אליהו פיינשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

רבי אליהו הלוי פיינשטיין (מכונה: רֶבּ אֶלֶ'ה פרוז'ינער; ז' בטבת ה'תר"ג, 10 בדצמבר 1842 - כ"ז בתשרי ה'תרפ"ט, 11 באוקטובר 1928) היה רב ליטאי, רבן של ערים שונות ברחבי ליטא, שהתפרסם בעיקר כרבה של עיר רבנותו האחרונה, פרוז'ני.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בסלוצק לרב אהרן הלוי פיינשטיין, בהיותו פעוט עברו הוריו להתגורר בעיירה סטרובין שבה התמנה אביו כרב. בילדותו התקרב לרב יוסף פיימר רבה של סלוצק. בהיותו בן שלוש עשרה, התארס עם גוטא כישא בת הרב יצחק יחיאל דוידזון מקורליץ, ונכדת רבי יששכר בער דוידזון רבה של קאפולי. חמיו לעתיד, שלח אותו להשתלם בלימודי רבנות בישיבת וולוז'ין, והוא התפרסם בה כעילוי.

הזוג נישא בח' בתמוז ה'תר"ך (1860), בשנים הבאות ישב בעירו של חותנו ועסק בהרחבת היקף ידיעותיו בתלמוד הבבלי והירושלמי. הוא עשה לו למנהג עד סוף ימיו, לסיים מדי שנה את שני התלמודים, ובלכתו ברחוב היה משנן משניות בעל פה.

בפסח תרכ"ג (1863) נפטר אביו, והוא התמנה תחתיו כרבה של סטרובין, במשרתו זו החזיק שבע שנים. הוא סירב להצעה לכהן כראב"ד בעיר בריסק לאחר פטירת הרב איסר יהודה מאלין. בשנת תר"ל (1870), עזב הרב יהושע רבינוביץ[1] את רבנות העיר קלצק לטובת רבנות נעשוויז והרב פיינשטיין התמנה במקומו כרבה של קלצק. עם פטירת חמיו בתרל"ג נאלץ למלא את מקומו בקורליץ, עד שנת תרל"ט, אז התמנה כרבה של חסלוביץ וכיהן בה חמש שנים.

באספת הרבנים אחרי פרעות הסופות בנגב, היה המתנגד היחיד לפניית הרבנים לבקשת רחמים מאלכסנדר השלישי, קיסר רוסיה, כי סבר שפרעות בסדר גודל כזה, בהכרח קיבלו סיוע ארגוני או הסכמה שבשתיקה מהממשל בסנקט פטרבורג, ולכן פנייה לממשל עלולה רק לפגוע במצב היהודים.

בשנת תרמ"ד (1884) עזב הרב ירוחם יהודה ליב פרלמן (לימים "הגדול ממינסק") את רבנות פרוז'ני לטובת רבנות מינסק, והרב פיינשטיין נקרא למלא את מקומו. הוא כיהן בתפקידו זה עד פטירתו בכ"ז בתשרי ה'תרפ"ט, 11 באוקטובר 1928.

ספרו "הליכות אליהו", סודר מכתביו לאחר פטירתו והוא כולל פרשנות וחידושים על משנה תורה לרמב"ם ושו"ת בענייני הלכה. הספר נדפס בשנת תרצ"ב.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא השיא את גיסתו, אחות אשתו, פייא גיטל דוידזון, לרב דוד פיינשטיין. בנם היה הרב משה פיינשטיין ונכדם הרב יחיאל מיכל פיינשטיין[2]. גיס נוסף, היה הרב יעקב קנטורוביץ.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כונה ר' יהושע נעשוויזער. בנו של רבי אליהו רגולר.
  2. ^ למרות שם המשפחה הזהה, לא היה קשר משפחתי ביניהם, הרב אליהו פיינשטיין היה לוי וגיסו לא.