אליהו סימפסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

הרב אליהו ייאכיל סימפסוןיידיש: סימפסאן; בוברויסק, א' בתמוז תרמ"ט - ניו יורק, כ"ט בכסלו תשל"ז) היה רב חסיד חב"ד ותיק, ה'חוזר' (מי שחוזר ומעלה על הכתב את דברי התורה) של האדמו"ר הרש"ב ומי שמונה על ידו למשפיע קהילת חב"ד באודסה, הגבאי (מזכיר) של האדמו"ר הריי"ץ ושל ביתו ובית המדרש בחצרו. כיהן כשד"ר האדמו"ר הריי"ץ והרבי מלובביץ'. ממייסדי אגודת חסידי חב"ד העולמית, חבר הנהלת ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית – 770, ממסייעי הצלת האדמו"ר הריי"ץ ממוסקבה ורב בית הכנסת "צמח צדק" בבורו פארק, ניו יורק.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברית המועצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוברויסק[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לשמעון אהרן והנקא למשפחת ייאכיל. בגיל 12 נשלח לעיירה ליובאוויטש והתקבל בגיל צעיר זה לאחר תנאים שהציבו לו ללימודים בישיבת תומכי תמימים בעיירה בה למד למשך 15 שנים. הוסמך להוראה על ידי הרד"ץ חן והרב אריה לייב שיינין רבה של דוקשיץ. בליובאוויטש שימש אחד מ'חוזרי' וכותבי ה'הנחות' (קיצורי החזרות שהובאו אל הרבי להגהה) על מאמריו של הרבי הרש"ב בהיותו בעל זיכרון צילומי, וחלקים גדולים מהסדרות 'ספר המאמרים' ו'תורת שלום' של הרבי הרש"ב נכתבו מפיו. באיגרת אל הנשיא זלמן שזר כותב עליו רבי מנחם מנדל שניאורסון: "מראשי החוזרים והתופסים".

קובליץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתרע"ו נישא לפרומא איטא בת החסיד יהושע בנימין ליפשיץ מקובליץ. בשנה שאחר חתונתו התגורר בסמוך לבית חותנו, בקובליץ שבפלך ויטבסק. בתום שנה שלח האדמו"ר הרש"ב איגרת בכתב-ידו לראשי קהילת חב"ד בעיר אודסה ובה מינהו לרב קהילתם כממלא מקומו של הרב אליעזר דברוסקין.

אודסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב ייאכיל עבר לאודסה והחל לשמש כרב. באותה תקופה ניצל מפורעי ה'אדומים' על ידי הרב אלחנן דב מרוזוב ובתשרי תר"פ נסע לרוסטוב על הדון לבקר את רבו. באותה שנה בב' בניסן נפטר הרבי הרש"ב ובתשרי נסע לרוסטוב כחסידו של בנו, הרבי הריי"ץ. לאחר המהפכה הבולשביקית הצליח לברוח לאנגליה בעבור ויזה בה כונה בשם אליהו "סימפסון" כשמו הבדוי של אחיו בוויזה שלו. מיני אז נקרא הרב אליהו במשפחתו המקורית וזו המזויפת: אליהו ייאכיל - סימפסון.

ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תרפ"ג הגיע עם משפחתו לארצות הברית, והוא מונה לרב בית הכנסת 'צמח צדק' בהארלם. לאחר מכן עבר לבורו פארק, שם שימש כרב בית כנסת בעל שם זהה למעלה מ-50 שנה עד פטירתו.[1]

פעל להקמת אגודת חסידי חב"ד באמריקה, מונה ליושב ראש "אגודת התמימים" ושימש מנהל ובא-כחו של הרבי בישיבת תומכי תמימים המרכזית בניו יורק. שימש גם כיושב ראש 'אגודת התמימים' ו'ועד דמי המעמד', וכמזכיר 'ועד המסדר' ללימוד החסידות ולקיום התוועדויות בבית מדרשו של הרבי.

בת"ש כשעלה הרבי הריי"ץ לארצות הברית התארח הרבי בביתו ישירות כשיצא מהנמל. הוא כונה 'נאמן בית' בביתו ומונה לאחראי על ה'יחידויות' - הפגישות עם הרבי הריי"ץ. הוא נשלח על ידו לשד"רות בהעברת תורתו ובאיסוף תרומות לשיקגו, למונטריאל, לסינסינטי ולמיאמי. אחר פטירתו נשלח על ידי חתנו הרבי מלובביץ' לישיבות ולקהילות שונות ברחבי אוסטרליה, קנדה וארצות הברית בהם שימש כרב זמני. נפטר ממחלה בכ"ט בכסלו תשל"ז, והרבי מלובביץ' ביקש להוסיף לנוסח מצבתו - "מגדולי חוזרי דא"ח בליובאוויטש".[2]

אחר פטירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתנו, הרב אברהם רוזנפלד, ממלא את מקומו כרב בית הכנסת 'צמח צדק' בבורו פארק. (בנו של הרב אברהם נשוי לאחותו של שלום רובשקין.)[1]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שניאור זלמן ברגר, חסיד נאמן ספר לדמותו ופועלו, תשס"ז

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 "Shabbos with Sholom Mordechai Rubashkin". Ami Magazine (באנגלית) (348): 78. 27 דצמ' 2017. {{cite journal}}: (עזרה)
  2. ^ שניאור זלמן ברגר, חסיד נאמן, ברוקלין: הרב שמעון אהרן רוזנפלד, תשס"ח