אליהו רפאל היישריק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אליהו רפאל היישריק
אליהו רפאל היישריק (cropped).jpg
לידה 1950 (בן 73 בערך)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה ישיבת פוניבז' עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב אליהו רפאל היישריק (נולד ב-5 בינואר 1950) הוא רב ודיין ישראלי, מהדיר תורת הראשונים. כיהן כחבר בית הדין הרבני הגדול עד פרישתו לגמלאות. קודם לכן כיהן כדיין וכאב"ד בבית הדין הרבני בבאר שבע ובתל אביב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בתל אביב לקלמן אריה ובטי היישריק, חסידי גור. למד בישיבת קול תורה[1] ובישיבת פוניבז'. נישא לעדנה, בתו של הרב משה הרשלר, חיבר במשותף עם חותנו את הספר "תורת ריבית" העוסק באיסור ריבית ובהיתר עסקה. בתקופה זו כיהן כראש כולל מכון רגנשברג להלכה והוראה. לאחר פטירת חמיו הקים את "מכון הרב הרשלר" ועומד בראשו, במסגרת המכון ההדיר מכתבי-יד והוסיף הערות לכרכים אחדים מסדרת חידושי הרמב"ן על הש"ס שבהוצאת המכון.

פרסם מאמרים רבים בתחום הלכה ורפואה, במסגרת כתב העת "הלכה ורפואה" שבהוצאת מכון רגנשברג, ובכתבי עת תורניים-רפואיים אחרים; ומאמרים בדיני ממונות בכתב העת "הלכה וכספים" שבהוצאת המכון ובכתבי עת תורניים אחרים.

הרב היישריק מתגורר בשכונת בית וגן בירושלים וחבר מכון אריאל בשכונה.

ב-2 במאי 1995 נבחר לכהן כדיין ובהמשך כאב"ד בבית הדין הרבני בבאר שבע ומאוחר יותר בתל אביב. כדיין פרסם מאמרים הלכתיים בדיני ממונות ובדיני אישות לצד פסקי דין רבים. משנת 2014 שימש כדיין זמני בבית הדין הרבני הגדול[2], וביולי 2016 מונה לדיין קבוע בבית הדין, שם כיהן עד פרישתו לגמלאות בשנת 2020.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תורת רבית (ירושלים תשמ"ט), במשותף עם חמיו, הרב משה הרשלר
  • חידושי הרמב"ן - גיטין, נדרים, בכורות. (ירושלים תשנ"ה)
  • חידושי הרמב"ן - בבא מציעא. (ירושלים תשס"ב)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו: מדינת ישראל / המשרד לענייני דת, ילקוט חידושים - ג, לקט בענייני הלכה מעבודות תלמידי הישיבות שזכו בפרסים מטעם המשרד... ירושלים תשל"ד, עמ' כח משנת תשכ"ח.
  2. ^ מינוי דיין לכהונה בפועל בבית הדין הרבני הגדול, ילקוט הפרסומים 6804, 2014, עמ' 5568