אליעזר היילבוט
| לידה |
24 בספטמבר 1740 ברלין, ממלכת פרוסיה  |
|---|---|
| פטירה |
22 בינואר 1814 (בגיל 73) א' בשבט ה'תקע"ד המבורג, הקיסרות הראשונה |
| מקום פעילות | פוזנא, אה"ו |
| תקופת הפעילות |
? – 22 בינואר 1814 |
| רבותיו | רבי טבלי שייאר, רבי גדליה טיקטין, רבי רפאל הכהן כ"ץ |
| צאצאים |
יצחק אייזיק ברלין |
| חתנים | חיים מיכל |
  | |
הרב אליעזר[1] לאזי היילבוט (ג' בתשרי ת"ק – א' בשבט ה'תקע"ד, 1740 – 1814) כיהן כדיין בפוזנן, ואחר כך כראש בית דין של קהילות אה"ו (ראשי תיבות של אלטונה, המבורג, וונדסבק). חיבר את הספר "משנת דרבי אליעזר".[2]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בברלין ג' בתשרי[3] בשנת 1740 לרבי יוסף היילבוט, ולאמו מרת פויגל (בת רבי משה, ואמה פרייזכי הייתה גם כן בת רבי לאזי חסיד) בנו של המקובל רבי לאזי חסיד מהלברשטאדט שעל שמו נקרא. בשנות העשרה שלו למד בישיבת הרב דוד טבל שייאר בבמברג. נשא לאישה את ביילה, בתו של אחד ממכובדי הקהילה היהודית בפוזנן, ושמו רבי טודרוס מונק. אחר כך למד במשך שנתיים בישיבתו של הרב גדליה טיקטין, רבה של שוורזנץ (אנ') ליד פוזנה, וחותנו פירנס אותו.
בפוזנן לימד לתלמידים ואחר כך מונה לדיין שם. באותה תקופה כיהן רבי רפאל הכהן כ"ץ כרבה של פוזנן. כשהתקבל רבי רפאל הכהן לרבן של קהילות אה"ו, הלך אחריו רבי אלעזר היילבוט לשם. בהיותו שם מתה אשתו, והוא נשא כאשה שנייה את מינדיל בת רבי מן, נינתו של בעל ״חינוך בית יהודה״. הנשואין היו בט"ו בכסלו ה'תקמ"ד. בשנת 1784 הוא מונה לדיין בוונדסבק והמבורג, ואחר כך גם באלטונא והמבורג. בשנת 1799, לאחר שעזב רבי רפאל הכהן את תפקידו כרבן של קהילות אה"ו, מונה שם הרב אלעזר היילבוט כראש בית דין.
במהלך המלחמות הנפוליאוניות היה הוא איש הקשר בין קהילות אה"ו לגנרל לואי ניקולא דאבו של נפוליאון. הוא נפטר בהמבורג בשנת 1814 (א' בשבט ה'תקע"ד) ובגלל המצור על העיר נקבר שם בחצר בית הכנסת.
חתנו רבי חיים מיכל כתב עליו
גודל שקידתו בתורה הקדושה אין לספר. לילה כיום יאיר לו ויען כי למד תורה לשמה זכה שנתקיים בו ובתורתו יהגה כי בקיאותו בתלמוד ופוסקים בדינים נהוגים ובלתי נהוגים היה להפליא ונוסף על זה היה מדקדק גדול וידע תנ"ך ממש בע"פ ובקי מאד בלשונות הקצרות של הקדוש רש"י בפירושו על התורה ועל התלמוד, מדותיו התרומיות אין לספר הוא היה חסיד אמיתי אשר שם בה' מבטחו ולא הלך לשחר פני נדיבים למען קחת מאתם כסף וזהב, כי היה שונא מתנות ושונא בצע, ולזה היה שופט צדק ולא נשא פנים במשפט והיה שייף עייל ושייף נפיק ולא חפץ בגדולות. נתקיימו בו כל המדות אשר מנה דוד המלך ע"ה במזמור ה' מי יגור.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משנת דרבי אליעזר, פירוש על חושן משפט.
- פירוש על אבן העזר[4]
- חידושים על כל תלמוד בבלי ומסכתות קטנות ואבות דרבי נתן.
- דרושים בדרך פלפול על כמה מסכתות הש״ס, מוסר, והספדים[4]
- פירוש על התורה ופירוש רש"י לתורה, נקרא "אמרי אל"
- קונטרס על דיני ברכות
- קונטרס נגד הספר "מצפה יקתאל" מאת שאול ברלין, נקרא "שלום רב לאהבי תורתך ואין למו מכשול", נדפס באלטונא תקמ"ט.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רבי משה (גר') הוציא לאור את ספרו משנת רבי אליעזר, והוסיף בה הרבה דברים.
- מאשתו השנייה, רבי יצחק (גר') הנקרא ״רבי אייזק ברלין״. כתב הרבה בשומר ציון הנאמן.
- חתנו מאשתו השנייה הוא הביבליוגרף רבי חיים מיכל.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חיים מיכל, "אור החיים", 234-236.
- "השלהבת בקיפאון הסקנדינבי", א, עמ' 199-206.