אליסבת רהן
 | |||||||
| רהן, 2015 | |||||||
| לידה |
6 באפריל 1935 (בת 89) הלסינקי, פינלנד  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שם לידה |
Märta Elisabeth Carlberg | ||||||
| מדינה |
פינלנד | ||||||
| השכלה |
המכללה השוודית לכלכלה ומנהל עסקים (1957) | ||||||
| מפלגה |
Swedish People's Party of Finland | ||||||
| בן או בת זוג |
Ove H. Rehn (1955–28 בנובמבר 2004) | ||||||
| |||||||
| פרסים והוקרה | |||||||
| |||||||
  | |||||||
מרתה אליסבת רהן (לבית קרלברג; בשוודית: Märta Elisabeth Rehn; נולדה ב-6 באפריל 1935) היא פוליטיקאית פינו-שוודית, חברת פרלמנט לשעבר מטעם המפלגה העממית השוודית של פינלנד ושרת ההגנה הראשונה בפינלנד, באירופה, ובעולם.[1] בבחירות לנשיאות ב-1994 היא הפסידה בשיעור קל למרטי אהטיסארי.
ראשית חייה והשכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רהן נולדה ב-6 באפריל 1935 בהלסינקי, פינלנד. את ילדותה העבירה במנטסלה, שם עבד אביה כרופא רפואי בקהילה. רהן למדה בבית ספר מקומי במנטסלה לפני שנכנסה לפנימייה בקאוניאיינן.
רהן קיבלה תואר שני במדעים בכלכלה בשנת 1957 ודוקטור לשם כבוד במדע המדינה מהמכללה השוודית לכלכלה ומנהל עסקים וגם מהאוניברסיטה האקדמית של אובו. בתחילת שנות ה-60 הייתה רהן ידועה כאדם הראשון בפינלנד שייבא ושיווק כלי טאפרוור.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רהן הייתה המנהיגה הפרלמנטרית של המפלגה העממית השוודית של פינלנד בין השנים 1987 עד 1990.[2] היא מונתה לשרת הביטחון בשנת 1990 ומילאה את התפקיד עד 1995. בנוסף, כיהנה כשרת השוויון בין השנים 1991–1995. בהמשך הייתה חברת הפרלמנט האירופי בין השנים 1995–1997. בבחירות לנשיאות 1994 ו-2000 התמודדה על התפקיד.
היא ידועה כשרת ההגנה האישה הראשונה בפינלנד ובאירופה.[3] בשנת 1995, בתקופת כהונתה של רהן כשרת הגנה, נחקק חוק על גיוס נשים מרצון. רהן ידועה במשימותיה הבינלאומיות בתור תת-מזכ"ל האו"ם (1995–1999) וככתבת המיוחדת לזכויות אדם בבוסניה והרצגובינה (1998–1999).[2]
פעילויות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אליסבת רהן ולמייה טאנוביץ' הן המייסדות המרכזיות של המכללה העולמית המאוחדת (UWC) במוסטר. רהן הייתה חברה גם בקרן למנהיגות גלובלית (אנ') עד נובמבר 2017. GLF הוא ארגון הפועל לתמיכה בהנהגה דמוקרטית, מניעה ופתרון סכסוכים באמצעות גישור וקידום ממשל תקין בדמות מוסדות דמוקרטיים, שווקים פתוחים, זכויות אדם ושלטון החוק. הוא עושה זאת על ידי הנגשת הניסיון של מנהיגים לשעבר למנהיגים הלאומיים של ימינו, בדיסקרטיות ובחשאי. זהו ארגון שלא למטרות רווח, המורכב מראשי ממשלה לשעבר, בכירים בארגונים ממשלתיים ובינלאומיים העובדים בשיתוף פעולה הדוק עם ראשי הממשלה בנושאים הקשורים לממשל הנוגעים להם.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
רהן הייתה נשואה לכלכלן והעסקן אובה רהן (פי') משנת 1955 ועד מותו בשנת 2004, ולהם ארבעה ילדים: ורוניקה (אנ'), שאף היא פוליטיקאית מטעם המפלגה העממית השוודית, יואקים, שרלוטה ויוהאן.
רהן החלימה מסרטן פעמיים. היא החלימה מסרטן המעי הגס בשנות ה-90, ואובחנה כחולה בסרטן השד בשנת 2000.[4]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ עותק בארכיון (ארכיון)
- ^ 1 2 "Female defense ministers". Guide2women. נבדק ב-7 ביולי 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ https://www.theguardian.com/world/2017/may/19/europes-defence-minister-roles-become-female-stronghold-sylvie-goulard
- ^ Jäntti, Elina (5 ביולי 2007). "Rehn: "Syöpä ei ole maailmanloppu"". Iltalehti.
{{cite news}}: (עזרה)