אלימות מיילדותית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אלימות מיילדותיתאנגלית: Obstetric violence) היא כינוי לפעולות רפואיות במסגרת תהליך הלידה שלדעת השוללים אותן נעשות ללא הצדקה רפואית, ולעיתים חרף רצון היולדת. כן כולל כינוי זה יחס לא נאות ליולדת, שיש בו אלימות מילולית.[דרושה הבהרה]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מיילדות

במאה ה-18 חלו התפתחויות בתחום המיילדות, ובפרט הבנת הפיזיולוגיה של ההיריון והלידה. בסוף המאה ה-18 השיגו רופאים הבנה במבנה הרחם ובשינויים שהוא עובר במהלך הלידה. בעקבות כך נוסדו בתי יולדות שחיזקו את אחיזתם של רופאים בתחום זה, שקודם לכן התאפיין בלידת בית בסיוע מיילדת.

בשלהי המאה ה-19 החלה להתפתח התפיסה המודרנית של מיילדות, ונוכחות של רופא בלידה הפכה למקובלת. ברבות ממדינות אירופה הונהג רישוי של העיסוק במיילדות. התפתחות ההרדמה סללה את הדרך לשימוש בניתוח קיסרי.

מעורבות רפואית בתהליך הלידה הביאה לירידה דרמטית בשיעור תמותת תינוקות, בלידה או תוך זמן קצר אחריה.[1] גם בתמותת נשים במהלך ההיריון או הלידה חלה ירידה דרמטית.[2]

מקור המושג[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושג "אלימות מיילדותית" נטבע ב-2006 בחוק בוונצואלה. החוק האורגני בדבר זכותן של נשים לחיים חופשיים מאלימות (בספרדית: Ley Orgánica sobre el Derecho de las mujeres a una vida libre de violencia)[3] מונה 19 סוגים של אלימות נגד נשים, ובכלל זה אלימות מיילדותית. החוק מגדיר אלימות מיילדותית:

נטילת תהליכי הגוף והרבייה של נשים על ידי אנשי רפואה, אשר באה לידי ביטוי בטיפול בלתי-הומני, ניצול לרעה של הרפואה ופתולוגיזציה של תהליכים טבעיים, ומביאה לאובדן האוטונומיה והיכולת להחליט בחופשיות על גופן ומיניותן, תוך השפעה לרעה על איכות החיים של נשים.

פעולות רפואיות שיש המכנים אותן "אלימות מיילדותית"[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום ברוב המדינות המפותחות וברוב המדינות המתפתחות, לידה מתרחשת בסביבה רפואית תחת מספר רב של התערבויות כירורגיות שלפעמים נכפות על נשים או אשר נעשות ללא הסכמתן. לידה רפואית והתערבויות כגון ניתוח קיסרי, אפיזיוטומיה[4] והשראת לידה הורמונלית, שבדרך כלל אמורות להיות מוגבלות למיעוט המקרים שבהם הסיכונים לאם ולעובר ברורים, מתרחשים במהלך לידות שהיו יכולות להתקיים באופן טבעי.[דרוש מקור] מספר ארגונים וחוקרים רואים בכך פעולה אלימה נגד נשים וילדיהן.[5]

אלימות מיילדותית כוללת גם שימוש לא מוצדק במניפולציות ומכשור שהוכרו כמסוכנים לבריאותם של האם והילוד, או שהיתרונות והסיכונים שבצדם לא נבדקו מספיק (למשל שימוש במלקחיים, מניפולצית קריסטלר,[6] חילוץ בוואקום[7]). ארגון הבריאות העולמי הזהיר כי "הקפיצה במספר הניתוחים המיותרים מסכנת את בריאות האישה", כי ניתוחים קיסריים הגיעו "לממדים של מגפה" במדינות רבות (46% בסין, 32.9% בארצות הברית, 25% ומעלה בהרבה מדינות מזרח הרחוק, אירופה ודרום אמריקה), וכי תמריצים כספיים לרופאים ולבתי חולים עשויים להשפיע.[8][9][10]

על פי ארגון הבריאות העולמי אפיזיוטומיה "נושאת סיכון גבוה יותר לזיהום, ויכולה להוביל לאובדן דם רב יותר מאשר במקרה של קרעים (טבעיים)", וכי "הגבלת השימוש באפיזיוטומיה למקרים של אינדיקציות קפדניות יש מספר יתרונות: פחות טראומה של רצפת האגן האחורית, צורך מופחת בתפירה ופחות סיבוכים".[11] שירות הבריאות הלאומי של אנגליה ציין כי אפיזיוטומיה גורמת לכאב ואי נוחות עבור נשים במשך חודשים רבים אחרי הלידה[12] והקונגרס האמריקאי למיילדות ולרפואת נשים המליץ להגביל את השימוש בהם.[13][דרושה הבהרה]

מחקרים מסוימים מתייחסים למיילדות ולרופאי נשים בצפון אמריקה, בעיקר בשנים 1950–1980, שביצעו מה שכונה "תפר הבעל": תפר מיותר בתוך הנרתיק של האישה לאחר אפיזיוטומיה או קרעים טבעיים, כביכול כדי להגדיל את ההנאה המינית העתידית של הבעל, ולעיתים קרובות תפר זה גרם לכאב ולאי נוחות לטווח ארוך אצל האישה. אין כל הוכחה כי פעולה זו הייתה נפוצה בצפון אמריקה,[14][15] אך פעולה זו מופיעה לעיתים קרובות במחקרים על אפיזיוטומיה, גם במדינות אמריקה אחרות כגון ברזיל.[16]

חוקרים שונים ניתחו את הקשר בין הפרעת דחק פוסט טראומטית לבין אלימות מיילדותית.[17][18] המחקרים גילו כי טראומות אלו נגרמו בעקבות "גורמים כמו אובדן שליטה, אובדן כבוד, יחס עוין או קשוח של האנשים הסובבים, תחושה שלא שומעים את האישה או חוסר הסכמה מודעת להליך רפואי".[19]

יחס בעולם לאלימות מיילדותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמריקה הלטינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם העלייה בלידות רפואיות וניתוחיות, החלו ארגונים רבים להציע לידה טבעית ולא רפואית.[20] בוונצואלה ובמחוזות במקסיקו, נחקקו חוקים שמטרתם לאפשר לנשים חיים ללא אלימות מיילדותית.[21]

קבוצת המידע על רבייה מתוכננת (GIRE) במקסיקו פרסמה דו"ח שבו צוין כי ה"נורמליזציה של אלימות מיילדותית", כמו גם התעללות פיזית ונפשית על ידי הצוות המטפל נפוצה במהלך הלידה. עוד צוין שעיקור כפוי היא צורה של אלימות קיצונית נגד נשים, וכי היא עלולה להשפיע באופן לא פרופורציונלי על נשים ילידות אמריקה.[22]

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל פועלת עמותת "נשים קוראות ללדת" למען חופש בחירה בלידה ולמען קידום והגנה על זכויות נשים סביב הריון ולידה. העמותה לקחה על עצמה לטפל באלימות מיילדותית.[23] כדי לפעול על מנת שאף אשה לא תחווה יותר יחס משפיל בזמן הלידה, ולשם כך הקימה קו חם במטרה לתת מענה לנשים שנפגעו או שזכויותיהן הופרו בלידה.[24] את פעילותה בתחום זה מבססת העמותה על חוק זכויות החולה.[23]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

* Shabot, Sara Cohen. "Making Loud Bodies “Feminine”: A Feminist-Phenomenological Analysis of Obstetric Violence." Human Studies 39.2 (2016): 231-247.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרי דעות בעניין הדרך הנכונה לניהול הלידה בישראל:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ איתי גל, ירידה דרמטית בשיעור תמותת תינוקות בישראל, באתר ynet, 1 בספטמבר 2011
  2. ^ דן אבן, מחקר בינלאומי: שיעור מקרי המוות של נשים הרות ויולדות ירד ב-41% מאז 1980, באתר הארץ, 15 באפריל 2010
  3. ^ Ley Orgánica sobre el Derecho de las mujeres a una vida libre de violencia
  4. ^ טל לאור, חתך קטן בחדרי היולדות, וזה עובר?, באתר הארץ, 6 במרץ 2011
  5. ^ Obstetric violence, May 28 | International Day of Action for Women's Health
  6. ^ Habek, D. et al. (2008). "Possible feto-maternal clinical risk of the Kristeller’s expression". Central European Journal of Medicine 3. doi:10.2478/s11536-008-0008-z.
  7. ^ World Health Organization (1996). "Care in Normal Birth: A Practical Guide" (PDF).
  8. ^ "Births - Method of Delivery." Centers for Disease Control and Prevention. Centers for Disease Control and Prevention, 01 Feb. 2016. Web.
  9. ^ "Why Is the National U.S. Cesarean Section Rate So High?" Why the National U.S. C-Section Rate Is So High. Childbirth Connection, 15 Oct. 2015. Web. 09 May 2016.
  10. ^ NBC News. "C-section rates around the world at "epidemic levels"".
  11. ^ World Health Organization Reproductive Health Library. "Episiotomy for Vaginal Birth".
  12. ^ National Health Services, United Kingdom. "NHS Choices: Episiotomy".
  13. ^ The American Congress of Obstetricians and Gynecologists (March 31, 2006). "ACOG Recommends Restricted Use of Episiotomies"
  14. ^ Julie M.L.C.L. Dobbeleir, M.D., Koenraad Van Landuyt, M.D., Ph.D., and Stan J. Monstrey, M.D., Ph.D. (May 2011). "Aesthetic Surgery of the Female Genitalia". Semin Plast Surg (Seminars in Plastic Surgery, 25(2): 130-141) 25: 130–41. doi:10.1055/s-0031-1281482. PMC 3312147. PMID 22547970.
  15. ^ . Northrup, Christiane (2010). Women's Bodies, Women's Wisdom: Creating Physical and Emotional Health and Healing. Bantam.
  16. ^ Simone G Diniz; Alessandra S Chacham (May 2004). " 'The Cut Above' and 'the Cut Below': The Abuse of Caesareans and Episiotomy in São Paulo, Brazil". Reproductive Health Matters 12 (23): 100–110. doi:10.1016/s0968-8080(04)23112-3.
  17. ^ Fernández, I.O. (2013). "PTSD and Obstetric Violence". Midwifery Today, Volume 105.
  18. ^ Olde E., Van der Hart O., Kleber R., Van Son M. (2006). "Posttraumatic stress following childbirth: a review.". Clin Psychol Rev (Clinical Psychology Review; 26(1), pp. 1-16) 26: 1–16. doi:10.1016/j.cpr.2005.07.002. PMID 16176853.
  19. ^ Goldwin, Clare (30 January 2013). "So what IS going wrong in Britain's labour wards?". London: Daily Mail Online.
  20. ^ Última Hora (December 1, 2013). "Proponen Volver al Parto Natural, ante el Aumento de Cesáreas"
  21. ^ Bulletin of the World Health Organization. "Mexico's Midwives Enter the Mainstream".
  22. ^ Group for Information on Planned Reproduction, Mexico. "Omission and Indifference: Reproductive Rights in Mexico. Part 4: Obstetric Violence"
  23. ^ 23.0 23.1 עדות על הפרת זכויות ואלימות בלידה, באתר "נשים קוראות ללדת", 21 באפריל 2016
  24. ^ רוני שגב, ‏אל תשמרי בבטן: קו חם ליולדות שחוו יחס משפיל בלידה, באתר ‏mako‏‏, ‏16 באוקטובר 2012‏