אליעזר פודריאצ'יק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

אליעזר (לייזר) לייב פּוֹדריאָצ'יקכתיב יידי: אליעזר (לייזער) פּאָדריאַטשיק; ברוסית: Лейзер (Элиэзер) Подрячик;‏ 23 בספטמבר 1914, מחוז חוטין, פלך בסראביה2000, תל אביב) היה מורה, מסאי, פובליציסט, מבקר וחוקר ספרות יידיש סובייטי-ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פודריאצ'יק נולד בשנת 1914 בכפר הקטן קוֹמֶרוֹב שליד העיירה סקוּרֶן בבסראביה (כיום באוקראינה). למד ב"חדרים" ובישיבות. סיים את לימודיו בסמינר העברי למורים בצ'רנוביץ. בראשית שנות ה-30 עבד כמורה בכפר נוער עם הסופר והמחנך אליעזר שטיינברג, ואחר כך כמורה בכמה בתי ספר יהודיים ברומניה. את דרכו הספרותית החל ב-1936 בכתב העת "טשערנאָוויצער בלעטער" בצ'רנוביץ. ב-1939 אמור היה לנסוע לארצות הברית, להורות בישיבת רבי יצחק אלחנן בניו יורק, אך עם פרוץ המלחמה נגנזה תוכנית זו. מ-1941 ועד 1944, בעת המלחמה, התגורר במרכז אסיה הסובייטית. לאחר המלחמה התגורר בבירה מוסקבה, ועבד כמורה ללשון וספרות יידיש בסטודיו לתיאטרון יהודי (בית ספר לשחקנים ולבמאים) שליד התיאטרון היהודי הממלכתי במוסקבה (ГОСЕТ, גוֹסֶט) וכמזכיר הסטודיו (המנהל הפדגוגי). בין תלמידיו היו השחקנים הישראלים ישראל בקר ונתן מייזלר. לאחר שבסוף שנות ה-40 נסגר התיאטרון במסגרת הרדיפות הסטליניסטיות, התיישב פודריאצ'יק ב-1951 בריגה, שם עבד כמורה בבתי ספר רוסיים. ביתו היה בית עברי; לבנו קרא בשם אוּרי.

עם היווסדו של כתב העת הספרותי והסוציו-פוליטי היידי "סאָוועטיש היימלאַנד" ('המולדת הסובייטית') בשנת 1961 הצטרף פודריאצ'יק למערכת, והיה בעל טור קבוע בשם "נאָטיצן פון א בוקיניסט" ('רשימותיו של בוקיניסט', היינו אספן/סוחר ספרים משומשים), שהוקדש לחקר הספרות היידית והעברית. כתב בשמות העט: 'ל. דינעסמאַן', 'ל. יצחקי', א. באַסאַראַביער' (='מבסראביה'), א. טשערנאָוויצער' (='מצ'רנוביץ'), 'א. סעקורענער' (='מסקורן'), 'א. ישראל', 'א. פּודה', 'לייעזר נעכעס', 'דער בוקיניסט'.

בקיץ 1971 עלה לישראל, ומ-1972 עבד כמרצה ללשון וספרות יידיש באוניברסיטאות תל אביב ובר-אילן. בישראל הוסיף לכתוב ביקורות ספרות ומסות מעל במות שונות ביידיש, ועד סוף שנות ה-70 היה ממבקרי הספרות היידית הבולטים בארץ. נמנה עם החוג שהתכנס סביב ה"ירושלימער אַלמאַנאַך". בהמשך פרסם כמה ספרי ביקורת ומחקר.

פרסם מאמר גדול על כתביו היידיים של יהודה ליב גמזו ב"פּנקס פאַר דער פאָרשונג פון דער יִידישער ליטעראַטור און פּרעסע" (ניו יורק 1974), וב-1977 הוציא את יצירותיו הגנוזות בלוויית הערות ורשימות ביו-ביבליוגרפיות.

בשנת 1984 זכה בפרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש.

פודריאצ'יק היה נשוי לשחקנית דינה רויטקופ (שהייתה תלמידתו). לאחר עלייתם לארץ הצטרפה לתיאטרון "הבימה", עד לפטירתה באוגוסט 1975.[1]

אליעזר פודריאצ'יק נפטר בשנת 2000 בתל אביב.

ארכיונו שמור במרכז רנה קוסטה ללימודי יידיש במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "איציק מאַנגער: דער דיכטער וואָס איז דערגאַנגען פון גראָ ביז בלאָ", תל אביב: קאָמיטעט פאַר יִידישער קולטור אין ישראל דורכן פאַרלאַג ביבלוס, תשל"ז 1977. ‬(ספר קצר)
  • אין פּראָפיל פון ציַיטן, תל אביב: פאַרלאַג י"ל פּרץ ('ביכער-סעריע שריַיבערס עולים פון סאָוועטן-פאַרבאַנד'), 1978.[2]
  • שמועסן מיט אַנדערע און מיט זיך: זכרונות און רעיונות, אביב: ה. לייוויק פאַרלאַג, תשמ"ד 1984.[3]
  • בילדער פון דער יִידישער ליטעראַטור,‫ תל אביב: ה. ליוויק פאַרלאַג, תשמ"ז 1987.
  • ליד און תפילה,‫ תל אביב: פאַרלאַג י. ל. פּרץ, תשמ"ט 1989.
  • אין היכל פון וואָרט, תל אביב: פאַרלאַג י. ל. פּרץ, תשנ"א 1991.
  • הצצה מזווית ישרה: מסות ומחקר, תל אביב: ישראל-בוך, תשנ"א 1991.

עריכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יהודה ליב גמזו, יצירות גנוזות; הביא לדפוס, הקדים מבוא והוסיף הערות אליעזר פודריאצ'יק,‫ תל אביב: המכון לחקר התפוצות – האגודה לחקר תולדות היהודים, תשל"ח 1977.
  • פּאָעט און מענטש – מאָטל סאַקציער: עסייען; צונויפגעזאַמלט און הקדמה: אליעזר פּאָדריאַטשיק, תל אביב: פאַרלאַג י. ל. פּרץ, תש"ן 1990.
  • וועראַ האַקען, סטאַנציע גראַפסקאַיאַ: דערציילונגען, עסייען, לידער, ‬צונויפגעזאַמלט און הקדמה, אליעזר פאדריאטשיק, תל אביב: פאַרלאַג י. ל. פּרץ, תש"ן 1990.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 'פּאָדריאַטשיק לייזער', אין: יצחק קאָרן, 'די יִידישע שריַיבער-משפחה אין רומעניע', ביי זיך 30 (1987), 36. (ביידיש)
  • 'אליעזר פּאָדריאַטשיק', אין: יִידיש-ליטעראַטור אין מדינת ישראל: אַנטאָלאָגיע, כרך ב, תל אביב: פאַראיַין פון יִידישע שריַיבערס און זשורנאַליסטן אין ישראל, 1991, עמ' 97. (ביידיש)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יעקב העליון, כנר אלמוני ניגן קדיש, מעריב, 11 בינואר 1972; דינה רויטקופ באתר הבימה.
  2. ^ ביקורת: אליהו שולמאַן, 'אליעזר פּאָדריאַטשיק, "אין פּראָפיל פון ציַיטן"', ישראל-שטימע 24, 21 (896) (11.11.1980), 4; זלמן שלאָסער, 'צוויי פרעמירטע ביכער: אליהו שולמאַן, "פּאָרטרעטן און עטיודן; אליעזר פּאָדריאַטשיק, אין פּראָפיל פון ציַיטן"', חשבון (פעריאָדישע שריפט פאַר ליטעראַטור און קולטור-פראָבלעמען) 94 (תש"ם), 65-71.
  3. ^ ביקורת: וואָלף ‬גליקסמאַן, 'וועגן די נאַציאָנאַל-היסטאָרישע ווערטן פון דער יִידישער ליטעראַטור און אירע שאַפערס', יידישע קולטור 1, 47 (1985), 48–53.