אליזבת אוקי פקסטון
 | |
| לידה |
17 במרץ 1878 פרובידנס, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
2 באפריל 1972 (בגיל 94) בוסטון, ארצות הברית |
| שם לידה |
Elizabeth Vaughan Okie |
| תחום יצירה |
ציור |
| זרם באמנות |
מודרניזם |
| בן או בת זוג |
וויליאם מקגרגור פקסטון (3 בינואר 1899–1941) |
  | |
אליזבת אוקי פקסטון (באנגלית: Elizabeth Okie Paxton; 1878–1972) הייתה ציירת אמריקאית, נשואה לאמן ויליאם מקגרגור פקסטון (1869–1941). הפקסטונים היו חלק מאסכולת בוסטון, קבוצה אמנים בולטת הידועה ביצירות פנים יפהפיות, נופים ודיוקנאותיהם של פטרוניהם העשירים. ציוריה הוצגו באופן נרחב ונמכרו היטב.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אליזבת ווהן אוקי נולדה בפרובידנס, רוד איילנד,[1] בתו של ד"ר האוורד אוקי (1846–1902) ואליזבת ווהן והייתה לה אחות אחת אדל. אוקי פקסטון למדה ציור בבית הספר לאמנות של קוולס, אצל ג'וזף דקמפ וארנסט מייג'ור. היא קיבלה הדרכה גם מויליאם מקגרגור פקסטון, במהלך הוראתו הקצרה בבית הספר.
היא התארסה בשנת 1896 לויליאם מקגרגור פקסטון, אחד ממדריכי האמנות שלה, ונישאה לו ב-3 בינואר 1899.[2] בשנת 1901 הם נסעו יחד לאירופה.[3] לעיתים קרובות הם בילו את הקיץ בקייפ קוד ובכף אן, והתגוררו בניוטון, מסצ'וסטס.[4]
בעקבות יופייה המרשים היא שימשה כמודל שלו לפני נישואיהם ובמהלכם, ודגמנה ברבות מיצירותיו לבני הזוג לא היו ילדים, במקום זאת הם מיקדו את האנרגיה היצירתית שלהם בעבודתם.[5] אוקי פקסטון שמה את הדגש על הקריירה של בעלה, וניהלה אותה לפני מותו ולאחריו, על חשבון הקריירה שלה. היא עברה לאולפני פנוויי של בוסטון לאחר שבעלה נפטר.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבין האומניות הבוסטוניות שנולדו במאה ה-19, רובן הגיעו ממשפחות שסיפקו אמצעים כספיים מספיקים לפתוח אולפנים משלהן ולשלם עבור השכלתן. בוסטון הייתה עיר שהיה בה מספר מורים טובים שלימדו נשים, כולל בעלה, ויליאם מקגרגור פקסטון; אדמונד צ'ארלס טרבל, פיליפ הייל, ויליאם מוריס האנט.
החינוך לנשים התקיים בשיעורים נפרדים ובעלות גבוהה יותר מזו של גברים. לעיתים קרובות המשיכו נשים ללמוד באירופה. בדרך כלל נשים ציירו סצינות ביתיות וטבע דומם. נשים רבות נישאו באיחור, לרוב הן נאבקו בניהול התפקידים המסורתיים של אשה ואמא עם הקריירה שלהן כאמניות.
אוקי פקסטון, שנחשבה על ידי מבקרת אמנות אחת כציירת טובה יותר מבעלה, "ציירה חיי טבע דוממים של רגעים בזמן". אבל כמו ליליאן ווסטקוט הייל, שהייתה גם אמנית מוכשרת ונשואה לאמן, הקריירה שלה הייתה פחות חשובה מזו של בעלה.
אוקי פקסטון השתמש באור, במרקם ובצבע כמו של אמנים אחרים מאסכולת בוסטון.[5] הציור שלה, "ארוחת בוקר קונטיננטלית", הוצג אצל רולנד בבוסטון ותואר ב-17 במאי 1907:
״היא הציגה ארוחת בוקר קטנה ועדינה, מסודרת בעדינות על מפת שולחן לבנה ונקייה; יש קנקן קפה כסוף, כוס קפה ותחתית חרסינה לבנה דקה, עם שפה ירוקה בהירה, לחמנייה, צלחת פרי המכילה חצי אשכולית וצרור ענבים... כל הדברים האלה צבועים בעדינות רבה ובטיפול אוהב, הם יפים בפני עצמם, והם קשורים טוב זה לזה, כיף להתבונן בהם. עבר זמן רב מאז שראינו ציור טוב יותר של עבודת טבע דומם״. בוסטון איוונינג,[6]
ציור אחר שלה - "מגש ארוחת הבוקר" הוא של סצנת חדר שינה פרובוקטיבית. במקום להציג פנים בתוליות האופייניות לאסכולת בוסטון, עם זאת, אוקי פקסטון תיארה סביבה חושנית, מבולגנת, המצביעה על רגישות ומיניות מודרנית של הנשים. עבודתה דמתה למודרניזם ולא לאסכולת בוסטון המסורתית יותר.
על ידי מעבר מסצינות פנים לעבודות דומם, אוקי פקסטון נמנעה מתחרות בנושאים של בעלה. "קנקן נחושת עם תפוחים" הוא ציור של שולחן מכוסה במפת שולחן לבנה שעליה קנקן עם ידית נחושת, שלושה תפוחים וספל ירוק ותחתית.
תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוקי פקסטון הציגה באקדמיה לאמנויות יפות בפנסילבניה בפילדלפיה בשנת 1916 ו -1917[7] היא הציגה בשש בגלריה של קורקורן לאומנויות בין השנים 1912–1941 ובעשר תערוכות במוזיאון ובבית הספר הלאומי של האקדמיה. בשנת 1913 הציגה באקדמיה הלאומית את "מגש ארוחת הבוקר".
היא גם הציגה בתערוכה הבינלאומית פנמה – פסיפיק בסן פרנסיסקו בשנת 1915 וזכתה במדליית כסף עבור "ארוחת הבוקר".
אוקי פקסטון הציגה ביריד העולמי של ניו יורק. היא זכתה במדליית הזהב של אן ווהן הייאט (לימים אנה הייאט האנטינגטון) בליגה המקצועית לאמנים אמריקאיים, ניו יורק, ומדליית הזהב הלאומית במועצת אגודות האמנים האמריקניים, ניו יורק, 1964.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Calif ) Dept of Fine Arts Panama-Pacific International Exposition (1915 : San Francisco, Official catalogue of the Department of Fine Arts, Panama-Pacific International Exposition (with awards), San Francisco, California, 1915, San Francisco : Wahlgreen, 1915
- ^ Who's who in New England, A.N. Marquis, 1915. (באנגלית)
- ^ Erica E. Hirshler, Janet L. Comey, Ellen E. Roberts, Boston Museum of Fine Arts, A studio of her own : women artists in Boston, 1870-1940, Boston : MFA Publications, 2001
- ^ The Artists Year Book: A Handy Reference Book Wherein May be Found Interesting Data Pertaining to Artists, and Their Studio, Home and Summer Addresses ..., Art League Publishing Association, 1905. (באנגלית)
- ^ 1 2 Elizabeth Okie Paxton a New Woman Artist, www.arttimesjournal.com
- ^ Boston Evening Transcript - חיפוש בארכיונים באמצעות חדשות Google, באתר news.google.com
- ^ Pennsylvania Academy of the Fine Arts, Catalogue of the Annual Exhibition of Painting and Sculpture, 1916. (באנגלית)