אלינור קטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלינור קטון
Eleanor Catton
אלינור (אלי) קטון. 2015
אלינור (אלי) קטון. 2015
לידה 24 בספטמבר 1985 (בת 38)
לונדון, קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ניו זילנד, קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת ויקטוריה בוולינגטון, בית הספר לואנסווד, אוניברסיטת קנטברי, Burnside High School, International Institute of Modern Letters עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רומן עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות המאורות עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-2008 עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפעה מ ג'ורג' אליוט, אלבר קאמי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס בוקר (2013)
  • Amazon.ca First Novel Award (2010)
  • פרס המושל הכללי לסיפורת אנגלית (2013)
  • חבר במסדר ההצטיינות של ניו זילנד (2014) עריכת הנתון בוויקינתונים
eleanor-catton.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלינור קטוןאנגלית: Eleanor Catton)‏ MNZM (נולדה ב-24 בספטמבר 1985) היא סופרת ניו זילנדית ילידת קנדה. הרומן השני שלה "המאורות" זיכה אותה בשנת 2013 בפרס מאן בוקר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בעת שהוריה, אזרחי ניו זילנד, שהו בקנדה לשם השלמת לימודי הדוקטורט של אביה באוניברסיטת מערב אונטריו. המשפחה חזרה לניו זילנד בהיותה בת שש והתגוררה בקרייסטצ'רץ' בירת מחוז קנטרברי. בנערותה שהתה שנה בלידס לשם לימודים בבית הספר בלאונסווד הסמוכה ללידס. קטון למדה אנגלית באוניברסיטת קנטרברי והשלימה תואר שני בכתיבה יוצרת באוניברסיטת ויקטוריה בוולינגטון (אנ'), בוולינגטון.

קריירה ספרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רומן הביכורים של קטון "The Rehearsal" (ראה אור בעברית בתרגומה של מיכל אלפון בשם "החזרה"[1]) שפורסם ב-2008, נכתב כחלק מעבודת המאסטר שלה, ועוסק בתגובות לרומן אסור שהתפתח בין מורה לג'אז לילדה בבית הספר התיכון שבו לימד. ספר זה זיכה אותה בפרס אורנג'. בשנת 2009 תוארה בדיילי מייל הבריטי כנערת הזהב של הספרות לאותה שנה.

הרומן השני שלה "The Luminaries" (ראה אור בעברית, אף הוא בתרגומה של מיכל אלפון, בשם "המאורות"[2]) יצא לאור בשנת 2013 וזיכה את קטון בפרס מאן בוקר, היא הייתה בגיל 28, המחברת הצעירה ביותר אי-פעם שזכתה בפרס. הרומן "המאורות", על 832 עמודיו היה הספר הארוך ביותר שזכה בפרס במשך 45 שנות קיומו, וזכה לשבחים רבים.

בעקבות ספר זה זכתה קטון לשלל תארים לשם כבוד ופרסים ספרותיים ובמרץ 2014 הוענק לה תואר חבר מסדר ההצטיינות של ניו זילנד.

בשנת 2020 לקחה חלק בכתיבת התסריט לסרט "אמה", עיבוד קולנועי לספרה של ג'יין אוסטן באותו שם מ-1815.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלינור קטון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]