אלימות מילולית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אלימות מילולית או בריונות מילולית היא אמירה שלילית הנאמרת לקורבן (או על הקורבן), לעיתים תוך מניעת אפשרות של הקורבן לתגובה כלשהי.

מהות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלימות מילולית יכולה להתבטא בקללות, אמירות מעליבות, קריאה בשמות מעליבים ועוד. גם כאשר האדם צועק על הקורבן, מתעמר בו, נותן לו פקודות, מאיים עליו, בז לו, משפיל אותו או מתעלם ממנו, הדבר מהווה אלימות מילולית; רבים מתקשים לזהות זאת כאשר מעשים אלו מגיעים מאדם קרוב שמהווה דמות סמכות או שמעמדו גבוה יחסית לקורבן, כגון בן משפחה בוגר יותר, מעסיק במקום עבודה וכדומה. אם האדם שמשתמש באלימות מילולית לא מתנצל מיד ונסוג מאמירתו השלילית, אלא ממשיך בכך, עלול להיווצר קשר אלים מילולית בינו לבין הקורבן.

אלימות מילולית עשויה להתרחש במגוון מצבים בחיי היומיום. למשל, בבתי ספר יש תלמידים המשתמשים לעיתים קרובות באלימות מילולית, למשל כבריונות (שלרוב כוללת גם מרכיב פיזי), כדי להשיג מעמד גבוה יותר מהקורבן ולחבור לאחרים כנגד הקורבן. במערכות יחסים זוגיות, לעיתים אחד מבני הזוג מגיב באלימות מילולית כאשר הוא מאוים ממצבי "נפרדות" בין בני הזוג, כלומר מחשבות, רצונות ורגשות שונים שלו ושל הקורבן.[1]

ההשפעה של אלימות מילולית מתמשכת על הקורבן עלולה להיות רחבת היקף וחמורה. הקורבן עלול לחוש כאב רגשי, אכזבה, עוגמת נפש או תחושת אשמה, הוא עשוי לחוות דחק ומתח מתמיד, ואף לפתח דיכאון או הפרעה פוסט-טראומטית.

יחס החברה לאלימות מילולית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלימות מילית היא די נפוצה ולרוב לא מתייחסים לאלימות מילולית, באותה חומרה שבה מתייחסים לאלימות פיזית, בין השאר כי אין הוכחה גלויה לקיומה, בשונה מאלימות פיזית חמורה, המותירה סימני חבלה על גוף הקורבן. שופט בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן, כתב על עבירות של אלימות מילולית: "להשקפתי, לא בנקל ייקבע כי בסוג מעין זה של עבירות נשקפת מסוכנות המצדיקה מעצרו של נאשם עד תום ההליכים וקביעה זו ראוי שתישמר לנסיבות חריגות וקיצוניות במיוחד"[2]. לעומתו, השופט אורי שהם כתב: "פרסומים מכפישים ובוטים כלפי עובדי ציבור ומתלוננים אחרים הם בגדר אלימות מילולית הניצבת ברף חומרה גבוה ביותר, ואין להמעיט בחומרת המעשים רק משום שאין מדובר באלימות פיזית"[3]. השופט נעם סולברג כתב בעניין: "לא למותר לזכור ולהזכיר כי פגיעה בשמו הטוב של אדם ובפרטיותו הריהי כואבת עד מאד – מרה כלענה, חדה כחרב – לא אחת יותר מאשר פגיעה פיזית, והיא מסוגלת לזעזע את עולמו של כל אדם."[4].

אלימות מילולית – אוקסימורון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרואים באלימות 'הפעלת כוח נוגדת ריבונות אחר' עשויים לראות במלל נמוך, גס, תוקפני ככל שיהיה אמירה שאינה בבחינת מעשה, ולכן איננה בבחינת אלימות.

פרט המפחית לעצמו ערך, להלן 'נפגע' מדברי אחר, שונה מפרט אחר שבמבנה אישיותו אינו נפגע. אלימות היא פעולה מוחלטת שניתנת לתפישה על ידי צופה בלתי מעורב.

עם זאת, כשפרט מנסה לדבר, ופרט אחר מונע ממנו את הדיבור על ידי השתקתו הפיזית, בחדירה לריבונותו – זו פעולה אלימה.

יש הנפגעים ממלל פוגעני ברמה מקבילה לפגיעה פיזית, לכן עשויים לתייג אמירה כ'אלימות מילולית'.

בשיח רווח במרחב ציבורי, קבוצות פוליטיות שנתפשות כאלימות, מתלוננות על 'שיח אלים' כדי לגזור גזירה שווה בין פעולות אלימות לבין פגיעה מילולית בערכיהן.


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]