אליעזר אשכנזי
| לידה |
1513 ה'רע"ג פראג, ממלכת בוהמיה  |
|---|---|
| פטירה |
13 בדצמבר 1585 (בגיל 72 בערך) כ"ב בכסלו ה'שמ"ו קרקוב, האיחוד הפולני-ליטאי |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב |
| מדינה | האימפריה העות'מאנית, הרפובליקה של ונציה, דוכסות מילאנו, האיחוד הפולני-ליטאי. |
| מקום פעילות | סלוניקי, קהיר, פמגוסטה, ונציה, קרימונה, פראג, פוזנא, קרקוב. |
| תקופת הפעילות |
? – 13 בדצמבר 1585 |
| רבותיו | רבי יוסף טאיטאצאק |
| בני דורו | רדב"ז, מהר"ל מפראג, רבי בצלאל אשכנזי, רבי שמואל יהודה קצנלנבוגן |
| חיבוריו | מעשה ה', יוסף לקח. |
| אב | רבי אליהו הרופא |
| דיין בקהיר | |
| רב בקרימונה | |
| אב בית הדין של פוזנא | |
  | |
הרב אליעזר אשכנזי בן רבי אליה הרופא (ה'רע"ג, 1513 – כ"ב בכסלו ה'שמ"ו, 1586) היה רב, פרשן המקרא, ומחבר ספרים תורניים. מגדולי החכמים בתקופתו.
תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי אליעזר נולד באיטליה, בשנת רע"ג לערך, לאביו רבי אליהו הרופא, חתנו של רבי יוסף קולון (המהרי"ק). בצעירותו עבר לסלוניקי, שם למד תורה בישיבתו של רבי יוסף טאיטאצאק ונמנה עם בחירי תלמידיו. בהיותו כבן 26, בשנת ה'רצ"ט, נתמנה לרב ולדיין בקהיר שבמצרים, שם כיהנו גם הרדב"ז ורבי בצלאל אשכנזי. בחלוף כ-22 שנה (ה'שכ"א) בשל עלילות דברים שפרטיהם אינם ידועים, נאלץ לעזוב את מצרים ועבר להתגורר בעיר פמגושטה שבקפריסין, שם שהה כעשר שנים. בשנת ה'של"א עזב רבי אליעזר את פמגושטה ועבר לוונציה, אך בשל מחלוקת חריפה עם רבי שמואל יהודה קצנלבוגן וחבריו נסע לפראג, שם ייסד לראשונה חברה קדישא, וחתם על תקנות החברה יחד עם רבנים נוספים. לימים אישר המהר"ל מפראג את תקנותיו והרחיבם, עת עלה על כס הרבנות בעיר בשנת ה'של"ג. עם זאת, ידועים דברים חריפים שכתב המהר"ל על רבי אליעזר אשכנזי, ללא הזכרת שמו, בספרו "דרך חיים", בנוגע לאמונת היחוד. משם המשיך הרב אשכנזי לנדוד ועבר לקרימונה שבאיטליה שם כיהן כרב עד לשנת ה'של"ח אז העתיק מגוריו לפוזנא ושימש כאב בית דין. לפני מותו התגורר בקרקוב, שם הלך לעולמו, ושם נקבר.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מעשי השם - על התורה. מחולק לארבעה חלקים:
- א. מעשה בראשית - על התקופה שמבריאת העולם ועד אברהם אבינו.
- ב. מעשי אבות - מאברהם אבינו ועד יעקב אבינו.
- ג. מעשי מצרים - בעניין ניסי יציאת מצרים ובתוכו כלול פירוש רחב על ההגדה של פסח.
- ד. מעשי תורה - על התקופה שבין קבלת התורה ועד פטירת משה. נדפס באחת מההוצאות עם הסכמת רבי יעקב יהושע פאלק מחבר פני יהושע.
- יוסף לקח - על מגילת אסתר.
בנוסף לכך חיבר פיוטי סליחות המיוחדות לתעניות ציבור על צרות מסוימות, כשהוא מנמק כי בסליחות הרגילות לא נמצאה התייחסות לכל צרה באופן פרטי. הסליחות כוללות ארבע סליחות רגילות וארבעה פזמונים, לארבעה סוגי צרות: מגפה, רעב ויוקר, מלחמה, וגזרה שנגזרת על היהודים.[1]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בייניש חיים פנחס, הגדת רבי אליעזר אשכנזי, בני ברק: תשנ"ב, מבוא: ואלה תולדות.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד הלחמי, רבי אליעזר אשכנזי (בעל „מעשי ה'”), בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' מ"ב, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה זמינה לאחר הרשמה חינם)
- כתביו
- מעשי ה', באתר HebrewBooks
- ספר מעשי השם, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
- ספר יוסף לקח, גרסה סרוקה באתר HebrewBooks
- סליחות ופזמונים אשר איזן ותיקן וחבר כבוד הגאון מהר"ר אליעזר אשכנזי, לובלין שע"ד, באתר HebrewBooks
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הסליחות נדפסו לראשונה בידי המחבר בקרקוב, עם הסכמת רבי יוסף כץ. בשנת ה'שע"ד נדפסו הסליחות פעם שנייה בלובלין, בהסכמת מהר"ם לובלין, מהרש"א, רבי שמעון וולף אוירבך וועד שלש ארצות.