אלים צ'אן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלים צ'אן
לידה 18 בנובמבר 1986 (בת 37)
הונג קונג, האימפריה הבריטית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונג קונג עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
תקופת הפעילות מ-2014 עריכת הנתון בוויקינתונים
www.elimchan.nl
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלים צ'אןסינית: 陳以琳, הונג קונג, נולדה ב-18 בנובמבר 1986) היא מנצחת מהונג קונג. אלים צ'אן היא המנצחת הראשית של התזמורת הסימפונית של אנטוורפן החל מעונת הקונצרטים 2019–2020, והיא מכהנת כמנצחת אורחת ראשית של התזמורת הסקוטית הלאומית החל מעונת הקונצרטים 2018–2019[1][2].

לימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלים צ'אן שרה במקהלת ילדים בהונג קונג והחלה לנגן בפסנתר בגיל שש. צ'אן היא בוגרת תואר ראשון במוזיקה ממכללת סמית' במסצ'וסטס. לאחר מכן, צ'אן למדה באוניברסיטת מישיגן, שם כיהנה כמנהלת המוזיקלית של התזמורת הפילהרמונית של קמפוס אוניברסיטת מישיגן ושל תזמורת פופ מישיגן. צ'אן קיבלה תואר שני ודוקטורט בניצוח, וסיימה את לימודיה בניצוח ב-2014[3][4][5]. צ'אן זכתה במלגת הניצוח ע"ש ברונו ולטר ב-2013, וב-2015 היא השתתפה בכיתות אומן בלוצרן עם ברנרד הייטינק[6][7].

קריירה מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2014, כשהיא בת 28, זכתה צ'אן בתחרות הניצוח ע"ש דונטלה פליק. בעקבות הזכייה בתחרות, מונתה צ'אן למנצחת זוטרה של התזמורת הסימפונית של לונדון לעונת הקונצרטים 2015–2016. בעונת הקונצרטים 2016–2017, השתתפה צ'אן בתוכנית העמיתים של דודאמל עם התזמורת הפילהרמונית של לוס אנג'לס[4][8].

בעונת הקונצרטים 2018–2019 מונתה אלים צ'אן למנצחת אורחת קבועה של התזמורת הסקוטית הלאומית, ובכך החליפה את תומאס סנדגרד[8][9].

החל מעונת הקונצרטים 2019–2020 מכהנת אלים צ'אן כמנצחת הראשית של התזמורת הסימפונית של אנטוורפן, ששוכנת באולם המלכה אליזבת (Koningin Elisabethzaal) באנטוורפן. צ'אן, שהלכה בעקבותיהם של מנצחים דוגמת אדו דה וארט ויאפ ואן זביידן, היא המנצחת הראשית הצעירה ביותר שמונתה על ידי התזמורת הפילהרמונית של פלנדריה[1].

נוסף לכך, אלים צ'אן הופיעה כמנצחת אורחת עם התזמורת של תיאטרון מריאינסקי, התזמורת הפילהרמונית של הונג קונג, התזמורת הסימפונית של לונדון, תזמורת הקונצרטחבאו[10], התזמורת הפילהרמונית של לוקסמבורג, תזמורת פילהרמוניה, התזמורת הפילהרמונית המלכותית של ליברפול, תזמורת הרדיו של פרנקפורט, התזמורת הלאומית של ליון, התזמורת הפילהרמונית של רוטרדם, התזמורת הסימפונית של יוסטון והאקדמיה למוזיקה של מערב ארצות הברית[11][12][13].

צ'אן ניצחה גם על תזמורת המרכז הלאומי לאומנויות באוטווה ועל התזמורת הפרנקופונית, כחלק מתוכנית האומנים הצעירים של המרכז הלאומי לאומנויות ב-2012, בשיתוף פעולה עם פנחס צוקרמן. צ'אן השתתפה בפסטיבל המוזיקה אולימפוס בסנט פטרסבורג ובסדנאות עם תזמורת פסטיבל קברילו ותזמורת בולטימור (עם מרין אלסופ, ג'רארד שוורץ וגוסטב מאייר)[13][14].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלים צ'אן מאורסת לנגן כלי ההקשה ההולנדי דומיניק פלייסהוורס, שזכה בפרס המוזיקה של הולנד (Nederlandse Muziekprijs) ב-2020[15][16].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלים צ'אן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 VRT NWS, Elim Chan start bij Antwerp Symphony Orchestra, waarom zijn vrouwelijke dirigenten nog geen vertrouwd beeld?, vrtnws.be, ‏2019-10-04 (בהולנדית)
  2. ^ Elim Chan appointed as RSNO principal guest conductor, Rhinegold (באנגלית)
  3. ^ ‘Eigenlijk wilde ik bij de FBI werken', De Tijd, ‏2018-06-08 (בהולנדית)
  4. ^ 1 2 Elim Chan, About Elim, Elim Chan (באנגלית) (ארכיון)
  5. ^ Tom Eelen, Een psychologe als chef-dirigent, Site-Artsenkrant-NL, ‏2019-03-14
  6. ^ Meet the Maestro: Elim Chan, Rhinegold (באנגלית)
  7. ^ Thea Derks, Dirigent Elim Chan: ‘Ik kan niet weglopen van de muziek.’, Cultuurpers, ‏2020-01-13 (בהולנדית)
  8. ^ 1 2 Antwerp Symphony Orchestra stelt Elim Chan aan als chef-dirigent, Klara - Blijf verwonderd, ‏2018-05-17 (בהולנדית)
  9. ^ Press Release, RSNO | RSNO Principal Guest Conductor appointment (באנגלית)
  10. ^ Afzeggingen plagen Opening Night van Concertgebouworkest, NRC (בהולנדית)
  11. ^ Elim Chan debuts with The Mariinsky Orchestra, HarrisonParrott, ‏2016-02-12 (באנגלית)
  12. ^ Conductor Elim Chan thrilled to be making hometown debut with HK Phil, South China Morning Post, ‏2015-12-23 (באנגלית)
  13. ^ 1 2 Antwerp Symphony Orchestra, www.antwerpsymphonyorchestra.be
  14. ^ Elim Chan, LA Phil (באנגלית)
  15. ^ Frits van der Waa, Slagwerker Dominique Vleeshouwers is een virtuoos, bewees hij in Utrecht★★★★☆, de Volkskrant, ‏2020-01-19 (ב־)
  16. ^ ANP, Slagwerker ontvangt Nederlandse Muziekprijs, Het Parool, ‏2020-01-18 (ב־)