אלימלך מליז'נסק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי אלימלך וייסבלום
הצדיק מליז'נסק
פולין 152.jpg

מצבת קברו, אותו פוקדים המונים ביום ההילולא.
חיבורו העיקרי נועם אלימלך
תאריך לידה ה'תע"ז
מקום לידה טיקטין, וויוודת פודלסיה, האיחוד הפולני-ליטאי
תאריך פטירה כ"א באדר ה'תקמ"ז (בגיל 70 בערך)
מקום פטירה ליז'נסק, ממלכת גליציה ולודומריה ההבסבורגית
מקום קבורה ליז'נסק
תאריך לידה לועזי 1717
תאריך פטירה לועזי 11 במרץ 1787
חסידות ליז'נסק
מקום פעילות פולין
מספר בשושלת ראשון
הבא בנו ר' אלעזר
תחילת כהונה תקל"ב
סיום כהונה תקמ"ז
רבותיו המגיד ממזריטש
חיבוריו נועם אלימלך; ליקוטי שושנה, תפילת ר' אלימלך; צעטל קטן
אב הרב אליעזר ליפמן
אם מירל מיריש
בת זוג שפרינצא לבית רוקח
ילדים רבי אלעזר, רבי אליעזר ליפמן, רבי יעקב.

רבי אלימלך וייסבלום מלִיזֶ'נְסְק (ה'תע"זכ"א באדר ה'תקמ"ז; 17171787) היה אדמו"ר בדור השלישי לחסידות. מתלמידיו הבולטים של המגיד ממעזריטש, הראשון בין מבססי התנועה בפולין רבתי ומחשובי הוגיה בכלל. מחבר הספר "נועם אלימלך", אחד משלושת החיבורים המרכזיים של החסידות המוקדמת, בו העלה תרומה חשובה לניסוח אידאל הצדיק.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אלימלך נולד בטיקטין למירל (מיריש) ורבי אליעזר ליפא ליפמן, למשפחה בת ששה ילדים, שהגדול שבהם הוא רבי משולם זוסיא מאניפולי, הידוע יותר בשם ר' זושא.

עוד בצעירותו למד קבלה לפי שיטת האר"י, ובשלב מסוים הצטרף לאחיו רבי זושא מאניפולי ללימודים בעיר רובנה אצל המגיד ממזריטש. כמו כן למד אצל רבי חנינא ליפא מחמלניק, תלמיד הבעש"ט. ערך מסעות "גלות" יחד עם אחיו רבי זושא. על מסעות אלו נוצר סוגה ספרותית חסידית המכונה "האחים הקדושים". נפטר בכ"א באדר ה'תקמ"ז בעירו ליז'נסק. אחריו שימש ברבנות בנו רבי אלעזר.

השמועה מספרת כי בתחילת מלחמת העולם השנייה, בעת שפלשו הנאציים לליז'נסק, בבואם אל בית הקברות היהודי פקדו הנאציים על היהודים ששהו במקום לפתוח את קברו של רבי אלימלך. בעת שנתגלה הקבר, הוכו אף הנאציים בתדהמה לנוכח גופו של רבי אלימלך שנותר שלם כביום פטירתו[1].

"נועם אלימלך"[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבורו "נועם אלימלך" היה מראשוני ספרי החסידות, ובו עיקרי דרכו ושיטתו אשר קובצו יחד על ידי בנו אלעזר, ואשר נערכו לפי סדר פרשיות השבוע. דברי התורה נאמרו על ידי רבי אלימלך בשבת ונכתבו על ידי בנו. לאחר שהראם לאביו קיבל את ברכתו, אך על-פי ציוויו לא הביא את הספר לדפוס עד לאחר פטירתו של אביו "מהטעם הכמוס".[2] ספר זה הוא נכס צאן ברזל בתנועת החסידות ורבים קובעים בו לימוד מדי שבת. בהסכמות לספרו שניתנו מפי גדולי רבני הקהילה הרעיפו עליו ועל ספרו שבחים רבים.

הספר "נועם אלימלך" יצא לאור מחדש במהדורת "פאר מקדושים" - תשע"ג מהדורה מפוסקת מנוקדת, עם מראי מקומות.

חידושו בתנועת החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלימלך מליז'נסק פיתח את תורת הצדיק החסידית. בראשיתה הורתה תורת הבעל שם טוב דרך לכל אדם מישראל להעלות את נשמתו בדרך של גאולה אישית על ידי הבנה שאין העולם הזה אלא קליפה גשמית למציאות בה שורה האלוהות בכל (הכלל "לית אתר פנוי מיניה"). הבנה זו מאפשרת לנשמה להתעלות אל שורשה, לבצע תיקון ולשאוב שפע לעולם. אולם, כאשר החלה התנועה החסידית להתפשט ולצבור נאמנים התברר כי דרישה תפיסתית זו היא דרישה אליטיסטית שאינה מתאימה להמון, שאיננו מסוגל להתעלות מיסטית. הגורם דרכו יכולה נפש האדם להתעלות ולתקן את עצמה מחד, ולשאוב את השפע האלוהי מן העולמות העליונים מאידך, היא דרך התדבקות בדמותו של הצדיק. הצדיק הוא הצינור היורד אל עדתו, מעלה אותה עמו ומזרים אליה את השפע. הצדיק הוא "תורה חיה" לעדתו, לכן יש לעקוב בדייקנות אחר כל מנהגיו והנהגותיו. יתרה מזו, קובע ה' אלימלך, אדם מישראל אינו יכול למלא את ייעודו בעבודת ה' אלא אם יתדבק בצדיק מסויים ויתעלה באמצעותו. כיוון שהצדיק מקדיש את כל-כולו להזנה רוחנית של עדתו, על עדת החסידים לתמוך בצדיק מן הבחינה החומרית הגשמית ולכלכל אותו.[3]

על פטירתו של רבי אלימלך בתורת החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אלימלך נפטר בכ"א אדר תקמ"ז בעיר רבנותו בליז'נסק, וקברו הפך למקום עלייה לרגל. בכתובת על המצבה לא מופיעה שנת פטירתו, אלא נכתב "נפטר בכ"א אדר שנת תנצב"ה[4]"; בגימטריה, ל-תקמ"ז ול-תנצב"ה ערך מספרי זהה.

האגדה מספרת כשהגיעה שעתו של רבי אלימלך להיפטר מן העולם סמך את ידיו על ראשי תלמידיו, ולארבעה מהם הקרובים ביותר העביר מכוחו הרוחני:

עוד הבטיח רבי אלימלך כי מי שיעלה לקברו לאחר מותו לא ייפטר מהעולם בלא תשובה.

תקופת חייו של הרב אלימלך מליז'נסק על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן
ציונו של ה"נועם אלימלך"
האוהל שנבנה על קברו של רבי אלימלך בליז'נסק

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נועם אלימלך (דפוס ראשון לבוב תקמ"ח) - המחולק לשני חלקים: פירוש על התורה, ו"ליקוטי שושנה" - פירוש על פסוקי תנ"ך ומאמרי חז"ל. הספר נחשב לאחד מספרי היסוד בחסידות.
  • חיבור קטן הנקרא ביידיש "צעטל (פתקה) קטן", ובו מספר הוראות להנהגה יומיומית בכמה פסקאות.

תפילת רבי אלימלך[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אלימלך חיבר תפילה שנועדה לאמירה כהכנה לתפילת שחרית, הידועה כתפילת רבי אלימלך. קטע מתוך התפילה הולחן, והפך לשיר שבוצע במקור על ידי הזמר החסידי אברהם פריד,[5] בשם 'אדרבה' ואחריו הוציאו יהורם גאון ועובדיה חממה לחן שונה לאותה תפילה:

אַדְּרַבָּה, תֵּן בְּלִבֵּנוּ שֶׁנִּרְאֶה כָּל אֶחָד מַעֲלַת חֲבֵרֵינוּ וְלא חֶסְרונָם, וְשֶׁנְּדַבֵּר כָּל אֶחָד אֶת חֲבֵרו בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָרָצוּי לְפָנֶיךָ, וְאַל יַעֲלֶה שׁוּם שנְאָה מֵאֶחָד עַל חֲבֵרו חָלִילָה וּתְחַזֵּק הִתְקַשְּׁרוּתֵנוּ בְּאַהֲבָה אֵלֶיךָ, כַּאֲשֶׁר גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ. שֶׁיְּהֵא הַכּל נַחַת רוּחַ אֵלֶיךָ

לחניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אלימלך הלחין מספר ניגונים. חלקם השתמר עד היום. חיים בנט הוציא בסוף שנות ה-80 קלטת בשם "והשיב לב אבות" ובה תשעה ניגונים שהשתמרו בקרב משפחת שיף, צאצאיו של רבי אלימלך. בשנת 2012 הוציא חיים יצחק גולדמן, דיסק ראשון בסדרת רננו צדיקים בשם "איש חסיד" ובו עשרה ניגונים המתייחסים לרבי אלימלך.

לרבי אלימלך היה אף ריקוד מיוחד ("ריקוד השערים"[6]) בו היה רוקד, אם כי יש המפקפקים בייחוס הריקוד אליו.

יש ניגון שמחה מפורסם המיוחס לרבי אלימלך, אך רבי שלמה הלברשטאם ועוד יוצאי גליציה העידו שזו טעות, והמחבר של הניגון גם נקרא אלימלך וכך השתרבבה הטעות כשהניגון כונה "אלימלך'ס טאנץ" (ריקודו של אלימלך).[7]

משפחתו ושושלתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שושלת ליז'נסק

רבי אלימלך נישא בשינובה לשפרינצא בתו של הרב אהרן רוקח (אחיו של הרב אלעזר רוקח) ממנה נולדו לו ילדיו. לאחר פטירתה נישא לגיטל בתו של הרב יעקב מרגליות.

גיסו היה רבי יהושע משינובה (אביו של רבי יעקב מטיטשין בעל ספר ברכת יעקב על חושן משפט).[8]

ילדיו היו:

חלק מצאצאיו כיהנו באדמו"רות, בהם מפורסמים רבי אלימלך ויסבלום מרודניק ובנו רבי אלעזר מריישא. על צאצאיו נמנה גם מאיר יערי, פוליטיקאי ישראלי וממנהיגי השומר הצעיר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הנאהבים והנעימים-האחים רבי זושא ורבי אלימלך מליז'נסק, שמחה רז, הוצאת יריד הספרים 2009

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רבי אלימלך ליפמן מליז'נסק באתר mytzeasik; ליז'ענסק – אבן שואבת לכל יהודי באשר הוא באתר הכנסת אורחים ליז'נסק.
  2. ^ "התנצלות בן המחבר" בתחילת הספר נועם אלימלך.
  3. ^ עמנואל אטקס, תנועת החסידות בראשיתה, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשנ"ח עמ' 73-75
  4. ^ ='תהא נשמתו צרורה בצרור החיים'
  5. ^ מילות השיר, באתר 'שירונט'.
  6. ^ ראו כאן את צורת הריקוד. ברקע מנוגן שיר המיוחס לרבי אלימלך מליז'נסק.
  7. ^ "קהילות" המבשר כ"א בתמוז תשע"ב. חוברת המצורפת לאלבום "איש חסיד".
  8. ^ ראו עליו בהקדמת הספר מעשה רוקח (באתר היברובוקס).