לדלג לתוכן

אליעזר איגרא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב אליעזר איגרא
לידה 10 באוגוסט 1954 (בן 69)
י"א באב ה'תשי"ד
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
השתייכות ציונות דתית
תפקידים נוספים בעבר היה אב בית הדין של באר שבע והרב של כפר מימון
רבותיו הרב חיים יעקב גולדויכט, הרב משה דימנטמן, הרב אברהם אלקנה שפירא, הרב מרדכי אליהו, הרב יעקב אריאל, הרב דב ליאור
בת זוג רוחמה איגרא (לבית נאמבורג)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב אליעזר איגרא (נולד בי"א באב תשי"ד, 10 באוגוסט 1954) הוא רב דתי לאומי, דיין בבית הדין הרבני הגדול. בעקבות דחיית הבחירות לרבנות הראשית לישראל משמש ממלא מקום נשיא בית הדין הגדול.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד וגדל בשכונת רחביה בירושלים. אביו, יעקב, היה מנהל בית חינוך עיוורים ולאחר מכן הקים את עמותת "קרן אור" שהפעילה מוסד לילדים עיוורים. אמו, אסתר, היא דור שישי בירושלים. למד בבית הספר הממלכתי-דתי מוריה[דרושה הבהרה] ובישיבה התיכונית חורב.

לאחר מכן למד במשך עשר שנים בישיבת ההסדר כרם ביבנה. בין השנים תשל"ב-תשל"ד שירת בצה"ל ולחם במלחמת יום הכיפורים ובמלחמת ההתשה שלאחריה, בגזרת סיני. לאחר המלחמה עבר הסבה לחיל השריון והועבר לגדוד 71, שם הכיר את המג"ד יוני נתניהו ולמד איתו תורה בחברותא. על כך מספר הרב איגרא: "זו הייתה הפעם הראשונה שלמדתי עם חילוני תורה... זה היה לאור נרות כי לא היה לנו חשמל במוצב. דמותו הותירה עלי רושם עז מאוד. קיבלתי ממנו תעודת הוקרה, ולצערי היא נעלמה לי עם השנים".

לאחר נישואיו בכסלו תשל"ו למד בכולל הדיינים שעל יד ישיבת כרם ביבנה. התגורר בעפרה ולאחר מכן היה ממקימי ההתנחלות פסגות וכולל הדיינות ביישוב, בו למד שש שנים. מגיל 35 ובמשך שנים רבות היה רב היישוב כפר מימון. החל מאלול תשמ"ז (1987) שימש מספר שנים כראש ישיבת עוד יוסף חי בקבר יוסף[1].

בשנת 1989 התמנה כדיין בבית הדין הרבני בבאר שבע. בשנת 1998 מונה לאב בית הדין שם. מאז 1999 הוא עומד בראש בית הדין המיוחד לענייני יוחסין באזור הדרום. לקראת הבחירות לרבנות העיר פתח תקווה היה מועמד מטעם הציונות הדתית ומפלגת ש"ס, אך הסיר את מועמדותו. בשנת 2012 התמנה לדיין בבית הדין הגדול בירושלים, במינוי זמני. לימד בישיבת עוד יוסף חי, בישיבת עתניאל ובבית מוריה בבאר שבע.

בשנת 2013 התמודד הרב איגרא למשרת הרב הראשי לישראל[2]. בפברואר 2013 התכנסה קבוצה של רבנים בציונות הדתית, בהם הרב דב ליאור, הרב יעקב אריאל, הרב מרדכי שטרנברג, הרב שלמה אבינר והרב מרדכי גרינברג, כדי להצביע על מועמד מוסכם למשרה זו. הרב איגרא זכה ברוב קולות המצביעים[3]. מנגד רבנים אחרים של הציונות הדתית, כדוגמת הרב אהרון ליכטנשטיין, הרב יעקב מדן והרב נחום אליעזר רבינוביץ הביעו תמיכה ברב דוד סתיו. יומיים לפני הבחירות הודיע על פרישתו מההתמודדות. באותה שנה פרש הרב איגרא מתפקידו כרב של כפר מימון. בשנת 2015 עבר לגור בירושלים בשכונת "משכנות האומה".

בשנת ה'תשע"ו התמנה לחבר של קבע בבית הדין הרבני הגדול[4]. בדצמבר 2023 מונה להרכב מיוחד לדיון במקרי עגינות כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל, לצד הרבנים דוד לאו וצבי בן יעקב[5].

ב-2 ביולי 2024 מונה לממלא מקום זמני של משרת נשיא בית הדין הרבני הגדול, עד לבחירת רבנים ראשיים.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשוי לרוחמה (לבית נאומבורג), יועצת חינוכית ושדכנית. לזוג תשעה ילדים ועשרות נכדים. בנו הרב אריאל הוא רב היישוב שלומית ור"מ בישיבה תיכונית נווה. בנו, אורי, היה כתב הדתות של גלי צה"ל, וכיום עוסק ביח"צ. בנו, הרב יוסי, הוא ראש ישיבת מדברה כעדן לצעירים במצפה רמון.

אחותו ימימה נשואה לרב חיים גנץ ראש ישיבת מעלה אליהו בתל אביב. גיסיו הם הרב אסף נאומבורג, ראש הישיבה התיכונית נווה והרב עמיאל נאומבורג, ר"מ בישיבת נצר מטעי באריאל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אליעזר איגרא בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]