אליזבת נורס
 | |
| לידה |
26 באוקטובר 1859 Mount Healthy, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
8 באוקטובר 1938 (בגיל 78) הרובע השישי של פריז, צרפת |
| מדינה |
ארצות הברית |
| זרם באמנות |
ריאליזם |
| הושפעה על ידי |
גוסטב בולאנז'ה, Jules Lefebvre |
| השכלה |
|
| פרסים והוקרה |
אוניברסיטת נוטרדאם (1921) |
  | |
אליזבת נורס (באנגלית: Elizabeth Nourse; 26 באוקטובר 1859 - 8 באוקטובר 1938) הייתה ציירת ז'אנר, דיוקן וציירת נוף בסגנון ריאליסטי.[1] נורס הייתה האישה האמריקאית הראשונה שהתקבלה לחברה לאמנויות יפות בצרפת. הסגנון של נורס תואר על ידי הנרי ג'י סלדיס, מבקר אמנות מהעיתון לוס אנג'לס טיימס, כ"המבשר של הציור הריאליסטי החברתי."
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית חייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אליזבת ואחותה התאומה, אדלייד, נולדו למשפחתם הקתולית של אליה נורס ואליזבת לברטון רוג'רס נורס ב־26 באוקטובר 1859. אליזבת ואחותה התאומה, אדלייד, היו הצעירות מבין עשרה ילדים. היא למדה בבית הספר לעיצוב מקמיקן בסינסינטי (האקדמיה לאמנות בסינסינטי) בגיל חמש עשרה, הייתה בין הנשים הראשונות שהוכנסו לשיעור ציור מודל נשים שהוצע שם בהוראת תומאס סאטרוויט נובל. היא תרגלה גם ציורי בצבעי מים בזמן שהייתה שם. היא למדה בבית הספר במשך שבע שנים ואף הוצעה לה משרת הוראה, אותה סירבה, כי רצתה להתמקד בציור שלה.
בשנת 1882 נפטרו שני הוריה, ובסיוע של פטרון אמנות, היא נסעה לעיר ניו יורק כדי להמשיך בלימודים, בליגה לסטודנטים לאמנות. שם היא פגשה את הצייר ויליאם מריט צ'ייס וביקרה אותו בסטודיו שלו. בשנת 1883 היא חזרה לסינסינטי והתפרנסה מעיצוב פנים וציור דיוקנאות. את רוב הקייצים של השנים 1886-1884 היא בילתה בטנסי בהרי האפלצ'ים בציור נופים בצבעי מים.[2]
פריז
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1887 עברה לפריז, צרפת יחד עם אחותה הגדולה לואיז, שעתידה הייתה להיות בת לווייתה לכל חייה, מנהלת עסקים, עוזרת בית ומארחת. בפריז היא למדה באקדמיה ז'וליאן, אצל גוסטב בולנגר וג'ולס לפבר. בזמן לימודיה בפריז, אליזבת נורס התוודעה אל הציירת קרוליין אוגוסטה לורד.
כשהיית כבר מיומנת היא סיימה במהרה את לימודיה, חזרה לביתה ופיתחה את הסגנון שלה בסינסינטי, ופתחה סטודיו משלה.[3]
בשנת 1888, עבודותיה הוצגו בתערוכה הגדולה הראשונה שלה בצרפת. הנושאים שלה היו לרוב נשים, בעיקר איכרים, ותיאורי חיי הכפרים בצרפת.
אף שהמשיכה לחיות ולעבוד בעיקר בפריז, נסעה נורס רבות ברחבי אירופה, רוסיה וצפון אפריקה וציירה את האנשים שפגשה.
אישה חדשה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
היא הייתה אחת "הנשים החדשות" של המאה ה-19, אמניות מלומדות, מצליחות ומיומנות, שלא התחתנו מעולם, בינהן אלן דיי הייל, מארי קאסאט, אליזבת קופין וססיליה בו.[4] הייל, קופין, ונורס "יצרו דיוקנאות עצמיים משכנעים שבהם הן הציגו את עצמן ללא מורא כאינדיבידואליות המוכנות להתייחס לקודים חברתיים ולאתגר רעיונות מקובלים ביחס למקום האישה בחברה. אכן, דיוקנאות הנשים החדשות של שנות ה-80 וה-90 של המאה ה-19 הן פרשנויות של נשים אנרגטיות, בעלות ביטחון עצמי, מוכשרות ומצליחות."[5]
שנותיה המאוחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך מלחמת העולם הראשונה, אתגרה נורס את נטייתם של מרבית הציירים האמריקאים לחזור הביתה ונשארה בפריז, שם עבדה לסייע לפליטי המלחמה ואספה תרומות מחבריה בארצות הברית ובקנדה לטובת אנשים שחייהם הופרעו מהמלחמה.
בשנת 1921 הוענקה לה מדליית Laetare על "שירות מכובד לאנושות", פרס שנתי מטעם אוניברסיטת נוטרדאם באינדיאנה.[6]
נורס פרשה מהצגת תערוכות ב-1924, אך המשיכה לצייר.[7] היא נעשתה חולה ומדוכאת כשאחותה נפטרה בשנת 1927. בשנת 1920 נותחה בשל סרטן השד, ובשנת 1937 הסרטן חזר. היא נפטרה ב־8 באוקטובר 1938.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Burke, Mary Alice Heekin (1983). "The rediscovery of Elizabeth Nourse" (PDF). Queen City Heritage. Cincinnati History Library and Archives (Spring). Archived from the original (PDF) on 16 June 2013. Retrieved 19 July 2013.
- ↑ "Elizabeth Nourse", americanart.si.edu (באנגלית)
- ↑ Elizabeth Nourse (1859-1938) - Spanierman Gallery LLC, archive.vn, 2013-07-19
- ↑ Holly Pyne Connor; Newark Museum; Frick Art & Historical Center. Off the Pedestal: New Women in the Art of Homer, Chase, and Sargent. Rutgers University Press; 2006. ISBN 978-0-8135-3697-2. p. 25.
- ↑ Holly Pyne Connor; Newark Museum; Frick Art & Historical Center. Off the Pedestal: New Women in the Art of Homer, Chase, and Sargent. Rutgers University Press; 2006. ISBN 978-0-8135-3697-2. p. 27, 39.
- ↑ Burke, Mary Alice Heekin (1983). Elizabeth Nourse, 1859-1938: A Salon Career. Washington, D.C.: Smithsonian Institution Press.
- ↑ Admin, Elizabeth Nourse, The “First Woman Painter of America”, portrait-society, 2020-03-24 (באנגלית)