים וזאת למורת רוחו של הרב משה אליהו קפשאלי, שהיה הסמכות התורנית העליונה באימפריה העות'מאנית באותה עת. בכך ובנושאים נוספים הגיע לעימות עם הרב קאפסלי. עם זאת, על אף הוראתו של הרב קולון (המהרי"ק) שלא לציית לרב קאפסלי בתפקידו כחכם באשי (תפקיד שכלל גם סמכויות לגבית כספים שונים מהיהודים עבור השולטן), נמנע הרא"ם בעצת רבו, הרב יהודה מינץ, מלהביע עמדה בסוגיה. אחד מתלמידיו היה רבי אליהו הלוי מחבר הספר 'זקן אהרן', והוא גם החליפו בתפקיד רבה של קושטא החל משנת ה'רפ"ה (1525).

חכם באשי[1][עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מות הרב משה אליהו קפשאלי ב-1495 מונה במקומו הרא"ם לחכם באשי, ולמעשה היה לחכם הבאשי האחרון. ביטל את החרמות שהוטלו על לימוד תורה לקראים ונימק את הדבר בכך שקנאת תלמידים תרבה חכמה[2]. בסובלנותו לקראים היה הרא"ם יוצא מן הכלל בזמנו ומקומו. למרות ביטול החרם כלפיהם, הוסיף לשמור על היחס התקיף כנגד דעותיהם וביסס את איסור החיתון עימם[3].

הרא"ם גילה יחס מקל להתרת עגונות מטעמי צניעות. הרא"ם קבע בדעת מיעוט כי גם לאחר חרם דרבנו גרשום, מקום בו יפקיד בעל את הגט והכתובה בידי בית הדין, יהיה פטור מתשלום דמי מזונות לאשתו. הלכת מיעוט זו אומנם לא אומצה על ידי מרבית הרבנים, אך אומצה בבתי משפט לדיני משפחה, במקום בו קיים פירוד ארוך בין בני זוג, והאשה דוחה אפשרות חזרה לחיי משפחה, ראו למשל כאן.

הרא"ם התנגד בחריפות למנהגים שנתפסו בעיניו כגרועים ואמר כי "מנהג גרוע שאינו על פי העיקר, מנהג בטל הוא אצל כל אדם ואין מחייבים ללכת אחריו אף על גב דאתפשט אסוריה לכולא מתא (=אף על גב שהאיסור פשט בכל אותה העיר) ואף על גב דהוי גבי אסורא...". ועוד כתב "דאין כח המנהג יכול להתפשט על מי שאינו רוצה באותו מנהג בעל כרחו".

הרא"ם התפרסם בידענותו, ועסק הרבה בצרכי ציבור למרות חולשתו הגופנית, ועם מינויו לחכם באשי היה מיועצי השולטן באיזמיר, והיה לו מקום בדיואן עם הפטריארך והמופתי. בימיו התחילה כניסת המוני יהודים לטורקיה בעקבות גירוש ספרד, והרא"ם עשה מאמצים להקל על הבאים את כניסתם לארץ החדשה.

הרא"ם נפטר בגיל מופלג בקושטא בשנת 1526. חתנו, רבי משולם מוולטירה הביא לביטול הרבנות הראשית בתוגרמה (טורקיה) לאחר פטירתו.[דרוש מקור][מפני ש...] הראשון לציון רבי ניסים חיים משה מזרחי, אחיו רבי ישראל מאיר מזרחי והרב ראובן מזרחי מצאצאיו.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח "פירוש המזרחי" מפנה לכאן. לערך העוסק במפרש הלכות הרי"ף, ראו יוחנן מזרחי.
  • המזרחי - פירוש על פרש"י שעל התורה (ויניציא 1526, 1545) - ספר שבו העמיק לפרש את דברי רש"י, להגן עליהם מהשגות המפרשים האחרונים (ובמיוחד מהשגות הרמב"ן) אך גם לחלוק עליו במקומות רבים. הספר נחשב לאחד הפירושים המרכזיים לרש"י. הספר מביא למעשה את המקורות מהתלמוד ומהמדרש עליהם ביסס הרש"י את פירושו. תמציתו מופיעה בספר "שפתי חכמים" (עם פירושו של המהר"ל מפראג). מפאת חשיבותו של הפירוש, הפכו כמה מפרשני רש"י המאוחרים לספרי פרשנות העוקבים ומפרשים גם את חיבורו של אליהו מזרחי (למשל: ספר זיכרון משה, לובלין שע"א - חיבור על פירושי רש"י והמזרחי, מאת משה בן זבולון אלעזר הלפרין, חותנו של המהרש"א הוא ר' שמואל אליעזר הלוי איידלס.) הרא"ם הגדיר את מטרת פרשנותו בהגנה על פרשנות רש"י "ופרט בהתרת הספקות הנופלות מן האחרונים הקמים עליו ובפרט מהארי הגדול והנורא הרמב"ן לאשר 'יבטח כי יגיח ירדן אל פיהו' לפיכך לא יכולתי להניח עיוני זה" (שו"ת רא"ם סימן פ, עמ' רנח). שיטתו הפרשנית בביאור רש"י על דרך פשט - דרך המיישבת קושי במקרא, ודרך המדייקת בלשון הכתוב,[4]
  • מלאכת המספר - על חוכמת המספר החשבון והתשבורת וההנדסה (קושטא 1534) - מטרת ספר זה היא ללמד כל אדם את יסודות החשבון ואת ארבע פעולות החשבון: קיבוץ (חיבור), חיסור, הכאה (כפל) וחילוק, במספרים שלמים, בשברים ובשברי התכונה. את הספר הוציא לאור בנו של הרא"ם, רבי ישראל[5], לאחר פטירתו. הספר כתוב עברית ותורגם ללטינית, התפרסם בחשיבותו ושימש כספר יסוד להוראת החשבון. בספר כלול גם פרק על לימודי השח, ראו כאן.
  • תוספי סמ"ג (קושטא 1541) - חידושים בספר מצוות גדול.
  • צורת הארץ - חיבור על צורת הארץ ותמונתה.
  • שאלות ותשובות (קושטא 1560) - מאה שאלות ותשובות בשבתו על כס ההוראה.
  • מים עמוקים (ויניציה 1647) - שאלות ותשובות חלק ב'.
  • פסקים שפורסמו בספר בית יוסף לרבי יוסף קארו

ספרים שלא נדפסו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • באור על ספר אלמגיסטי - ספר על תנועת גרמי השמים - הספר, ביאור לספר אלמגסט (יצירת הפאר של האסטרונומיה היוונית הקדומה), לא נדפס אך קיים כתב יד בסנט פטרבורג.
  • פירוש ליסודות של אוקלידס - הספר אבד.

ההומניסט וההבראיסט הגרמני סבסטיאן מינסטר הדפיס בבזל כמה מספריו של רבי אליהו מזרחי, בין השנים 1529-1524.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משרת החכם באשי, כמשרה רשמית באישור השלטונות, נוסדה רק ב-1835. על הקמת מוסד החכם באשי באיסטנבול החליט הסולטאן מהמוט השני ב-1826 וההחלטה מומשה בשנת 1835.
  2. ^ שו"ת הרא"ם סימן נז.
  3. ^ שו"ת הרא"ם סימן נח.
  4. ^ ראו מרים ג'ייקובס ,הגנת רא"ם על רש"י מפני השגות רמב"ן על פי פירושו לספר בראשית חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה, תשע"ט
  5. ^ עליו ראו: שמואל יוסף פין, הערך "הר"ר ישראל בהר"ר אליהו מזרחי", בתוך: כנסת ישראל עמ' 698, באתר היברובוקס.