לדלג לתוכן

אלימלך נייפלד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אלימלך נייפלד (1897–1956) ממייסדי צעירי המזרחי והפועל המזרחי, חבר הנשיאות של הוועד הפועל הציוני.

נייפלד נולד בנובידבור מזובייצקי לרב העיר ראובן יהודה נייפלד, שהיה ממיסדי אגודת הרבנים בפולין[1][2]. הוא למד תורה אצל אביו ואחר כך בישיבה של האדמו"ר מראדזימין. הוא השלים לימודים כלליים ולמד באלטונה ובברלין. הוא הקים תנועה להפצת חינוך דתי ציוני בשם תבונה[3]. בסוף 1919 הצטרף לתנועת צעירי מזרחי שהפכה אז לתנועה ארצית בפולין[4]. הוא נבחר להנהלת התנועה[5] ונשלח מטעמה להנהלת הקרן הקיימת ולקונגרס הציוני ה-13. בתחילת 1924 החליף את קלמן אליעזר פרנקל, שעלה לארץ ישראל, כמנהל המשרד של צעירי מזרחי[6]. במקביל הוא היה יד ימינו של הרב יצחק ניסנבוים ושימש לצדו כדרשן במרכז סיני בוורשה. בשנת 1934 עלה לארץ ישראל ומונה למנהלת מחלקת הדת של המרכז העולמי של המזרחי[7]. בתוך תנועת הפועל המזרחי הוא היה מראשי הסיעה המרכזית, "תורה ועבודה", בראשות משה שפירא[8].

הוא נפטר אחרי מחלה קשה בשנת 1956 ונקבר בבית הקברות סנהדריה.

על שמו ניטעה חורשה בפרוזדור ירושלים[9].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]