אליעזר רבינוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "אליעזר רבינוביץ" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו אליעזר רבינוביץ (פירושונים).
אין תמונה חופשית

רבי אליעזר רבינוביץ (ה'תרי"ט, 1859 - ג' באדר א' תרפ"ד, 8 בפברואר 1924) היה רב ליטאי, רבה של מינסק. ממנהיגיה הבולטים של יהדות ליטא החרדית בתקופת מלחמת העולם הראשונה ובשנים שאחריה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרב יהודה רבינוביץ, בצעירותו למד בסלוצק אצל רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, ה"בית הלוי", ואחר כך בישיבת וולוז'ין שבה נודע כ"עילוי מקייב"[1].

בשנת תרל"ט (1879) נישא לבתו הבכורה של "הגדול ממינסק", רבי ירוחם יהודה ליב פרלמן, ובשנת ה'תר"ם (1880), זמן לא רב אחרי חתונתו התמנה לשמש כרבה של סמולוביץ. לאחר פטירת חמיו "הגדול" בשנת תרנ"ו (1896), התמנה לכהן במקומו כרבה של מינסק בירת בלארוס, בתפקידו זה כיהן עשרים ושמונה שנים עד פטירתו בג' באדר א' ה'תרפ"ד, 8 בפברואר 1924.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אליעזר רבינוביץ השתתף בפעילות הציבורית של יהדות ליטא, הן כשזו נגעה למחוז רבנותו, והן במישור הארצי והכלל יהודי. הוא שימש כנציג מחוז מינסק של ארגון התמיכה האמריקאי "עזרת תורה"; והיה בין ראשי משתתפי אספת ההכנה לייסוד אגודת ישראל, שהתקיימה בהמבורג בחודש אב תרס"ט (קיץ 1909), לצד רבי אברהם מרדכי אלתר מגור, רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק, רבי אליעזר גורדון מטלז, רבי שלמה זלמן ברויאר מפרנקפורט, ונציגים מארצות שונות. ב-1914 עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ונהירת הפליטים למינסק, התמסר לטיפול במצוקות הקיום שלהם. על חלקו בוועידת רבנים שהתקיימה בפטרוגרד נכתב בעיתון "הצפירה": "בא לוועידה רב, אדם רצוץ שחזותו חולנית, כאילו נשא את כל הגלות היהודית על כתפיו, עם כושר דיבור בלתי-מצוי, שנון ומזהיר ברעיונותיו, בעל הבנה מרובה בעניינים יהודיים, שהייתה לו השפעה מרובה באסיפה. זהו הגאון ממינסק הרב ר' לייזר רבינוביץ"[2] ב-1920 לאחר כיבוש קייב בידי הבולשביקים ומעצרם של תלמידים רבים מישיבת נובהרדוק, התיר לתלוש דפי גמרא ולעטוף בהם אוכל שהועבר לאסירים, בנימוק שבשביל בחורים אלו תהווה ההימנעות מלימוד הגמרא פיקוח נפש ולכן הדבר דוחה את גינוני הכבוד שיש לנהוג בכתבי קודש בימים כתיקונם.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בעת לימודיו בוולוז'ין כתב פעם יחד עם חבר נוסף, מכתב תשובה לדברי רבי זלמן סנדר כהנא שפירא, לבקשת רבי חיים סולובייצ'יק, בנו של רבו הראשון ה"בית הלוי", שכיהן אז כר"מ בוולוז'ין. המכתב נדפס בגיליון רכג-רכה של "מוריה", ניסן תשנ"ד, עמ' לט ואילך. בסוף המכתב הוסיף רבו: "החידושי תורה האלו הוא משני בחורי חמד ידידי מבני הישיבה".
  2. ^ מצוטט אצל: פרופ' משה לוינזון, חזנים וחזנות במינסק, בתוך: שלמה אבן שושן (עורך), מינסק עיר ואם, כרך א', הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשל"ה. עמ' 115.