אליהו רפאל היישריק
.jpg) | |
| לידה |
5 בינואר 1950 (בן 75) ט"ז בטבת ה'תש"י ירושלים  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| תחומי עיסוק |
|
| השכלה | |
| חיבוריו | תורת רבית |
| תקופת פעילות | ה'תשנ"ה–ה'תש"פ |
| רבותיו |
|
| בת זוג | עדנה (לבית הרשלר) |
  | |
הרב אליהו רפאל היישריק (נולד ב-5 בינואר 1950, ט"ז טבת ה'תש"י). הוא רב ודיין ישראלי, מהדיר תורת הראשונים. שימש כר"מ בישיבות "בית התלמוד" ו"עטרת ישראל". כיהן כחבר בית הדין הרבני הגדול עד פרישתו לגמלאות. קודם לכן כיהן כדיין וכאב"ד בבית הדין הרבני בבאר שבע ובתל אביב.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בירושלים לקלמן אריה ובטי היישריק, חסידי גור. בילדותו עברו הוריו לתל אביב. שם למד בבית הספר "יסודי התורה" ו"ישיבת תל אביב". את מסלול לימודיו המשיך בישיבת קול תורה בירושלים. בה למד במשך שש שנים, והיה מקורב לראש הישיבה רבי שלמה זלמן אוירבך.[1] לאחר מכן המשיך בישיבת פוניבז'. היה תלמידו של רבי שמואל רוזובסקי. בשנת ה'תשל"ב (1972) נישא לעדנה, בתו של הרב משה הרשלר, חלוץ ההדרת ספרי ראשונים. לאחר נישואיו למד במכון "יד מאיר" בראשות רבי ברוך מרדכי אזרחי. בשנים ה'תשל"ז – ה'תשמ"ה שימש כר"מ בישיבות "בית התלמוד" ו"עטרת ישראל". בשנת ה'תשל"ה קיבל תעודת הסמכה לרבנות.
בין השנים ה'תשמ"ו לה'תשנ"ב למד דיינות ב"מכון הרי פישל", ובשנת ה'תשנ"ב קיבל כושר לדיינות.
בשנת ה'תשנ"ה נבחר לכהן כדיין בבית הדין הרבני בבאר שבע. בו כיהן 13 שנה.
בשנת ה'תשס"ח עבר לכהן בבית הדין הרבני בתל אביב. בו כיהן 8 שנים, כשבשנים ה'תשע"ד–ה'תשע"ו שימש גם דיין זמני בבית הדין הרבני הגדול.
בשנת ה'תשע"ו מונה לדיין קבוע בבית הדין הרבני הגדול.[2][3] שם כיהן עד פרישתו לגמלאות בשנת ה'תש"פ (2020). מספר ארגונים (חדו"ש, וארגוני נשים) פנו לבג"ץ לבטל את מינוי הרב היישריק לבית הדין הגדול,[4] אך בג"ץ דחה את העתירה על הסף.[5]
בסיוון ה'תשפ"ד התבקש להתמנות ליושב ראש וועדת הבחירות של הרבנות הראשית לישראל וסירב מסיבות אישיות.[6]
התגורר בשכונת בית וגן בירושלים שם מסר שיעורי תורה. בשנת ה'תשפ"ה (2025) עבר לשכונת רמת אשכול בירושלים.
כתביו ומפעליו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשיתוף עם חותנו חיבר את הספר "תורת רבית" העוסק באיסור ריבית ובהיתר עסקה. בתקופה זו כיהן כראש כולל אברכים "מכון רגנשברג להלכה והוראה". לאחר פטירת חמיו הקים את "מכון הרב הרשלר" והוא עומד בראשו. במסגרת המכון זכה לההדיר כתבי-יד, ולהוסיף הערות לכרכים אחדים מסדרת חידושי הרמב"ן על הש"ס שבהוצאת המכון. פרסם מאמרים רבים בתחום רפואה והלכה, במסגרת כתב העת "הלכה ורפואה" שבהוצאת מכון רגנשברג, ובכתבי עת תורניים-רפואיים אחרים; וכן מאמרים בדיני ממונות בכתב העת "הלכה וכספים" שבהוצאת המכון. כדיין פרסם מאמרים הלכתיים בדיני ממונות ובדיני אישות לצד פסקי דין רבים.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תורת רבית (ירושלים תשמ"ט)
- עריכה:חידושי הרמב"ן - גיטין, נדרים, בכורות. (ירושלים תשנ"ה)
- עריכה: חידושי הרמב"ן - בבא מציעא. (ירושלים תשס"ב)[7]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פסקי דין של הרב היישריק מבית הדין בבאר שבע
- פסקי דין של הרב היישריק מבית הדין בתל אביב
- פסקי דין של הרב היישריק מבית הדין הגדול בירושלים
אליהו רפאל הישריק, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראו: מדינת ישראל / המשרד לענייני דת, ילקוט חידושים - ג, לקט בענייני הלכה מעבודות תלמידי הישיבות שזכו בפרסים מטעם המשרד... ירושלים תשל"ד, עמ' כח משנת תשכ"ח.
- ^ מינוי דיין לכהונה בפועל בבית הדין הרבני הגדול, ילקוט הפרסומים 6804, 2014, עמ' 5568 באתר נבו
- ^ אלי ביתאן, הכירו את הדיין הלוחמני הרב אליהו רפאל היישריק: "נעשה הכל כדי להשאיר ילד אצל ההורה הדתי", באתר בחדרי חרדים, 13 ביולי 2016
- ^ חדו"ש וארגונים אחרים: למנוע את מינוי הרב היישריק לבית הדין הגדול באתר חדו"ש – לחופש דת ושוויון 17 ביולי 2016
- ^ אהרן רבינוביץ, מכה לחידו"ש: נדחתה העתירה נגד הרב היישריק, באתר בחדרי חרדים, 25 ביולי 2016
- ^ דביר עמר, הרב עידו שחר צפוי להתמנות לתפקיד יו"ר ועדת הבחירות לרבנות הראשית, באתר ערוץ 7, 14 ביוני 2024
- ^ חידושי הרמב"ן למסכת בבא מציעא בעריכת הרב אליהו רפאל היישריק מכון הרב הרשלר ירושלים תשס"ב באתר מכון "ארץ חמדה"