אליעזר ולדמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב אליעזר ולדמן
Eliezer Valderman.jpg
לידה 11 בפברואר 1937 (בן 82)
ל' בשבט ה'תרצ"ז
פתח תקווה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
מקום פעילות קריית ארבע
השתייכות דתי-לאומי (הציונות הדתית)
תחומי עיסוק אמונה, ארץ ישראל
תפקידים נוספים
רבותיו הרב צבי יהודה קוק
הרב דוד כהן (הנזיר) הרב יצחק הוטנר
תלמידיו זאב חבר (זמביש), בני קצובר, נעם ארנון, הרב יהושע שמידט, הרב איתם הנקין
חיבוריו

על דעת המקום והזמן, ספר חגי, וישלחהו מעמק חברון (חלק א'), קומו נעלה ציון.

חבר הכנסת
13 באוגוסט 198431 בינואר 1990
(5 שנים ו-24 שבועות)
כנסות 11 - 12
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הרב אליעזר ולדמן
ראשי ישיבת ניר הרב ולדמן (יושב משמאל), הרב ליאור (יושב במרכז) והרב נועם ולדמן (עומד משמאל)

הרב אליעזר ליפא ולדמן (נולד בל' בשבט ה'תרצ"ז, 11 בפברואר 1937) הוא רב דתי לאומי, ממייסדי ההתנחלות בחברון ובקריית ארבע, וראש ישיבת ההסדר ניר במקום. כיהן כחבר הכנסת מטעם סיעת התחיה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בפתח תקווה, לרב יואל ולדמן ולדינה. בהיותו בן שלוש ירדה משפחתו לארצות הברית. בנערותו בארצות הברית למד אצל הרב יצחק הוטנר, ובישיבה יוניברסיטי לתואר ראשון בפסיכולוגיה ובפילוסופיה.

ב-1956 עלה לישראל במסגרת תוכנית ההכשרה של בני עקיבא. למד בישיבת כרם ביבנה ועבד בקבוצת יבנה. לאחר שנת ההכשרה החל ללמוד בישיבת מרכז הרב אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק. על הערכתו הרבה של הרב ולדמן לרב צבי יהודה הכהן קוק ניתן ללמוד מכך, שלעולם אינו קורא לו "רבי" בלבד, אלא תמיד "מורנו ורבנו הרב צבי יהודה".

בשנותיו בישיבת מרכז הרב התיידד עם הרב חיים דרוקמן. השניים מקיימים לימוד משותף קבוע, מדי שבוע, עד היום.

הרב ולדמן נשוי לרותי ואב לשמונה.

פועלו הציבורי והפוליטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשכ"ד היה ממיסדי ישיבת אור עציון ושימש שם כר"מ במשך מספר שנים.[1] בניסן תשכ"ח היה מראשי מייסדי היישוב היהודי בחברון,[2] שם החל לרכז קבוצת לימוד, אותה ראה כסניף של ישיבת מרכז הרב בה למד.[3]

החל משנת 1972 שימש הרב ולדמן כראש ישיבת ההסדר ניר קריית ארבע. לאחר מספר שנים הצטרף אליו הרב דוב ליאור. שניהם שימשו במשך כ-30 שנה כראשי הישיבה, כשהרב ליאור עוסק בעיקר בתחום העיון וההלכה והרב ולדמן עוסק בלימודי מחשבה והשקפה על פי הגותו של הראי"ה קוק. כיום הרב ולדמן משמש כנשיא הישיבה, ובנו הרב נעם ולדמן הוא ראש הישיבה.[4]

הרב ולדמן לימד לימודי אמונה בישיבת מרכז הרב לפני ואחרי מלחמת יום הכיפורים. במקביל לעבודתו החינוכית כיהן כאחד מחברי ועד קריית ארבע.[5]

ב-1974 הורה לחיילים שהתייעצו עמו לסרב לפקודות שתכליתן הפרעה להתנחלות בשטחים.[6]

היה חבר המזכירות העולמית של תנועת בני עקיבא בשנת 1976, ולאחר מכן בהנהלה הארצית של בני עקיבא (1980–1986). כמו כן בשנת ה'תשל"ז (1977) שימש כרב המושב קשת ברמת הגולן, עד אשר הרב שלמה אבינר החליפו בתפקיד זה.

בשנת 1984 נעצר במסגרת פרשת המחתרת היהודית, בחשד שידע על פעולותיה.[7] מעצרו הכה בהלם את קרובי משפחתו ותלמידיו, בעיקר בשל העובדה כי התנגד בחריפות לפעילות המחתרת וקרא לחבריה להביע חרטה על מעשיהם. הרב ולדמן הכחיש את ההאשמות ושוחרר לאחר כיומיים.[8] הפרשה הסתיימה בלא כלום.[9]

היה ממייסדי וראשי גוש אמונים, ממייסדי מפלגת התחיה. הוא שימש כחבר מזכירות מרכז ומועצת תנועת "התחיה" עד לפירוקה, וכיהן כחבר הכנסת מטעמה בכנסת האחת עשרה ובכנסת השתים עשרה. הוא פרש מהכנסת בינואר 1990.[10]

ב-1993 הצטרף לאיחוד הרבנים למען ארץ ישראל שאז הוקם. לפני ביצוע תוכנית ההתנתקות עבר עם תלמידי ישיבת ניר קריית ארבע ארעית וכצעד מחאה ליישוב שא-נור בצפון השומרון. באותה העת הצטרף לקוראים לסרב פקודה.[11]

בבחירות לכנסת ה-20 בשנת 2015, היה בין זקני הרבנים בציונות הדתית שקרא להצביע למפלגת הבית היהודי, ולא למפלגת יחד.[12]

דעותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב ולדמן, בהיותו תלמיד של הרב קוק, מורה לתלמידיו את דרכו החינוכית בעיקר על פי כתביו של הראי"ה (כדוגמת "אורות" ו"עין איה"). על פי הרב קוק בספר אורות,[13] סובר הרב ולדמן שמדינת ישראל היא "יסוד כיסא ה' בעולם", על אף שהיא חילונית. בשיחותיו קיים דגש על הבנת תהליך הגאולה על פי משנת הרצי"ה.

הרב ולדמן נמנה עם הזרם בציונות הדתית של מרכז הרב בהובלתו של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא. הוא תלמיד מובהק של הרב צבי יהודה קוק ולכן יחסו למדינת ישראל הוא כראשית צמיחת גאולתנו.

הרב ולדמן נגד מעשי נקמה פרטיים בערבים וטוען שמדינת ישראל בלבד צריכה לנקוט צעדים כנגד הערבים כתגובות לפיגועים.

נמנה עם הרבנים שקראו לחיילים שנצטוו לפנות יהודים מא"י לסרב פקודה, עם זאת הוא קורא לתלמידיו שלא להפעיל אלימות כנגד חיילים/שוטרים שבאים לפנות.

כבר בראשית שנות ה-80 התבטא הרב ולדמן כי "תפילה של יהודי על הר-הבית צריכה להיות הדבר הטבעי ביותר של חיים יחד בארץ ישראל", ועם זאת הסתייג מפעולות נמהרות בתחום זה.[14] כיום מעודד הרב עלייה להר הבית ע"פ פסיקתו של עמיתו הרב דוב ליאור ואף עולה בעצמו להר הבית.

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • על דעת המקום והזמן – חוברת על השקפה דתית לאומית; כוללת את מאמרו על חשיבות הברכה על פי התלמוד הירושלמי.
  • ספר חגי – בספר זה לוקטו שיחות של הרב ולדמן בספרי בראשית ושמות. יצא לזכרם של ארבעה מתלמידי ניר קריית ארבע.
  • חוברות שיחות לפי נושאים ופרשיות השבוע – מהדורה פנימית יצאה על ידי תלמידי ניר קריית ארבע.
  • אורות התשובה – עריכה והבאה לדפוס של ספרו של הרב קוק יחד עם הרב חיים דרוקמן.
  • וישלחהו מעמק חברון (חלק א') – שיחות על פרשיות השבוע (בראשית שמות), בעריכת הרב אביחי ברזילי, הרב שאול עבדיאל והרב ישי אביעזר.
  • קומו ונעלה ציון – חוברת המעודדת עלייה להר הבית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אישים ומוסדות, הצופה, 13 במרץ 1967, עמ' 3
  2. ^ אהרן דולב, המתנחלים הנצורים, מעריב, 31 במאי 1968, עמ' 12
    גאולה כהן, רשות הדיבור למתנחלים, מעריב, 2 באפריל 1969, עמ' 14-15,
    המשך: גאולה כהן, רשות הדיבור למתנחלים, מעריב, 4 באפריל 1969, עמ' 15-16
  3. ^ יוסף בן-מאיר, מתיישבי חברון יתקעו במערת המכפלה, הצופה, 22 בספטמבר 1968, עמ' 3
  4. ^ יוסף ארנפלד, להעמיד תלמידים למשנתו של אבא, באתר ערוץ 7, 20 באפריל 2016
  5. ^ נבחר ועד בקריית-ארבע, דבר, 3 במרץ 1972, עמ' 7
  6. ^ ישראל הראל, ראש ישיבת קריית-ארבע לשמגר: שקול העמדתי לדין, מעריב, 16 באוקטובר 1974
  7. ^ אילן בכר, אבינועם בר-יוסף, הרב שקרא לעצורים להביע חרטה - נעצר, מעריב, 25 במאי 1984, עמ' 1 (המשך, עמ' 11)
  8. ^ אילן בכר, שמחה - והרגשה כבדה, מעריב, 27 במאי 1984, עמ' 3
  9. ^ אילן בכר, "חייבים לחוקק חוק שיאסור מעצר רבנים", מעריב, 28 במאי 1984, עמ' 3
  10. ^ יוסף צוריאל, חוזרים אל הספרים, מעריב, 30 בינואר 1990, עמ' 8
  11. ^ רבנים נוספים הצטרפו לקריאת הרב שפירא, באתר ערוץ 7, 24 באוקטובר 2004
  12. ^ הרב ולדמן: להצביע לבית היהודי, באתר ערוץ 7, 11 במרץ 2015
  13. ^ אורות ישראל, פרק ו', פסקה ז'
  14. ^ ראשי גוש אמונים מצדדים בזכות להתפלל בהר הבית, דבר, 17 במרץ 1983, עמ' 2
  15. ^ הרב מיכאל חג'ג' שליט"א : ישיבת נתיבות ישראל, netivotiby.co.il
  16. ^ הרב חיים זלינגר – ויקישיבה, www.yeshiva.org.il
  17. ^ הרב שמעון בן ציון – ויקישיבה, www.yeshiva.org.il