אליהו מייטוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אליהו מייטוס

אליהו מֶיְיטוּס (מיטוס; Meitus; ו' בתשרי תרנ"ג, 27 בספטמבר 1892, קישינב, בסרביה, האימפריה הרוסית19 ביוני 1977, תל אביב) היה משורר עברי ומתרגם פורה. מורה ואיש חינוך באירופה ובישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליהו מייטוס נולד בשנת 1892 בקישינב שבבסרביה. (אז באימפריה הרוסית; כיום במולדובה). למד בחדר ואחר כך אצל מורים פרטיים. סיים את הגימנסיה באודסה. השלים לימודיו בסורבון שבפריז. בעת מלחמת העולם הראשונה חזר לרוסיה, למד פילולוגיה וסיים לימודיו עם תואר מוסמך במדעי הרוח באוניברסיטת פטרוגראד (סנקט פטרבורג). בפרוץ המהפכה הרוסית נמלט לרומניה. החל משנת 1920 ניהל גימנסיה עברית מרשת "תרבות" בסורוקי שבבסרביה ולימד בבית המדרש למורים ביאשי, רומניה. בשנת 1935 עלה מייטוס לארץ ישראל. כל שנותיו היה מורה לספרות בבתי ספר תיכוניים, עד לפרישתו.

שירו הראשון של מייטוס, "לילית", התפרסם ב"השילוח" בשנת ה'תר"ע (1910). בשנת 1938 יצא ספרו הראשון, "משירתנו החדשה". מייטוס היה מעורה בשירה הצרפתית, והעשיר את השירה העברית בצורות ונושאים הנטולים משירה זו. בראשית יצירתו השירית היו נושאיה העיקריים געגועים לעולם הילדות והתרפקות על הנופים והחיים שהותיר מאחוריו באירופה.

אליהו מייטוס היה מתרגם פורה, בעיקר מלשון יידיש, צרפתית ורוסית. תרגם בין השאר מיצירתם של דוד ברגלסון, פרץ מרקיש, ראסין, טולסטוי, פושקין, אונורה דה בלזק, אמיל ורהארן, בודלר, אלכסנדרו תומא וורלן.

נפטר בשנת 1977, בן 85 במותו. נקבר בבית העלמין קריית שאול.[1]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הפקר: משירי מתן, כהן-הבעל, ירושלים: השלח, 1928.
  • שלומית: פואמה,‫ ירושלים: השלח, 1928.
  • שירים, תל אביב: ועד היובל בהשתתפות מוסד ביאליק, תש"ג.
  • בלדות מנוף הילדות: שירים,‫ תל אביב: הוועד להוצאת כתביהם של סופרים עברים מסרביה, תשי"ד 1954.[2]
  • טריאולטים: שירים, תל אביב: עקד, תשכ"א 1961.[3]
  • בקצה הגשר השני: סוניטות, תל אביב: עקד, 1967.[4]
  • מן הגרן ומן היקב: לקט שירים, תל אביב: עקד, תשל"ג.
  • במחיצתם של סופרים: פרקי זכרונות מימי שחרות, תל אביב: יבנה, תשל"ח 1978.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משיריו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דף הנפטר באתר חברה קדישא ת"א והמחוז.
  2. ^ ראו ביקורת: נתן גורן, נופי הילדות, דבר, 26 בפברואר 1954.
  3. ^ ראו ביקורת: י. זמורה, גלגולי משורר עברי, דבר, 24 בנובמבר 1961.
  4. ^ ראו ביקורות: ב. אילן, בקצה הגשר – אל קצה התוחלת: ספרי השירה החדשים של אליהו מייטוס ויצחק עוגן, מעריב, 19 במאי 1967; אדיר כהן, השירה העברית בתשכ"ז, דבר, 25 באוקטובר 1967.