אליזבת יאנג-ברוהל

אליזבת יאנג-ברוהל
Elisabeth Young-Bruehl
	אין תמונה חופשית
לידה	3 במרץ 1946; אלקטון, ארצות הברית
פטירה	1 בדצמבר 2011 (בגיל 65); טורונטו, קנדה
שם לידה	Elisabeth Bulkley Young
מדינה	ארצות הברית
השכלה	קולג' שרה לורנס; ניו סקול ;
מנחה לדוקטורט	חנה ארנדט
תארים	דוקטורט
פרסים והוקרה	מלגת גוגנהיים (1986)

אליזבת יאנג-ברוהל (באנגלית: Elisabeth Young-Bruehl, נולדה כאליזבת בוקלי יאנג, באנגלית: Elisabeth Bulkley Young;‏ 3 במרץ 1946 – 1 בדצמבר 2011) הייתה אקדמאית, פסיכותרפיסטית ופסיכואנליטיקאית אמריקאית. היא פרסמה מגוון ספרים, בעיקר ביוגרפיות של חנה ארנדט ואנה פרויד.^[1] הביוגרפיה שלה על ארנדט משנת 1982 זכתה בפרס הארקורט הראשון ואילו ספרה "האנטומיה של הדעות הקדומות" זכה בפרס איגוד המוציאים לאור האמריקאי לספר הטוב ביותר בפסיכולוגיה בשנת 1996.^[2] היא הייתה חברה באגודה הפסיכואנליטית של טורונטו ומייסדת שותפה של Caversham הפקות, חברה המייצרת חומרים חינוכיים פסיכואנליטיים.^[3]

חייה

משפחתה של יאנג-ברוהל מצד אמה ניהלה חוות חלב על קרקע ליד ראש מפרץ צ'ספיק, והייתה פעילה בפוליטיקה המקומית של מרילנד. אביה וסבה של אמה (שהיה עורך עיתון) היו משכילים והחזיקו בספרייה פרטית גדולה. סבתה מצד אמה הייתה ממשפחות הוקר ובולי של קונטיקט, צאצאית של מהגרי ה"מייפלאואר". משפחת אביה הייתה מווירג'יניה. כמה מהם הוכשרו בתאולוגיה בקולג' ויליאם ומרי בוויליאמסבורג, וירג'יניה, שם נמצא בית המשפחה, "בית מאופין-דיקסון". היא גדלה במרילנד ובדלוור, שם לימד אביה גולף באופן מקצועי.

לאחר מכן למדה בקולג' שרה לורנס, שם למדה כתיבת שירה אצל מיוריאל רוקייסר. יאנג-ברוהל עזבה את הקולג' כדי להצטרף לתרבות הנגד של ניו יורק של אמצע שנות ה-60, אבל אז השלימה את לימודי התואר הראשון שלה ב־The New School (אז "בית הספר החדש למחקר חברתי"). שם הכירה והתחתנה עם רוברט ברוהל,^[4] ממנו התגרשה מאוחר יותר. במקביל לכך שהתאורטיקנית הפוליטית חנה ארנדט הצטרפה לפקולטה לתואר שני בבית הספר החדש, נרשמה יאנג-ברוהל ללימודי דוקטור בפילוסופיה. ארנדט הפכה למנטורית של יאנג-ברוהל והמנחה שלה לדוקטורט. היא סיימה את לימודי הדוקטורט בשנת 1974. יאנג-ברוהל קיבלה מינוי בפקולטה בשנה שלאחר מכן ללמד פילוסופיה בקולג' לספרות (Letters), באוניברסיטת וסליאן בקונטיקט.^[4]^[5]

בשנה שלאחר מכן, לאחר שחנה ארנדט מתה בגיל 69, פנו כמה מחבריה המהגרים של ארנדט ליאנג-ברוהל כדי שתיקח על עצמה את משימת כתיבת הביוגרפיה של ארנדט. הספר שיצא לאור ב-1982 כתוצאה מכך מהווה עד היום את העבודה הקנונית בנושא. הוא תורגם לשפות רבות,^[4] כולל עברית (בשנת 2010), ומהדורה שנייה באנגלית יצאה בשנת 2004.^[6]

עבודתה של יאנג-ברוהל על הביוגרפיה של ארנדט העניקה לה עניין הולך וגובר בפסיכואנליזה. בשנת 1983, היא נרשמה להכשרה פסיכואנליטית קלינית בניו הייבן, קונטיקט. במרכז ללימודי הילד של ניו הייבן פגשה כמה מעמיתיה האמריקאים של אנה פרויד, והוזמנה להיות הביוגרפית של אנה פרויד, מה שהוביל לספר מ-1988 "Anna Freud: A Biography".^[4] ספר זה זכה למהדורה שנייה בשנת 2008, עם הקדמה חדשה.

בשנת 1991^[5] עזבה יאנג-ברוהל את ווסליאן ועברה לפילדלפיה, שם לימדה במשרה חלקית בקולג' האוורפורד והמשיכה בהכשרתה הפסיכואנליטית באיגוד פילדלפיה לפסיכואנליזה. את לימודיה אלה סיימה ב-1999. היא התחילה פרקטיקה פרטית כתרפיסטית, תחילה בפילדלפיה ואחר כך בעיר ניו יורק.^[4] לאורך כל הזמן הזה, המשיכה לפרסם ספרים, כולל אוספים ממאמריה ואת הספר עטור הפרסים "האנטומיה של דעות קדומות" . ^[7] ספרה האחרון, Childism: Confronting Prejudice Against Children, פורסם לאחר מותה, בשנת 2012, בהוצאת ייל .

יאנג-ברוהל מתה מתסחיף ריאתי ב-1 בדצמבר 2011. ^[8] ^[9] היא הייתה בת 65.

פרסומים

קונור קרוז אובריאן: הערכה (כותבת שותפה: ג'ואן ל' הנדרסון. הוצאת פרוסניום, 1974,מסת"ב 0-912262-33-8 )
חופש והפילוסופיה של קארל ג'ספרס (הוצאת אוניברסיטת ייל, 1981, מסת"ב 0-300-02629-3 )
חנה ארנדט: בשל האהבה לעולם – ביוגרפיה (תרגום מאנגלית: אילנה דגני בינג; עריכה מדעית: יהונתן אלשך), הוצאת רסלינג, תל אביב, 2010. (הוצאת אוניברסיטת ייל 1982,מסת"ב 0-300-02660-9 ; מהדורה שנייה הוצאת אוניברסיטת ייל, 2004,מסת"ב 0-300-10588-6 )
Vigil (רומן, הוצאת אוניברסיטת לואיזיאנה, 1983,מסת"ב 0-8071-1075-2 )
אנה פרויד: ביוגרפיה (Summit Books, ניו יורק, 1988,מסת"ב 0-671-61696-X )
Mind and the Body Politic (Routledge, Independence, Kentucky, 1989,מסת"ב 0-415-90118-9 )
הקדמה לספר בין גיהנום לתבונה: מאמרים מתוך עיתון ההתנגדות "קרב", 1944-1947 (הוצאת אוניברסיטת ווסליאן, 1991,מסת"ב 0-8195-5189-9 )
דמויות יצירתיות, (Routledge, 1991,מסת"ב 0-415-90369-6 )
פרויד על נשים: מקראה (עורכת) (נורטון, 1992,מסת"ב 0-393-30870-7 )
Global Cultures: a Transnational Short Fiction Reader (עורכת Wesleyan University Press, 1994,מסת"ב 0-8195-6282-3 )
האנטומיה של דעות קדומות (הוצאת אוניברסיטת הרווארד, 1996,מסת"ב 0-674-03190-3 ), ^[10]
הקדמה להוצאה מחודשת משנת 1997 של ספרו של דייוויד סטפורד-קלארק משנת 1965, מה פרויד באמת אמר: מבוא לחייו ולמחשבתו (ספר שוקן, 1997,מסת"ב 0-8052-1080-6 )
בכפוף לביוגרפיה: פסיכואנליזה, פמיניזם וכתיבת חיי נשים (Harvard Univ Press, 1999,מסת"ב 0-674-85371-7 ), ^[11]
Cherishment: a Psychology of the Heart (מחבר שותף: פיית' בת'לארד. עיתונות חופשית, 2000,מסת"ב 0-684-85966-1 )
איפה אנחנו נופלים כשאנחנו מתאהבים? (מסות, עיתונות אחרת (NY), 2003,מסת"ב 1-59051-068-2 )
למה ארנדט חשובה (הוצאת אוניברסיטת ייל, 2006,מסת"ב 978-0-300-12044-8 )
ילדותיות: התמודדות עם דעות קדומות נגד ילדים (הוצאת אוניברסיטת ייל, 2012,מסת"ב 978-0-300-17311-6 )

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אליזבת יאנג-ברוהל בוויקישיתוף

אליזבת יאנג-ברוהל, ברשת החברתית Goodreads

הערות שוליים

^ Elisabeth Young-Bruehl, Vigil, Louisiana State University Press, 1983, מסת"ב 0-8071-1075-2.
^ Excerpted reviews of The Anatomy of Prejudices (אורכב 14.05.2008 בארכיון Wayback Machine), Harvard University Press. Retrieved November 29, 2006.
^ Caversham Productions (אורכב 02.01.2011 בארכיון Wayback Machine) Retrieved January 17, 2011.
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ "Elisabeth Young-Bruehl - Faith Bethelard - Ying Li". אורכב מ-המקור ב-6 בפברואר 2005. נבדק ב-2011-09-25. {{cite web}}: (עזרה), see references.
^ ¹ ² "Elisabeth Young-Bruehl Papers Collection 2000-68 Preliminary Inventory" (PDF). Wesleyan University. נבדק ב-2018-05-21.
^ Elisabeth Young-Bruehl, Hannah Arendt: For Love of the World, Second Edition, Yale University Press, 2004, מסת"ב 0-300-10588-6
^ Biographical data from Elisabeth Young-Bruehl || Faith Bethelard || Ying Li, combined with publication dates of her works.
^ Margalit Fox (5 בדצמבר 2011). "Elisabeth Young-Bruehl, Who Probed Roots of Ideology and Bias, Dies at 65". nytimes.com. נבדק ב-30 בדצמבר 2011. {{cite news}}: (עזרה)
^ "Elisabeth Young-Bruehl, 1946–2011 (אורכב 25.01.2012 בארכיון Wayback Machine)". hannaharendtcenter.org. Retrieved December 3, 2011.
^ "Table of contents". אורכב מ-המקור ב-14 במאי 2008. נבדק ב-21 באפריל 2009. {{cite web}}: (עזרה)
^ "Table of Contents". אורכב מ-המקור ב-5 במאי 2006. נבדק ב-21 באפריל 2009. {{cite web}}: (עזרה)

[1] Elisabeth Young-Bruehl, Vigil, Louisiana State University Press, 1983, מסת"ב 0-8071-1075-2.

[2] Excerpted reviews of The Anatomy of Prejudices (אורכב 14.05.2008 בארכיון Wayback Machine), Harvard University Press. Retrieved November 29, 2006.

[Caversham-3] Caversham Productions (אורכב 02.01.2011 בארכיון Wayback Machine) Retrieved January 17, 2011.

[Cherish-4] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ "Elisabeth Young-Bruehl - Faith Bethelard - Ying Li". אורכב מ-המקור ב-6 בפברואר 2005. נבדק ב-2011-09-25. {{cite web}}: (עזרה), see references.

[papers-5] ¹ ² "Elisabeth Young-Bruehl Papers Collection 2000-68 Preliminary Inventory" (PDF). Wesleyan University. נבדק ב-2018-05-21.

[6] Elisabeth Young-Bruehl, Hannah Arendt: For Love of the World, Second Edition, Yale University Press, 2004, מסת"ב 0-300-10588-6

[7] Biographical data from Elisabeth Young-Bruehl || Faith Bethelard || Ying Li, combined with publication dates of her works.

[8] Margalit Fox (5 בדצמבר 2011). "Elisabeth Young-Bruehl, Who Probed Roots of Ideology and Bias, Dies at 65". nytimes.com. נבדק ב-30 בדצמבר 2011. {{cite news}}: (עזרה)

[9] "Elisabeth Young-Bruehl, 1946–2011 (אורכב 25.01.2012 בארכיון Wayback Machine)". hannaharendtcenter.org. Retrieved December 3, 2011.

[10] "Table of contents". אורכב מ-המקור ב-14 במאי 2008. נבדק ב-21 באפריל 2009. {{cite web}}: (עזרה)

[11] "Table of Contents". אורכב מ-המקור ב-5 במאי 2006. נבדק ב-21 באפריל 2009. {{cite web}}: (עזרה)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]