אלינה ביסטריצקאיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלינה ביסטריצקאיה
Элина Авраамовна Быстрицкая
Elina Bistrickaia.jpg
לידה 4 באפריל 1928
קייב, אוקראינה, ברית המועצות
פטירה 26 באפריל 2019 (בגיל 91)
מוסקבה, רוסיה
מדינה ברית המועצות, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1950–2018 (כ־68 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקנית תיאטרון וקולנוע
מקום לימודים קייב עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • עיטור אות הכבוד (4 בנובמבר 1967)
  • אמן מצטיין של רוסיה הסובייטית (1962)
  • העיטור על השירות למען המולדת דרגה שנייה (1998)
  • עיטור מסדר המולדת דרגה שלישית (2018)
  • האמנית העממית של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית (1966)
  • עיטור מסדר המולדת דרגה ראשונה (2008)
  • עיטור הדגל האדום של העמל (1974)
  • האמנית העממית של ברית המועצות (1978)
  • עיטור מהפכת אוקטובר (1988)
  • דרגה שנייה במסדר המלחמה הפטריוטית (1985)
  • עיטור אות הכבוד (7 במרץ 1960)
  • אמן העם של הרפובליקה הסובייטית הסוציליסטית הקזחית
  • מדליה להנצחת 70 שנים לניצחון במלחמת המולדת הגדולה 1941-1945
  • מדליה להנצחת 100 שנים להולדתו של לנין
  • מדליה להנצחת 30 שנים לניצחון במלחמת המולדתה הגדולה 1941-1945
  • מדליה להנצחת 20 שנים לניצחון במלחמת המולדתה הגדולה 1941–1945
  • מדליה להנצחת 40 שנים לניצחון במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941־1945
  • אמן העם של הרפובליקה הסובייטית הסוציליסטית של גאורגיה
  • מדליה להנצחת 65 שנים לניצחון במלחמת המולדת הגדולה 1941-1945
  • מסדר "השירות לאיזור רוסטוב"
  • מדליית ותיק העמל
  • מדליית הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945
  • מדליה להנצחת 850 שנים לייסוד מוסקבה
  • מדליה לגבורת העמל במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945
  • מדליה להנצחת 50 שנים לניצחון במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945
  • מדליה להנצחת 60 שנים לניצחון במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945
  • מדליה על שם ז'וקוב עריכת הנתון בוויקינתונים
http://elina-bystritskaya.ru/
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אלינה ביסטריצקאיהרוסית: Эли́на Авраа́мовна Быстри́цкая; באנגלית: Elina Bystritskaya;4 באפריל 1928, קייב - 26 באפריל 2019, מוסקבה) הייתה שחקנית תיאטרון וקולנוע, מורה וזמרת. בשנת 1978 הוענק לה תואר האמן העממי של ברית המועצות.

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלינה ביסטריצקאיה נולדה למשפחה יהודית ב-4 באפריל 1928 בקייב, אוקראינה, ברית המועצות. אביה היה אברהם פסחוביץ' ביסטריצקי (ברוסית: Быстрицкий Авраам Петрович), רופא צבאי ,יליד העיר ברדיצ'ב ואמה הייתה אסתר איסקובנה ביסטריצקאיה (ברוסית: Быстрицкая Эсфирь Исааковна). אחותה סופיה שגלמן חיה מאז 1989 באשדוד, ישראל. בילדותה התגוררה יחד עם הוריה באוקראינה.

במהלך מלחמת העולם השנייה למדה קורסים בסיעוד ועבדה מגיל 13 כאחות בבית חולים צבאי בעיר סטלינו, כיום דונצק.

ב-1945 התקבלה לבית הספר לאחיות בעיר ניז'ין וסיימה את לימודיה ב-1947. בסוף שנות ה-40 של המאה ה-20 החלה לעסוק באמנות התיאטרון כתחביב. בלחצו של אביה החלה בשנת 1947 את לימודיה בפקולטה הפילולוגית של המכון הפדגוגי בניז'ין. לאחר שנה עזבה את בית הספר והתחילה לימודים במכון לתיאטרון ואמנות בקייב (אנ'), אותם סיימה בשנת 1953.

בין השנים 1953–1956 הייתה שחקנית תיאטרון דרמה בווילנה, ובין השנים 1956 ועד 1958 החלה את הקריירה שלה כשחקנית בתיאטרון דרמה על שם אלכסנדר פושקין (אנ') במוסקבה. בשנת 1958 החלה לשחק בתיאטרון מאלי במוסקבה בו עבדה עד שנת 2012.

ביסטריצקאיה החלה לשחק בקולנוע בשנת 1950. בשנת 1955 קיבלה את התואר "השחקנית הטובה ביותר" במשאל שנערך בין קוראי העיתון "סוווטסקאיה קולטורה". בשנים 1957–1958 היא כיכבה בדמותה של אקסיניה בסרטו של סרגיי גרסימוב "הדון השקט" (רו'), המבוסס על ספרו של מיכאיל שולוחוב, זוכה פרס נובל לספרות.

בשנת 1978 התמנתה לפרופסור במכון לתיאטרון על שם מיכאיל ש'פקין (אנ') ולמרצה באקדמיה לאומנויות התיאטרון - גיטיס.

בין השנים 1975–1992 הייתה נשיאת התאחדות ההתעמלות האמנותית בברית המועצות, נשיאת כבוד של התאחדות הסנוקר של ברית המועצות, סגנית נשיאת הקרן להגנה על בריאות האם והילד.

משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אב - אברם (אברהם) פטרוביץ' ביסטריטסקי (1901–1969), יליד פולין, רופא.
  • אם - אספיר (אסתר) איסאקובנה ביסטריטסקאיה (1906–1979), טבחית.
  • אחות - סופיה אברמובנה שגלמן, (1937), סופרת.
  • בעל - ניקולאי איוונוביץ' קוזמינסקיי, (1915-1990), התגרשו בשנת 1985.

מותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלינה ביסטריצקאיה נפטרה בגיל 91 ב-26 באפריל 2019 בבית חולים במוסקבה. טקס הפרידה התקיים על במת תיאטרון מאלי ב-29 באפריל באותו היום היא נטמנה בבית העלמין נובודוויצ'יה שבמוסקבה[1].

תפקידים בקולנוע (רשימה חלקית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. 1950 — V Mirnye Dni — ילנה אלכסיינקו
  2. 1951 — Taras Shevchenko
  3. 1955 — Unfinished Story (רו') — אליזבתה מקסימובנה
  4. 1958 — And Quiet Flows the Don (רו')אקסיניה[2]
  5. 1958 — Dobrovoltsy (רו') — לולה
  6. 1963 — Vse Ostaetsya Lyudyam (רו') — קסניה
  7. 1964 — Negasimoe plamya — גלאשה
  8. 1966 — Dachniki — יוליה
  9. 1967 — Nikolay Bauman (רו') - מריה
  10. 1991 — Sem Dney Posle Ubiystva — קירה אלכסנדרובה
  11. 2002 — Babi Yar — אלינור
  12. 2004— Saga drevnih bulgar. Vladimir - אולגה
  13. 2005— Saga drevnih bulgar. Olga - אולגה

תפקידים בתיאטרון (רשימה חלקית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלינה ביסטריצקאיה 1964

הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיטורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מדליית "הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה, 1941–1945"
  • מדליית "20 שנה לניצחון במלחמה הפטריוטית הגדולה, 1941–1945"(אנ')
  • מדליית "30 שנה לניצחון במלחמה הפטריוטית הגדולה, 1941–1945"(אנ')
  • מדליית "40 שנה לניצחון במלחמה הפטריוטית הגדולה, 1941–1945"(אנ')
  • מדליית "50 שנה לניצחון במלחמה הפטריוטית הגדולה, 1941–1945"(אנ')
  • מדליית "60 שנה לניצחון במלחמה הפטריוטית הגדולה, 1941–1945"(אנ')
  • מדליית "65 שנה לניצחון במלחמה הפטריוטית הגדולה, 1941–1945"(אנ')
  • מדליית "70 שנה לניצחון במלחמה הפטריוטית הגדולה, 1941–1945"(אנ')
  • מדליית "עבור העבודה האמיצה במלחמה הפטריוטית הגדולה, 1941–1945"(אנ')
  • מדליית "גאורגי ז'וקוב" (רו')

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Элина Быстрицкая. "Встречи под звездой надежды" - Вагриус, 2003
  • Элина Быстрицкая. "Звезды на небе" - М. : АСТ, 2017
  • Юлия Андреева. "Элина Быстрицкая. Красавица с характером" - Litres, 2017

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלינה ביסטריצקאיה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]