אליעזר הגדול בן יצחק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אליעזר הגדול בן יצחק
תאריך לידה 990 בערך
תאריך פטירה 1060 בערך
השתייכות בית מדרשו של רבי יהודה הכהן ליאנטין הזקן
נושאים שבהם עסק פרשן תלמוד, פוסק
רבותיו הרב יהודה הכהן ליאונטין (הזקן)

רבי אליעזר‏[1] הגדול בן יצחק (בערך 990 - 1060‏[2]) היה מגדולי חכמי אשכנז בתחילת המאה ה-11.

היה בן למשפחת רבנים מיוחסת.‏[3] הוא התייתם בצעירותו וגדל בבית קרובו, רבי שמעון ממגנצא, מגדולי החכמים בדורו. כן למד אצל רבנו גרשום מאור הגולה, וראה בו כנראה את רבו המובהק.‏[4] בספרות המחקר מקובל כי היה תלמידו של רבינו הרב יהודה הכהן ליאונטין (הזקן)[5], אך לדעת אברהם גרוסמן סביר יותר שהיה חברו.‏[6]

עמד בראש הישיבה במגנצא יחד עם חברו רבי יעקב בן יקר, רבו של רש"י. על תלמידיו נמנו רבי יצחק בן יהודה ורבי יצחק הלוי, גם הם רבותיו של רש"י. רש"י עצמו מביא מדבריו בפירושו למקרא ולתלמוד,‏[7], אך נראה שלא למד אצלו.‏[8] תלמידים אחרים שלו הם כנראה ר' יצחק בן מנחם (מגדולי חכמי צרפת בסוף המאה ה-11), ואפשר שגם ר' משולם בן משה (בן משפחת קלונימוס ומחכמי מגנצא המובהקים בסוף המאה ה-11) למד אצלו.‏[9]

בדור של תלמידי תלמידיו ניתנו לו התארים "הגדול"‏[10] ו"הגאון".‏[11]

רבי מנחם די לונזאנו[12] ייחס לו את החיבור "ארחות חיים", הנקרא גם "צוואת ר' אליעזר הגדול", ועמו הסכימו כמה מראשוני חכמת ישראל. יש שייחסו ספר זה לתנא ר' אליעזר הגדול, אך לדעת גרשם שלום וישעיהו תשבי לספר זה יש זיקה גדולה לספר הזוהר, ומכאן שייחוסו לר' אליעזר הגדול הוא מוטעה.‏[13]

נכדו הוא רבי קלונימוס בן יצחק הזקן, מחכמי אשכנז בסוף המאה ה-11.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כאצל רבים מחכמי אשכנז בשם זה, לא ברור אם שמו הוא אליעזר או אלעזר. ראו א' גרוסמן, חכמי אשכנז הראשונים, עמ' 211-212.
  2. ^ על פי השערת א' גרוסמן, חכמי אשכנז הראשונים, עמ' 212-214.
  3. ^ ראו גם: שו"ת מהרש"ל, סימן כט. רבי אלעזר מוורמייזא (בעל הרוקח), פירושו לסידור, אז ישיר. (המקורות מובאים במאמרו של ירמיהו מלחי, ראשוני משפחת קלונימוס (הסב, האב והנכד) והגירתם מלוקה - למגנצה, שנתון "שאנן", כרך יא, תשס"ו )
  4. ^ א' גרוסמן, חכמי אשכנז הראשונים, עמ' 216-217.
  5. ^ סבו של רבינו יהודה כהן השני בעל ספר הדינין) -אוצר הגדולים,ערך רבי אליעזר הגדול. ושם ראה כרך ד דף כז ערך רבינו יהודה כהן הזקן
  6. ^ א' גרוסמן, חכמי אשכנז הראשונים, עמ' 183. ההבנה שהיה תלמידו נסמכת על דברי ר' אלעזר מוורמייא ש"רבי' יהודה הכהן מסר לו לרבי' אלעזר הגדול". אך "מסר" משמעותו בלשונם של חסידי אשכנז מסירתה של תורת הסוד ולא בהכרח כפיפות של רב לתלמיד. גרוסמן תומך את השערתו בכך שהוא מתואר כ"בן גילו" של ר' יהודה, בכך שיצא נגד הוראה שלו בעניין אבלות, וכן בכך ששניהם השיבו יחד לקהל טרויש.
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ע"ו, עמוד ב'
  8. ^ א' גרוסמן, חכמי אשכנז הראשונים, עמ' 220.
  9. ^ א' גרוסמן, חכמי אשכנז הראשונים, עמ' 219-220.
  10. ^ תואר שמוזכר לראשונה אצל בני מכיר. יש שכתבו שגם רש"י כינה אותו כך, אך אין לכך מקור. ראו א' גרוסמן, חכמי אשכנז הראשונים, עמ' 221, הערות 54 ו-55.
  11. ^ רש"י, בפירושו לתהילים עו,יא: "כך שמעתי משמו של רבי אלעזר הגאון ברבי יצחק, שהיה מביא המקרא הזה עדות לאותה משנה".
  12. ^ "שתי ידות", דף קכ"ב
  13. ^ א' גרוסמן, חכמי אשכנז הראשונים, עמ' 229 והספרות המובאת שם.