אליס טנג'ריני
 | |
| לידה |
25 באפריל 1949 (בת 74) טקומה פארק, ארצות הברית  |
|---|---|
| מקום לימודים |
אוניברסיטת הקהילייה של וירג'יניה (1972) |
| תקופת הפעילות |
מ-1972 |
| תחום יצירה |
בוטניקה, scientific illustration |
| פרסים והוקרה |
Botanical Illustrator Award for Excellence in Scientific Botanical Art (2008) |
  | |
אליס טנג'ריני (באנגלית: Alice Tangerini; נולדה ב-25 באפריל 1949) היא מאיירת בוטנית אמריקאית. בשנת 1972, טנג'ריני נשכרה כמאיירת לצוות של המחלקה לבוטניקה במוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע על ידי הבוטנאי האמריקאי ליימן ברדפורד סמית'. לפני העבודה במכון סמיתסוניאן, היא קיבלה תואר ראשון באמנויות יפות מאוניברסיטת וירג'יניה קומונוולת'.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אליס ר. טנג'ריני נולדה ב־25 באפריל 1949 בפארק טאקומה, מרילנד, [1] וגדלה בקנסינגטון. [2] הציור היה "תשוקת החיים" שלה מאז גיל ארבע. כתלמידת תיכון, היא הכירה את הבוטנאי לימן ברדפורד סמית' דרך חבר של המשפחה. הוא המשיך להיות המנטור שלה. סמית' לקח לעיתים קרובות את טנג'ריני לצייר צמחים באמצעות דגם מיובש. בזמן שלמדה באוניברסיטה בווירג'יניה, טנג'ריני בילתה את הקיץ שלה בעבודה במכון סמיתסוניאן. היא קיבלה תואר ראשון באמנויות יפות בשנת 1972. [3] לאחר סיום לימודיה, נשכרה טנג'ריני על ידי סמית' לעבוד כמאיירת צוות של המחלקה לבוטניקה במוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע כך היא הפכה למאיירת הבוטנית הראשונה שנשכרה על ידי מכון הסמיתסוניאן.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
טנג'ריני עוסקת בעיקר באיוריה באוסף הצמחים הלאומי של ארצות הברית, ועבדה עם הבוטנאי האמריקאי וורן ה. וגנר. אף שהיא מסתמכת לעיתים קרובות על דגימות עשבוניות דחוסות ומיובשות כדוגמאות שלה, היא גם נוסעת לאזורים כמו קליפורניה, הוואי וגיאנה כדי לראות את הצמחייה בסביבתם הטבעית. היא הבדילה אמנות בוטנית מאמנות יפה בכך שהבהירה ש"אמנות בוטנית צריכה להיות מוכרת לפחות לסוג, אם לא למינים". [4]
לפי האגודה האמריקאית לאמנים בוטניים, טנג'ריני איירה למעלה מ-1000 מיני צמחים רוב האיורים שלה נוצרו באמצעות עט ודיו או מברשת עם דיו, אבל לפעמים גם גרפיט וציור דיגיטלי. היא בדרך כלל מציירת את הדגימה שלה בשחור-לבן, עם צל מינימלי, וממקמת לעיתים קרובות את מקורות האור בפינה השמאלית העליונה של התמונה. היא גם התנסתה ביצירת איורים צבעוניים טנג'ריני עוקבת אחר המסורת באיור בוטני על ידי התמקדות במורפולוגיה של הצמח ובחלקים פנימיים של הפרח ולא בצבע.
האיורים של טנג'ריני הוצגו במספר רב של פרסומים מדעיים, כגון "צמחיית הגיאנות", וכן במספר ספרים. בשנת 1980, היא יצרה "תערוכת יחיד של רישומי דקלים" במוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע ואצרה את התערוכה "פרחי בר צפון אמריקאים: צבעי מים מאת מרי ווקס וולקוט" בשנת 1990.
החל משנת 2015, טנג'ריני מפתחת אתר אינטרנט לקטלוג יצירותיה ושל מאיירים אחרים הפועלים בבוטניקה.
מלבד עבודתה באיור, טנג'ריני גם העבירה הרצאות ולימדה שיעורים בנושא במספר מקומות, מחלקת החקלאות של ארצות הברית, מכללת מונטגומרי, בית הספר לאמנויות ועיצוב קורקורן, ובית הספר לאמנות בוטנית של מינסוטה היא גם מכהנת כחברת מועצת המנהלים של האגודה האמריקאית לאמנים בוטניים. [5]
ב-2005 איבדה טנג'ריני את הראייה בעין ימין בעקבות פציעה לא מזוהה. טנג'ריני חזרה לעבודה, ובנוסף לחבישת כיסוי עיניים, החלה להשתמש בטאבלט גרפי וב-Adobe Photoshop והסתמכה יותר על טכנולוגיה דיגיטלית כדי לתת לה תצוגה ברורה יותר של התמונה.
פרסים והכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1999 קיבלה טנג'ריני את "פרס השירות המכובד" מטעם גילדת המאיירים במדעי הטבע. בשנת 2008, היא זכתה בפרס "הצטיינות באמנות בוטנית מדעית" מטעם האגודה האמריקאית לאמנים בוטניים.
בשנת 2020 זכתה לטנג'ריני בפרס ג'יל סמית'יס מהאגודה ליניאן בלונדון. [6]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Artist Alice R. Tangerini from Smithsonian Botanical Illustrations Catalog, web.archive.org, 2017-07-14
- ^ "Botanical Illustrator Alice Tangerini"
- ^ "Alice Tangerini", www.asba-art.org
- ^ Better than a thousand words | BioScience | Oxford Academic, web.archive.org, 2017-07-14
- ^ "Botany 2014 in Boise, Idaho", www.asba-art.org
- ^ Alice Tangerini receives the Jill Smythies Award from the Linnean Society, The Plant Press