אליס גי-בלאשה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אליס גי-בלאשה
Alice Guy-Blaché
לידה 1 ביולי 1873
סן-מנדה, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 במרץ 1968 (בגיל 94)
Mahwah, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Maryrest Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Alice Ida Antoinette Guy עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1894–1922 (כ־28 שנים)
עיסוק מפיקה, שחקנית, במאית קולנוע, תסריטאית
בן או בת זוג Herbert Blaché (19071922) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה אבירה בלגיון הצרפתי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אליס גי-בלאשהצרפתית: Alice Guy-Blaché; ‏ 1 ביולי 187324 במרץ 1968) הייתה יוצרת סרטים צרפתייה. היא הייתה הבמאית האישה הראשונה בתעשיית הראינוע והקולנוע וכנראה הראשונה שיצרה סרט עלילתי: "פיית הכרוב" (1896)[1]. הוא צולם פעמים אחדות, ומשך גרסתו הארוכה ביותר היה 4 דקות[2]. במהלך קריירת יצירת הסרטים החלוצית שלה, שנמשכה 24 שנים, גי ביימה, הפיקה, כתבה ולקחה חלק ביצירתם של יותר מ-700 סרטים.

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1873 גרה אמה של גי בסנטיאגו דה צ'ילה, וכשהייתה בהריון היגרה לפריז, שם ילדה את גי, שגידלו אותה סביה עד גיל 4. בשנת 1877 חזרו גי ואמה לצ'ילה, של פגשה גי את אביה לראשונה. בשנת 1879 שבה גי יחד עם אביה לצרפת שם למדה בפנימייה יחד עם שתיים מאחיותיה. בשנים בהן למדה גי בפנימייה רשת חנויות הספרים שהייתה בבעלות אביה פשטה את הרגל. עקב כך נאלץ אביה להעבירה לפנימייה זולה יותר. בזמן שלמדה בפנימייה החדשה נפטרו אביה ואחיה. לאחר מות אביה למדה גי הקלדה ובשנת 1893 החלה לעבוד כמזכירה בחברת לכה.

חברת גומון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1894 נשכרה גי כמזכירה על ידי המהנדס והממציא לאון גומון בחברת הצילום וציוד האופטיקה של פליקס רישאר, "לה קונטואר ז'נרל דה פוטוגרפי". החברה התפרקה במהרה ונרכשה על ידי גומון שהקים חברה חדשה משלו שהפכה במהרה לכוח מרכזי בתעשיית הקולנוע החדשה בצרפת. גי החליטה להצטרף לחברה של גומון ועבדה בה במשך יותר מ-10 שנים, במהלכן יצרה מאות סרטים.

גי נחשבת לאחת הראשונות שיצרו קולנוע נרטיבי. בשנים 19021906 יצרה סרטי סאונד מסונכרן רבים עבור מערכת הכרונופון של גומון. הסרטים נוצרו בתהליך בן שני שלבים: בראשון הוקלט הקול ובשני צולמו שחקנים בעודם מקשיבים לקולות שהושמעו מגלילי שעווה. בהצגה עצמה סונכרנו שתי ההקלטות השונות ויצרו אשליה כאילו היו אלה באמת "סרטים מדברים".

חברת סולקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1907 נישאה גי להרברט בלאשה, עובד נוסף בחברת גומון, והיגרה יחד איתו לקליבלנד, שם ניסה בלאשה לקדם זכיין אמריקאי של מערכת הכרונופון של גומון. בשנת 1910 הקימה חברת הפקה משלה בשם "סולקס", שהייתה חברת ההפקה הגדולה ביותר באמריקה שלפני הוליווד. היא הייתה המנהלת האומנותית של החברה, וביימה רבים מסרטיה. בתוך שנתיים חברת סולקס נהייתה כה משגשגת שגי בנתה אולפן משלה בפורט לי שבניו ג'רזי. מחירו של האולפן נאמד אז בכ-100,000 דולר, סכום המקביל ליותר מ-2 מיליון דולר כיום.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1953 קיבלה גי את אות לגיון הכבוד, העיטור הלא-צבאי הבכיר ביותר שמוענק בצרפת. ב-16 במרץ 1957 קיבלה את אות הסינמטק הצרפתי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אליס גי-בלאשה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]