אליסון הרגריבס
 | |
| אליסון הרגריבס וג'ף לואו, מטפסים בקנטיגה ב־1 במאי 1986 | |
| לידה |
17 בפברואר 1962 דרבישייר, הממלכה המאוחדת |
|---|---|
| פטירה |
13 באוגוסט 1995 (בגיל 33) K2, פקיסטן  |
| מידע כללי | |
| שם לידה | אליסון ג'יין הרגריבס |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| השכלה |
Belper School and Sixth Form Centre |
| ספורט | |
| ענף ספורט | טיפוס הרים |
  | |
אליסון ג'יין הרגריבס (באנגלית: Alison Jane Hargreaves; 17 בפברואר 1962 – 13 באוגוסט 1995; נהרגה על ה-K2) הייתה מטפסת הרים בריטית.
חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרגריבס נולדה ולמדה בדרבישייר שבבריטניה.
בשנת 1993 טיפסה על האמא דאבלם בנפאל. בשנת 1995 טיפסה על האוורסט בטיפוס סולו וללא חמצן ובכך הייתה לאדם השני (אחרי ריינהולד מסנר) מעולם שעשה זאת. הרגריבס טיפסה את ששת הקירות הצפוניים הגדולים של האלפים בסולו, בעונה אחת, והיא האדם היחיד שעשה זאת. בין הקירות הללו נכלל גם הפייס (מפנה) הצפוני של האייגר, שידוע כקשה במיוחד.
בשנת 1995 התכוונה הרגריבס לטפס על שלוש הפסגות הגבוהות בעולם: האוורסט, ה-K2 והקנצ'נג'ונגה בשנה אחת, בטיפוס סולו, ללא חמצן וללא כל עזרה חיצונית (משלחת, שרפות וכו'). היא טיפסה על האוורסט בהצלחה. לאחר מנוחה של שלושה חדשים בקרב בני משפחתה, באנגליה, הגיעה הרגריבס לפקיסטן על מנת לטפס על ה-K2 והצטרפה למשלחת אמריקאית. ב-13 באוגוסט 1995 הרגריבס והאמריקאים שילבו כוחות עם משלחת ניו זילנדית/קנדית. בגובה 7600 מ', כ-12 שעות מן הפסגה, החליט פיטר הילרי הניו זילנדי (בנו של אדמונד הילרי) להסתובב ולסגת, כשהחליט שמזג האוויר מדרדר. הרגריבס והשאר חברו לקבוצת ספרדים שהיו על ההר והמשיכו לטפס. בשעה 6:45 אחר הצהריים היא ומטפס ספרדי בשם חאווייר אוליבאר נראו על הפסגה, במזג אוויר בהיר. מיד אחריהם הגיעו רוב סלייטר (האמריקאי), חאווייר אסקרטין ולורנצו אורטיז (הספרדים) וברוס גראנט (הניו זילנדי). כולם נעלמו זמן קצר לאחר מכן, כשסופה חזקה במיוחד העיפה אותם מן ההר. גופתה של הרגריבס לא נמצאה מעולם.
עולם הטיפוס, והעיתונות בבריטניה ביקרו בחריפות את הרגריבס על כך שהשאירה שני ילדים קטנים בבית ובחרה לעסוק בספורט כה מסוכן. הרגריבס אמרה, טרם נסיעתה, כי היא שקלה לקחת את בעלה והילדים איתה למחנה הבסיס, אך הרגישה שהם לא יחושו בנוח כי "זהו מקום שאינו מכניס אורחים". "חוץ מזה", כך אמרה, "אף מטפס-גבר לא מביא את המשפחה".
לאחר מותה, לקח בעלה של אליסון את הילדים למסע אל ה-K2, כדי לעמוד בצילו של ההר שלקח את אימם. שני ילדיהם מתעניינים בטיפוס, ובעלה, ג'ים באלארד, אף הביע עניין להפוך את הטיפוס למקצועו העיקרי.
בנה של אליסון הרגריבס, טום, התכוון בשנת 2006, בגיל 17, ללכת בדרכיה של אימו ולטפס על הפייס הצפוני של האייגר.
לאחר מותה אמר בעלה של אליסון כי הוא יכול לשמוע אותה חוזרת שוב ושוב על משפט שהיה אהוב עליה: "יום אחד כטיגריס עדיף על אלף ימים ככבשה" (One day as a tiger is better than a thousand as a sheep). בתה של אליסון אמרה בריאיון: "אימי עשתה את מה שהיא רצתה, ואני שמחה על כך".
ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Hargreaves, Alison (1995). A Hard Day's Summer: Six Classic North Faces Solo. London: Hodder & Stoughton
- Rose, David; Ed Douglas (2000). Regions of the Heart : The Triumph and Tragedy of Alison Hargreaves.
- Savage Summit: The True Stories of the First Five Women Who Climbed K2, The World's Most Feared Mountain] by Jennifer Jordan (William Morrow, New York, 2005).
- Peter H. Hansen, ‘Hargreaves, Alison Jane (1962–1995)’, Oxford University Press, Sept 2004; online edn, May 2006
- Susan Frohlick, "'Wanting the Children and Wanting K2': The incommensurability of motherhood and mountaineering in Britain and North America in the late twentieth century," Gender, Place and Culture, 13:5 (October 2006): 477-490.
