אליסון ויילי
 | |
| לידה |
1954 (בת 70 בערך) סווינדון, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| מקום לימודים |
אוניברסיטת המדינה של ניו יורק, אוניברסיטת המדינה של ניו יורק, אוניברסיטת מאונט אליסון |
| מוסדות |
אוניברסיטת קולומביה הבריטית |
| מונחה לדוקטורט |
Asia Ferrin, Matthew Sample, Andrea Sullivan-Clarke |
| תחומי עניין |
פילוסופיה של המדע, ארכאולוגיה, אנתרופולוגיה, פילוסופיה של המוסר, אתיקה במחקר, פילוסופיה של מדעי החברה, philosophy of archaeology, פילוסופיה פמיניסטית |
| עיסוק |
פרופסור לפילוסופיה, מרצה באוניברסיטה, אקדמאית, ארכאולוגית, אנתרופולוגית, פילוסופית |
| מדינה |
קנדה |
| פרסים והוקרה |
Fellow of the Australian Academy of the Humanities (2019) |
| האתר הרשמי | |
  | |
אליסון ויילי (באנגלית: Alison Wylie, נולדה ב-26 באוגוסט 1954) היא פילוסופית בריטית-קנדית, בתחומי האתיקה, מגדר ומחקר פמיניסטי, ופילוסופיה של הארכאולוגיה. לימדה במספר אוניברסיטאות כגון אוניברסיטת וושינגטון ואוניברסיטת קולומביה בניו יורק, ערכה מספר כתבי עת, ומילאה תפקידים ניהוליים במספר אגודות, כמו למשל נשיאת המחוז הפסיפי של ההתאחדות האמריקאית לפילוסופיה. ב-2013 נבחרה לפילוסופית המצטיינת של השנה על ידי החברה האמריקאית לנשים פילוסופיות.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נעורים ולימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויילי נולדה באנגליה ב-1954, וכשגדלה עברה עם משפחתה לאונטריו, קנדה. היא עשתה את תוארה הראשון בפילוסופיה באוניברסיטת מאונט אליסון בשנת 1976. בתוארה השני, אותו עשתה בשנת 1978 באוניברסיטת בינגהמטון, היא בחרה להתמקד באנתרופולוגיה והתזה שלה עסקה בהנמקה אנלוגית בארכאולוגיה. במוסד מחקר זה היא גם בחרה להמשיך ולעשות את הדוקטורט שלה על פילוסופיה של הארכאולוגיה בנושא "פוזיטיביזם והארכאולוגיה החדשה" 1982, לשם כך יצאה לסמסטר אחד באריזונה, ולשני סמסטרים באוקספורד ביחד עם המרצה שלה, רום הארה[1].
קריירה אקדמאית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתקופת פוסט הדוקטורט שהתה ויילי שלוש שנים בקליארי, שם מילאה תפקיד של מרצה וחוקרת, ושנה אחת באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, שם התרכזה רק במחקר. ב-1985 התחילה ללמד באוניברסיטת אונטריו, ועשתה כן במשך 13 שנים. ב-1998 עברה ווילי מקנדה לארצות הברית, שם לימדה באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, אוניברסיטת קולומביה בניו יורק, ואוניברסיטת וושינגטון בסיאטל. בנוסף מאז 2013, היא מלמדת בסמסטר הסתיו באוניברסיטת דורהאם[2].
לאורך הקריירה שלה מילאה ויילי מספר משרות חשובות. היא חברה במספר וועדות ואיגודים העוסקים בפילוסופיה של הארכאולוגיה, פילוסופיה פמיניסטית, וערכה גם מספר כתבי עת, כגון "היפאתיה", העוסק בפמיניזם. היא הייתה נשיאת המחוז הפסיפי של ההתאחדות האמריקאית לפילוסופיה בין השנים 2011 ל-2012, וביוני 2016 נבחרה לכהן כנשיאת ההתאחדות לפילוסופיה של המדע[3].
פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויילי זכתה במספר פרסים ואותו הוקרה, בינם:
- 1995 הפרס הנשיאותי של החברה האמריקאית לארכאולוגיה, על התרומה שלה לוועדת המוסר בארכאולוגיה.
- 2013 - פילוסופית השנה של הוועדה האמריקאית לנשים פילוסופיות.
מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחומי התמחות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההתמחות של ויילי בתור פילוסופית מתחלקת לשלושה תחומים:
1) בעיות אפיסטמיות (תורת ההכרה) שמועלות ממחקרים ארכאולוגיים.
2) מחקר מדעי החברה מזווית ראייה פמיניסטית.
3) ביקורת מוסרית על אודות ההשלכות של מדע הארכאולוגיה
בתחום הראשון, שבו החלה לעסוק עוד בכתיבת הדוקטורט שלה, היא עוסקת בניתוח האופנים בהם מנמקים היסטוריונים את טיעוניהם לגבי ההיסטוריה. למעשה, ווילי מבקשת להבין מהי בעצם הוכחה היסטורית מהימנה? ויילי פיתחה כמה שיטות אשר בעזרתן אפשר לנסות ולקבוע כיצד יש להשיג טענות אמפיריות לגבי העבר. בתחום השני היא מתעמקת בשאלה מה הן ההשלכות של ההצדקה לגבי מדע, שפעילותו חורגת מחיפוש ידע אפיסטמי בלבד. ויילי טוענת בנושא זה טענה כפולה: הראשונה היא שכל פעילות מדעית נדרשת לאמץ נקודת מבט מסוימת ולא כללית-טהורה. השנייה, שלמרות הכרח זה, המדע עדיין בעל ערך משמעותי וטענותיו אינן שגויות רק משום שהן מבטאות נקודת מבט חלקית ולא כללית. לשם הדגמה, לדעתה פמיניזם מבטא נקודת מבט של נשים מצד אחד, והוא מסגרת טובה לפרשנות מדעית מצד שני. היא מפרטת על כך בעבודתה האחרונה שלה בנושא הגיעה ב 2012 בוועדת המחוז הפסיפי של ההתאחדות האמריקאית לפילוסופיה, אשר כותרתה הייתה "למה נקודת מבט חשובה".
בתחום השלישי פיתחה ויילי מודלים המסבירים מה נכון לעשות מבחינה מוסרית כאשר עוסקים בארכאולוגיה. הפעם הראשונה בה עסקה בשאלות אלה הייתה בוועדת "המוסר בארכאולוגיה" שהתכנסה על ידי החברה לארכאולוגיה אמריקאית, בתחילת שנות ה-90. התוצאה של וועדה זאת הייתה מספר עקרונות מוסריים מסוימים שלטענתה חשוב לשמר כשעוסקים בארכאולוגיה, אשר גם אומצו לאחר מכן על ידי החברה לארכאולוגיה אמריקאית. היא המשיכה לעסוק בסוגיה הזאת לאורך כל הקריירה שלה והוציאה בנושא זה מספר מאמרים. המאמרים האחרונים שהיא הוציאה בנושא זה היו "archeology Community-Based Collaborative[4]" ו -“A Plurality of Pluralisms" ב-2014.
פרסומים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לווילי מספר פרסומים, מאמרים וספרים. בין הפרסומים הבולטים:
- "הוכחות על סמך עדות בארכאולוגיה", לונדון, 2016.Bloomsbury Academic Publishing , נכתב בשיתוף עם רוברט צ'פמן
- "הוכחות מטריאליסטיות, למידה מעיסוק בארכאולוגיה", לונדון, 2015.Routledge, נכתב בשיתוף עם רוברט צ'פמן
- "ממצאים ארכאולוגיים: שנים של לקיחה, דרכי תגובה", נכתב בשיתוף עם ג'ורג' ניקולס, 2009
- "צדק אפיסטמי, בורות, ואובייקטיביות פרוצדורלית", מתוך כתב העת Hypatia 26 בפברואר 2011
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אליסון ויילי- אליסון ויילי באתר האוניברסיטה של קולומביה הבריטית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ https://faculty.washington.edu/aw26/swip/SWIP_powerpoint.pdf
- ^ Alison Wylie, www.alisonwylie.net (ארכיון)
- ^ Alison Wylie Elected President of the Philosophy of Science Association | Department of Philosophy | University of Washington, phil.washington.edu (באנגלית)
- ^ Alison Wylie, www.alisonwylie.net (ארכיון)
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "אליסון ויילי".