אליעזר ולדמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב אליעזר ולדמן
Eliezer Valderman.jpg
לידה 11 בפברואר 1937
ל' בשבט ה'תרצ"ז
פתח תקווה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 בדצמבר 2021 (בגיל 84)
ט"ו בטבת ה'תשפ"ב עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין היהודי העתיק בחברון
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה
מקום פעילות קריית ארבע
תקופת הפעילות ? – 19 בדצמבר 2021 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות דתי-לאומי (הציונות הדתית)
תחומי עיסוק אמונה, ארץ ישראל
תפקידים נוספים
רבותיו הרב צבי יהודה קוק
הרב דוד כהן (הנזיר) הרב יצחק הוטנר
תלמידיו זאב חבר (זמביש), בני קצובר, נעם ארנון, הרב יהושע שמידט, הרב איתם הנקין
חיבוריו

על דעת המקום והזמן, ספר חגי, וישלחהו מעמק חברון (חלק א', חלק ב' יצא לאור מיד לאחר פטירתו), קומו נעלה ציון.

חבר הכנסת
13 באוגוסט 198431 בינואר 1990
(5 שנים ו־24 שבועות)
כנסות 11 - 12
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הרב אליעזר ולדמן
ראשי ישיבת ניר הרב ולדמן (יושב מימין), הרב ליאור (יושב במרכז) והרב נועם ולדמן (עומד משמאל)

הרב אליעזר ליפא ולדמן (ל' בשבט ה'תרצ"ז, 11 בפברואר 1937ט"ו בטבת ה'תשפ"ב, 19 בדצמבר 2021) היה רב דתי לאומי מזקני תלמידי הרצי"ה קוק, מייסד ישיבת ניר קריית ארבע והעומד בראשה לאורך שנים רבות. שימש כחבר כנסת בכנסות ה11 וה12. בשנותיו האחרונות כיהן כנשיא הישיבה. עד לפטירתו היה חבר בארגון רבני תורת הארץ הטובה.

ממובילי ההתיישבות ביהודה ושומרון וממייסדי היישוב היהודי בחברון ובקריית ארבע. כיהן כחבר הכנסת מטעם סיעת התחיה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בפתח תקווה, לרב יואל ודינה ולדמן, אשר עלו ארצה בשנת 1932 ועבדו בפרדסים ובבנייה. בהיותו בן שלוש ירדה משפחתו לארצות הברית. בנערותו בארצות הברית היה פעיל בבני עקיבא, ומשם הגיע ללמוד אצל הרב יצחק הוטנר בישיבת רבי חיים ברלין,[1] ובישיבה יוניברסיטי לתואר ראשון בפסיכולוגיה ובפילוסופיה.

החל מאלול תשט"ז (1957), בהיותו כבן 20, למד בישיבת כרם ביבנה, אליה הגיע במסגרת תוכנית ההכשרה של בני עקיבא, שם נקשר לראש הישיבה הרב חיים יעקב גולדוויכט, ועבד בקבוצת יבנה. בתקופת מבצע קדש חפר לצד חבריו תעלות הגנה בקיבוץ.[2] לאחר שנת ההכשרה החל ללמוד בישיבת מרכז הרב אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק, אותו כינה מאז רק בתואר: "מורנו ורבנו הרב צבי יהודה". בשנת תשכ"ט אף התגורר בבית רבו, אשר נזקק לעזרה, תקופה מסוימת.[3]

בשנותיו בישיבת מרכז הרב התיידד עם הרב חיים דרוקמן. השניים קיימו לימוד משותף קבוע, מדי שבוע, עד מותו.

לימים סיפר, שבהיותו תלמיד של הרב הוטנר הוא חש שדבריו הם הגבוהים ביותר עלי אדמות, אך כאשר הגיע לארץ ופגש בתורת הרב קוק, השתנה אצלו קנה המידה והרגיש שהם גבוהים מכל מה שהכיר "כגבוה שמים מארץ", ובם דבק.[4]

פועלו החינוכי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשכ"ד היה ממיסדי הישיבה התיכונית אור עציון ושימש שם כר"מ במשך מספר שנים.[5] בניסן תשכ"ח היה מראשי מייסדי היישוב היהודי בחברון,[6] שם החל לרכז קבוצת לימוד, אותה ראה כסניף של ישיבת מרכז הרב, בה למד.[7]

החל משנת 1972 שימש הרב ולדמן כראש ישיבת ההסדר ניר קריית ארבע. לאחר מספר שנים הצטרף אליו הרב דוב ליאור. שניהם שימשו במשך כ-30 שנה כראשי הישיבה, כשהרב ליאור עוסק בעיקר בתחום העיון וההלכה והרב ולדמן עוסק בלימודי אמונה על פי הגותו של הראי"ה קוק. עד פטירתו הרב ולדמן שימש כנשיא הישיבה, ובנו הרב נעם ולדמן הוא ראש הישיבה.[8]

הרב ולדמן לימד לימודי אמונה בישיבת מרכז הרב לפני ואחרי מלחמת יום הכיפורים. במקביל לעבודתו החינוכית כיהן כאחד מחברי ועד קריית ארבע.[9]

פועלו הציבורי והפוליטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1974 הורה לחיילים שהתייעצו עמו לסרב לפקודות שתכליתן הפרעה להתנחלות בשטחים.[10]

היה חבר המזכירות העולמית של תנועת בני עקיבא בשנת 1976, ולאחר מכן בהנהלה הארצית של בני עקיבא (1980–1986). כמו כן בשנת ה'תשל"ז (1977) שימש כרב המושב קשת ברמת הגולן, עד אשר הרב שלמה אבינר החליפו בתפקיד זה.

בשנת 1984 נעצר במסגרת פרשת המחתרת היהודית, בחשד שידע על פעולותיה.[11] מעצרו הכה בהלם את קרובי משפחתו ותלמידיו, בעיקר בשל העובדה כי התנגד בחריפות לפעילות המחתרת וקרא לחבריה להביע חרטה על מעשיהם. הרב ולדמן הכחיש את ההאשמות ושוחרר לאחר כיומיים.[12] הפרשה הסתיימה בלא כלום.[13]

היה ממייסדי וראשי גוש אמונים, ממייסדי מפלגת התחיה. הוא שימש כחבר מזכירות מרכז ומועצת תנועת "התחיה" עד לפירוקה, וכיהן כחבר הכנסת מטעמה בכנסת ה-11 ובכנסת ה-12. הוא פרש מהכנסת בינואר 1990.[14]

ב-1993 הצטרף לאיחוד הרבנים למען ארץ ישראל שאז הוקם. לפני ביצוע תוכנית ההתנתקות עבר עם תלמידי ישיבת ניר קריית ארבע ארעית וכצעד מחאה ליישוב שא-נור בצפון השומרון. באותה העת הצטרף לקוראים לסרב פקודה.[15]

בבחירות לכנסת ה-20 בשנת 2015, היה בין זקני הרבנים בציונות הדתית שקרא להצביע למפלגת הבית היהודי, ולא למפלגת יחד.[16]

ביוני 2021, לקראת הקמת ממשלת בנט ולפיד, בשותפות מרצ ולראשונה בשותפות עם רשימה ערבית, נמנה על הרבנים שחתמו על עצומה לפיה אין לקבל "שתקום ממשלה בישראל שתפגע בדברים היסודיים ביותר בענייני דת ומדינה (...) ייפגעו גם ענייני הביטחון, ששייכים לעצם קיומנו, כאשר היא נשענת על תומכי טרור"[17].

בעשור האחרון לחייו השתתף במיזם "שיח שלום", המקיים בין השאר מפגשים בין פעילי שלום לרבנים ביהודה ושומרון.[1]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב ולדמן היה נשוי לרותי, ולהם 8 ילדים. ביניהם:

דעותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב ולדמן, בהיותו תלמיד של הרב צבי יהודה קוק, הורה לתלמידיו את דרכו החינוכית בעיקר על פי כתביו של הראי"ה (כדוגמת "אורות" ו"עין איה"). על פי הרב קוק בספר אורות,[19] סבר הרב ולדמן שמדינת ישראל היא "יסוד כיסא ה' בעולם", על אף שהיא חילונית. בשיחותיו קיים דגש על הבנת תהליך הגאולה על פי משנת הרצי"ה.

כתלמיד מובהק של הרב צבי יהודה קוק יחסו למדינת ישראל היה כראשית צמיחת גאולתנו. הוא נמנה עם הזרם בציונות הדתית של מרכז הרב בהובלתו של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא.

הרב ולדמן היה נגד מעשי נקמה פרטיים בערבים וטען שמדינת ישראל בלבד צריכה לנקוט צעדים כנגד הערבים כתגובות לפיגועים.

הוא נמנה עם הרבנים שקראו לחיילים שנצטוו לפנות יהודים מארץ ישראל לסרב פקודה, עם זאת קרא לתלמידיו שלא להפעיל אלימות כנגד חיילים ושוטרים שבאים לפנות.

כבר בראשית שנות ה-80 התבטא הרב ולדמן כי "תפילה של יהודי על הר-הבית צריכה להיות הדבר הטבעי ביותר של חיים יחד בארץ ישראל", ועם זאת הסתייג מפעולות נמהרות בתחום זה.[20] הוא עודד עלייה להר הבית על פי פסיקתו של עמיתו הרב דוב ליאור ואף עלה בעצמו להר הבית. על האמירה שטרור הסכינים ב-2015 קשור לעליות בהר הבית[21] התבטא שהיא "חוצפה".[22]

בשיעור שמסר קבל על התבדלותן של ישיבות הקו, לדבריו. עוד אמר שאין לתלמידי הרב טאו סמכות לקבוע שרבם הוא גדול הדור ועולה על שאר תלמידי הרצי"ה, וכינה טענה זו "התנשאות לא יפה". עם זאת ביקש מתלמידיו להיזהר מלנהוג בזלזול כלפי רבנים ותלמידים מישיבות הקו.[23]

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • על דעת המקום והזמן – חוברת על השקפה דתית לאומית; כוללת את מאמרו על חשיבות הברכה על פי התלמוד הירושלמי. בעריכת הרב ישי אביעזר.
  • ספר חגי – בספר זה לוקטו שיחות של הרב ולדמן בספרי בראשית ושמות. יצא לזכרם של ארבעה מתלמידי ניר קריית ארבע. בעריכת הרב ישי אביעזר.
  • חוברות שיחות לפי נושאים ופרשיות השבוע – מהדורה פנימית יצאה על ידי תלמידי ניר קריית ארבע.
  • אורות התשובה – עריכה והבאה לדפוס של ספרו של הרב קוק יחד עם הרב חיים דרוקמן.
  • וישלחהו מעמק חברון (שני כרכים) – שיחות על פרשיות השבוע, בעריכת הרב אביחי ברזילי, הרב שאול עבדיאל והרב ישי אביעזר.
  • קומו ונעלה ציון – חוברת המעודדת עלייה להר הבית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 הרב אליעזר ולדמן ז"ל: המתנחל שכולם אהבו, כולל יוסי שריד, כתבה באתר מקור ראשון
  2. ^ על פי עדותו, בתוך: יבנה וחכמיה: סיפורה של אם ישיבות ההסדר, כרם ביבנה תשס"ד, עמ' 289–290
  3. ^ משמיע ישועה, מרכז שפירא תש"ע, עמ' 270
  4. ^ השליח הנאמן של הרב צבי יהודה
  5. ^ אישים ומוסדות, הצופה, 13 במרץ 1967, עמ' 3
  6. ^ אהרן דולב, המתנחלים הנצורים, מעריב, 31 במאי 1968, עמ' 12
    גאולה כהן, רשות הדיבור למתנחלים, מעריב, 2 באפריל 1969, עמ' 14-15,
    המשך: גאולה כהן, רשות הדיבור למתנחלים, מעריב, 4 באפריל 1969, עמ' 15-16
  7. ^ יוסף בן-מאיר, מתיישבי חברון יתקעו במערת המכפלה, הצופה, 22 בספטמבר 1968, עמ' 3
  8. ^ יוסף ארנפלד, להעמיד תלמידים למשנתו של אבא, באתר ערוץ 7, 20 באפריל 2016
  9. ^ נבחר ועד בקריית-ארבע, דבר, 3 במרץ 1972, עמ' 7
  10. ^ ישראל הראל, ראש ישיבת קריית-ארבע לשמגר: שקול העמדתי לדין, מעריב, 16 באוקטובר 1974
  11. ^ אילן בכר, אבינועם בר-יוסף, הרב שקרא לעצורים להביע חרטה - נעצר, מעריב, 25 במאי 1984, עמ' 1 (המשך, עמ' 11)
  12. ^ אילן בכר, שמחה - והרגשה כבדה, מעריב, 27 במאי 1984, עמ' 3
  13. ^ אילן בכר, "חייבים לחוקק חוק שיאסור מעצר רבנים", מעריב, 28 במאי 1984, עמ' 3
  14. ^ יוסף צוריאל, חוזרים אל הספרים, מעריב, 30 בינואר 1990, עמ' 8
  15. ^ רבנים נוספים הצטרפו לקריאת הרב שפירא, באתר ערוץ 7, 24 באוקטובר 2004
  16. ^ הרב ולדמן: להצביע לבית היהודי, באתר ערוץ 7, 11 במרץ 2015
  17. ^ קובי נחשוני, רבנים קראו "לעשות הכול כדי שהממשלה לא תקום"; הרב דרוקמן: "לא הסתה", באתר ynet, 6 ביוני 2021
  18. ^ אלישיב רייכנר, מכפלת כוח: הרבנית רותי ולדמן חוזרת לליל הסדר הראשון בחברון, כ״ב בשבט ה׳תשפ״ב 24 בינואר 2022, באתר מקור ראשון
  19. ^ אורות ישראל, פרק ו', פסקה ז'
  20. ^ ראשי גוש אמונים מצדדים בזכות להתפלל בהר הבית, דבר, 17 במרץ 1983, עמ' 2
  21. ^ הרב טאו: פיגועי הדקירה בגלל העלייה להר הבית, באתר סרוגים
  22. ^ הרב אליעזר ולדמן - שות מוצש 'מחשבת הציונות הדתית' - 'ישיבות הקו', כ"ג חשוון תשעח, סרטון באתר יוטיוב, דקה 57
  23. ^ הרב אליעזר ולדמן - שות מוצש 'מחשבת הציונות הדתית' - 'ישיבות הקו', כ"ג חשוון תשעח, סרטון באתר יוטיוב, דקה 46.
  24. ^ הרב מיכאל חג'ג' שליט"א: ישיבת נתיבות ישראל, netivotiby.co.il
  25. ^ הרב חיים זלינגר – ויקישיבה, www.yeshiva.org.il
  26. ^ הרב שמעון בן ציון – ויקישיבה, www.yeshiva.org.il
  27. ^ הרב חיים ירוחם סמוטריץ', באתר ויקישיבה