אליהו סיגד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אליהו סיגד
אליהו סיגד (1955), תצלום מארכיון גבריאל טלפיר, מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
אליהו סיגד (1955), תצלום מארכיון גבריאל טלפיר, מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
לידה 1901 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 במרץ 1975 (בגיל 74 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לוחית זיכרון לאליהו סיגד (סיגרד) בתל אביב

אליהו סיגָד (סיגָרד) (190130 במרץ 1975) היה צייר ישראלי.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר פוניבז' בליטא. בשנים 19191922 למד אדריכלות ורישום בריגה.

ב-1925 עלה לארץ ישראל, השתתף בתערוכות קבוצתיות ויצר תפאורות לתיאטרון.

ב-1929 נסע לפריז לשלוש שנים שבמהלכן למד באקדמיית קולארוסי (Académie Colarossi) ובאקדמיית גרנד שומייר (Académie de la Grande Chaumière).

לאחר שובו ארצה הצטרף לאגודת הציירים והפסלים ונבחר לכהן בוועד שלה במשך כעשרים שנה. לפרנסתו לימד ציור בבתי הספר היסודיים בתל אביב, "תל נורדאו" (בין תלמידיו שם היה האמן דני קרוון[1]), "אחד העם" ו"הכרמל". בשנות ה-40 הצטרף לארגון ההגנה והשתתף במלחמת העצמאות.

הוא השתתף בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות ביריד המזרח (1925, 1929) במוזיאון תל אביב (1933, 1950) בביתן הלנה רובינשטיין (1960), בתערוכת העשור (1958) ועוד. כן נטל חלק בתערוכות של אמנים ישראלים בארצות הברית, בקנדה, בדרום אפריקה ועוד.

נפטר ב-30 במרץ[2] 1975, בגיל 74. הותיר אישה, רינה.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבודותיו ניכרת ההשפעה הצרפתית האפיינית לשנות ה-30. רבים מציוריו משקפים את ההווי ונוף הארץ והוא נחשב לאמן "ארץ ישראלי". הוא סירב לפנות לאמנות מושגית שהפכה לזרם המוביל באמנות הישראלית ולפיכך הפך מאמן מרכזי ומוערך לאמן הנמצא בשולי הזירה האמנותית בארץ.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין הפרסים שבהם זכה:

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת פרויקט הנצחת אמנים בתל אביב נקבעה לוחית זיכרון על ביתו ברחוב סירקין 35.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פה גר, עיר בעקבות אמניה, הוצאת עיריית תל אביב, עמ' 118, 2015

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]