אליסון סטדמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אליסון סטדמן
Alison Steadman
You'll Have Had Your Tea - Alison Steadman.jpg
לידה 26 באוגוסט 1946 (בת 71)
ליברפול, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים קצין במסדר האימפריה הבריטית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקנית תיאטרון, שחקנית קולנוע עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג מייק לי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אליסון סטדמן, OBEאנגלית: Alison Steadman; נולדה ב-26 באוגוסט 1946) היא שחקנית אנגלייה. ב-1991 זכתה בפרס איגוד המבקרים האמריקני לשחקנית הטובה ביותר על תפקידה בסרט "מותק של חיים" של מייק לי, וב-1993 זכתה בפרס אוליבייה לשחקנית הטובה ביותר על תפקידה כמרי בהפקה המקורית של המחזה "קול קטן" (אנ').

ההופעה המקצועית הראשונה שלה על הבמה הייתה ב-1968, ואחר כך ביססה את הקריירה שלה בהופעות במחזות של מייק לי משנות השבעים של המאה העשרים. ב-1976 השתתפה במחזה "Nuts in May" וב-1977 במחזה "המסיבה של אביגייל". ב-1986 הייתה מועמדת לפרס באפט"א לטלוויזיה על תפקידה בסדרה "הבלש המזמר" של ה-BBC, וב-2001 הייתה מועמדת לפרס על הופעתה בסדרת הדרמה "גדולים מהחיים" של ITV. תפקידים נוספים שלה בטלוויזיה היו בסדרה "גאווה ודעה קדומה" (1995) ובסדרה הקומית "גאווין וסטייסי" (2007–2010). בקולנוע השתתפה בסרטים " A Private Function" (מ-1984), "בקצב השעון" (1986), "שירלי ולנטיין" (1989), "טופסי טורווי" (1999) וב"החיים על פי פיטר סלרס" (2004).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטדמן נולדה בליברפול, הצעירה מבין שלוש הבנות של מרג'ורי (שם נעורים אוונס) וג'ורג' פרסיבל סטדמן.[1] היא למדה בבית הספר התיכון לבנות "צ'יילדוול ואלי" שבפרוור צ'יילדוול בליברפול. אחרי כן בסתיו 1966 התקבלה לבית הספר למשחק "East 15 Acting School", ובמהלך שנת הלימודים השנייה היא פגשה את מייק לי.

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1968 לאחר שעזבה את בית הספר בלוטון שבאסקס, שיחקה סטדמן בתיאטרון רפרטוארי והופיעה בהתחלה בעיר לינקולן. תפקידה הראשון היה כתלמידה המפתה סנדי, במחזה "פריחתה של מיס בורדי". במחזה של מייק לי "המסיבה של אביגיל" גילמה את דמותה של בוורלי המפלצתית, והופיעה שוב באותו תפקיד בעיבוד הטלוויזיוני של המחזה. סטדמה זכתה בפרס אוליבייה על תפקידה במחזה "קול קטן", וכן שיחקה ב"חתולה על גג פח לוהט", ב-"Entertaining Mr Sloane", ב"מלון פרדיסו" ועוד. בין התיאטראות בהם הופיעה היו תיאטרון רויאל קורט, התיאטרון המלכותי, תיאטרון האולד ויק, תיאטרון המפסטד, נוטינגהאם פלייהאוס, אברימן ליברפול והתיאטרון המלכותי הלאומי. ב-1983 כיכבה בתפקיד אלמיר בהפקה של הלהקה השייקספירית המלכותית למחזה "טרטיף" מאת מולייר. ב-2010 שיחקה בתפקיד מאדאם ארקאטי בהפקה מחודשת של "Blithe Spirit" מאת נואל קווארד, והשתתפה בסיבוב הופעות מנובמבר 2010 ועד מרץ 2011.[2]

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטדמן השתתפה בסרטי קולנוע רבים בהם "P'tang, Yang, Kipperbang",‏ "A Private Function", "אלופים", "בקצב השעון", "יום שני הסוער", "הרפתקאות הברון מינכהאוזן", "שירלי ולנטיין", "Wilt", "מותק של חיים", "Blame It on the Bellboy", "טופסי טורווי" ובסרט "קונפטי".

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטלוויזיה הופיעה סטדמן בסדרה "גדולים מהחיים" בתפקיד בטי, בסדרה "Grumpy Old Women", בסדרת האנימציה "Stressed Eric", בסיטקום "שיאכלו עוגות", במיני-סדרה "הבלש המזמר", ב-"No Bananas", במחזה "מעגל הגיר הקווקזי", בסדרה "Adrian Mole: the Cappuccino Years" בתפקיד פולין מול, בסרט הטלוויזיה "The Missing Postman" לצידו של ג'יימס בולאם ובמיני-סדרה "גאווה ודעה קדומה" בתפקיד גברת בנט. ב-1991 שיחקה בתפקיד לורן פטרסון בסדרה "Gone to the Dogs" ובהמשכו "Gone to Seed".

היא השתתפה בדרמות לטלוויזיה שביים מייק לי בהם "Nuts in May",‏ "Hard Labour" ו"המסיבה של אביגיל". עוד השתתפה בסדרה הקומית "The Worst Week of My Life" של ה-BBC. ב-2007 שיחקה בתוכנית "Coming Home" של BBC ויילס על אודות משפחתה הוולשית.

בין השנים 2007 ו-2009 הופיעה סטדמן בסדרה הקומית של ה-BBC "גאווין וסטייסי" בתפקיד פאם שיפמן, אמו של גאווין. עוד שיחקה בשנת 2007 בעיבוד של BBC Four לרומן "פאני היל".

ב-2014 השתתפה סטדמן בפרק סדרה "הסודות", וב-2015 שיחקה בעונה השלישית של הסדרה "אורפן בלאק".

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת צילומי הסרט "Hard Labour" במנצ'סטר 1972, נסע הבמאי מייק לי לליברפול לראות את המחזה "The Foursome" מאת טד וייטהד (סטדמן שיחקה באותה עת בהצגה עם "ליברפול אברימן"). לי הזמין את סטדמן להופיע בסרט שלו, ובמהלך עשיית הסרט הם היו לזוג. השניים התחתנו ב-1973 ונולדו להם שני בנים, טובי (יליד 1978) וליאו (יליד 1981). בני הזוג נפרדו ב-1995 והתגרשו בשנת 2001.[3]

בן זוגה של סטדמן הוא השחקן מייקל אלווין,[3] הם חיים בהייגייט שבלונדון.

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אליסון סטדמן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Film Reference bio
  2. ^ Bamigboye, Baz (16 July 2010). "From Spooks to a seance". Daily Mail (Associated Newspapers).
  3. ^ 3.0 3.1 Alison Steadman. "The Alison Steadman Page". Pandp2.home.comcast.net. בדיקה אחרונה ב-23 במאי 2012.