אליפות איטליה הפתוחה (טניס)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אליפות איטליה הפתוחה
Italian Open
מיקום רומא, איטליה
מקום הטורניר פורו איטליקו
משטח משטח חימר
האתר הרשמי
הסבב העולמי לגברים (ATP)
קטגוריה טורניר מאסטרס
הגרלה 56S / 28Q/ 24D
סך פרסים €4,872,105
הסבב העולמי לנשים (WTA)
קטגוריה טורניר פרמייר 5
הגרלה 56S / 28Q/ 28D
סך פרסים $3,351,720
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אליפות איטליה הפתוחה בטניס (Italian Open; נקראת באיטלקית Internazionali d'Italia או מטעמי חסות Internazionali BNL d'Italia) הידועה גם בשם רומא מאסטרס לטורניר הגברים, היא טורניר טניס שנתי הנערך ברומא, איטליה. האליפות היא אחד מהטורנירים היוקרתיים ביותר שמשוחקים על משטח החימר, שנייה רק לאליפות צרפת הפתוחה: טורניר הגברים הוא מסבב המאסטרס העולמי 1000 של ה-ATP, ואילו טורניר הנשים הוא טורניר פרמייר 5 בסבב ה-WTA. טורנירי הנשים והגברים שוחקו בשבועות נפרדים עד שנת 2011, ומאז אוחדו והם משוחקים בו-זמנית.[1] הטורניר נערך בשבוע השני של חודש מאי, ונחשב לטורניר הכנה לאליפות צרפת הפתוחה, המתחילה כשבוע לאחר סיומו.

שיא הזכיות לגברים שייך לרפאל נדאל עם עשרה תארים, ובנשים לכריס אוורט עם חמישה בסך הכל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליפות איטליה הראשונה בטניס נערכה בשנת 1930 במועדון הטניס בעיר מילאנו ביוזמתו של הרוזן אלברטו בונקוסה. הזוכים הראשונים ליחידים היו ביל טילדן ולילי אלברס. הטורניר נערך במילאנו עד 1934. בשנת 1935 האליפות עברה למתחם הספורט פורו איטליקו (Foro Italico) ברומא, בו הוא נערך עד היום. לא נערכו טורנירים בין 1936 ל-1949 בשל מלחמת העולם השנייה. התחרות חודשה ב-1950 ומאז נערכה בכל שנה עד היום (2018).[2]

זוכי העבר[3][עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת הזוכים המובאת כאן היא מתחילת העידן הפתוח בטניס, בשנת 1969.

יחידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה אלוף מקום שני תוצאה
1969 אוסטרליהאוסטרליה ג'ון ניוקומב אוסטרליהאוסטרליה טוני רוץ' 6–3, 4–6, 6–2, 5–7, 6–3
1970 רומניהרומניה איליה נסטסה צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה יאן קודש 6–3, 1–6, 6–3, 8–6
1971 אוסטרליהאוסטרליה רוד לייבר (2) צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה יאן קודש 7–5, 6–3, 6–3
1972 ספרדספרד מנואל אורנטס צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה יאן קודש 4–6, 6–1, 7–5, 6–2
1973 רומניהרומניה איליה נסטסה (2) ספרדספרד מנואל אורנטס 6–1, 6–1, 6–1
1974 שוודיהשוודיה ביורן בורג רומניהרומניה איליה נסטסה 6–3, 6–4, 6–2
1975 מקסיקומקסיקו ראול רמירס ספרדספרד מנואל אורנטס 7–6, 7–5, 7–5
1976 איטליהאיטליה אדריאנו פנאטה ארגנטינהארגנטינה גיז'רמו וילאס 2–6, 7–6, 6–2, 7–6
1977 ארצות הבריתארצות הברית ויטאס גרולייטיס איטליהאיטליהאנטוניו צוקרלי 6–2, 7–6, 3–6, 7–6
1978 שוודיהשוודיה ביורן בורג (2) איטליהאיטליה אדריאנו פנאטה 1–6, 6–3, 6–1, 4–6, 6–3
1979 ארצות הבריתארצות הברית ויטאס גרולייטיס (2) ארגנטינהארגנטינה גיז'רמו וילאס 6–7, 7–6, 6–7, 6–4, 6–2
1980 ארגנטינהארגנטינה גיז'רמו וילאס צרפתצרפת יאניק נואה 6–0, 6–4, 6–4
1981 ארגנטינהארגנטינה חוסה לואיס קלרק פרגוואיפרגוואי ויקטור פצ'י 6–3, 6–4, 6–0
1982 אקוודוראקוודור אנדרס גומס ארצות הבריתארצות הברית אליוט טלצ'ר 6–2, 6–3, 6–2
1983 ארצות הבריתארצות הברית ג'ימי אריאס ספרדספרד חוסה היגראס 6–2, 6–7, 6–1, 6–4
1984 אקוודוראקוודור אנדרס גומס (2) ארצות הבריתארצות הברית ארון קריקסטיין 2–6, 6–1, 6–2, 6–2
1985 צרפתצרפת יאניק נואה צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה מילוסלב מצ'יר 6–3, 3–6, 6–2, 7–6
1986 צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה איוואן לנדל ספרדספרד אמיליו סנצ'ס 7–5, 4–6, 6–1, 6–1
1987 שוודיהשוודיה מאטס וילאנדר ארגנטינהארגנטינה מרטין חייטה 6–3, 6–4, 6–4
1988 צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיהאיוואן לנדל (2) ארגנטינהארגנטינה גיז'רמו פרס רולדן 2–6, 6–4, 6–2, 4–6, 6–4
1989 ארגנטינהארגנטינה אלברטו מנסיני ארצות הבריתארצות הברית אנדרה אגאסי 6–3, 4–6, 2–6, 7–6, 6–1
1990 אוסטריהאוסטריה תומאס מוסטר ברית המועצותברית המועצות אנדריי צ'סנוקוב 6–1, 6–3, 6–1
1991 ספרדספרד אמיליו סנצ'ס ארגנטינהארגנטינה אלברטו מנסיני 6–3, 6–1, 3–0 (פרישה)
1992 ארצות הבריתארצות הברית ג'ים קורייר ספרדספרד קרלוס קוסטה 7–6, 6–0, 6–4
1993 ארצות הבריתארצות הברית ג'ים קורייר (2) קרואטיהקרואטיה גוראן ויוואנישביץ' 6–1, 6–2, 6–2
1994 ארצות הבריתארצות הברית פיט סמפראס גרמניהגרמניה בוריס בקר 6–1, 6–2, 6–2
1995 אוסטריהאוסטריה תומאס מוסטר (2) ספרדספרד סרז'י ברוגרה 3–6, 7–6(7–5), 6–2, 6–3
1996 אוסטריהאוסטריה תומאס מוסטר (3) הולנדהולנד ריצ'רד קרייצ'ק 6–2, 6–4, 3–6, 6–3
1997 ספרדספרד אלכס קורצ'ה צ'ילהצ'ילה מרסלו ריוס 7–5, 7–5, 6–3
1998 צ'ילהצ'ילה מרסלו ריוס ספרדספרד אלברט קוסטה פרישה
1999 ברזילברזיל גוסטבו קוורטן אוסטרליהאוסטרליה פטריק ראפטר 6–4, 7–5, 7–6(8–6)
2000 שוודיהשוודיה מגנוס נורמן ברזילברזיל גוסטבו קוורטן 6–3, 4–6, 6–4, 6–4
2001 ספרדספרד חואן קרלוס פררו ברזילברזיל גוסטבו קוורטן 3–6, 6–1, 2–6, 6–4, 6–2
2002 ארצות הבריתארצות הברית אנדרה אגאסי גרמניהגרמניה טומי האס 6–3, 6–3, 6–0
2003 ספרדספרד פליקס מנטייה שווייץשווייץ רוג'ר פדרר 7–5, 6–2, 7–6(10–8)
2004 ספרדספרד קרלוס מויה ארגנטינהארגנטינה דויד נלבנדיאן 6–3, 6–3, 6–1
2005 ספרדספרד רפאל נדאל ארגנטינהארגנטינה גיז'רמו קוריה 6–4, 3–6, 6–3, 4–6, 7–6(8–6)
2006 ספרדספרד רפאל נדאל (2) שווייץשווייץ רוג'ר פדרר 6–7(0–7), 7–6(7–5), 6–4, 2–6, 7–6(7–5)
2007 ספרדספרד רפאל נדאל (3) צ'ילהצ'ילה פרננדו גונסאלס 6–2, 6–2
2008 סרביהסרביה נובאק ג'וקוביץ' שווייץשווייץ סטאן ואוורינקה 4–6, 6–3, 6–3
2009 ספרדספרד רפאל נדאל (4) סרביהסרביה נובאק ג'וקוביץ' 7–6(7–2), 6–2
2010 ספרדספרד רפאל נדאל (5) ספרדספרד דויד פרר 7–5, 6–2
2011 סרביהסרביה נובאק ג'וקוביץ' (2) ספרדספרד רפאל נדאל 6–4, 6–4
2012 ספרדספרד רפאל נדאל (6) סרביהסרביה נובאק ג'וקוביץ' 7–5, 6–3
2013 ספרדספרד רפאל נדאל (7) שווייץשווייץ רוג'ר פדרר 6–1, 6–3
2014 סרביהסרביה נובאק ג'וקוביץ' (3) ספרדספרד רפאל נדאל 4–6, 6–3, 6–3
2015 סרביהסרביה נובאק ג'וקוביץ' (4) שווייץשווייץ רוג'ר פדרר 6–4, 6–3
2016 הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת אנדי מארי סרביהסרביה נובאק ג'וקוביץ' 6–3, 6–3
2017 גרמניהגרמניה אלכסנדר זברב סרביהסרביה נובאק ג'וקוביץ' 6–4, 6–3
2018 ספרדספרד רפאל נדאל (8) גרמניהגרמניה אלכסנדר זברב 6–1, 1–6, 6–3
2019 ספרדספרד רפאל נדאל (9) סרביהסרביה נובאק ג'וקוביץ' 6–0, 4–6, 6–1
2020 סרביהסרביה נובאק ג'וקוביץ' (5) ארגנטינהארגנטינה דייגו שוורצמן 7–5, 6–3
2021 ספרדספרד רפאל נדאל (10) סרביהסרביה נובאק ג'וקוביץ' 7–5, 1–6, 6–3
2022 סרביהסרביה נובאק ג'וקוביץ' (6) יווןיוון סטפנוס ציציפס 6–0, 7–6(7–5)
2023 רוסיהרוסיה דנייל מדבדב דנמרקדנמרק הולגר רונה 7–5, 7–5

יחידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה אלופה מקום שני תוצאה
1969 ארצות הבריתארצות הברית ג'ודי הלדמן אוסטרליהאוסטרליה קרי מלוויל 7–5, 6–3
1970 ארצות הבריתארצות הברית בילי ג'ין קינג ארצות הבריתארצות הברית ג'ודי הלדמן 6–1, 6–3
1971 הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת וירג'יניה וייד גרמניהגרמניה הלגה ניסן-מסטהוף 6–4, 6–4
1972 ארצות הבריתארצות הברית לינדה טוארו ברית המועצותברית המועצות אולגה מורוזובה 6–4, 6–3
1973 אוסטרליהאוסטרליה איבון גולגונג ארצות הבריתארצות הברית כריס אוורט 7–6, 6–0
1974 ארצות הבריתארצות הברית כריס אוורט צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה מרטינה נברטילובה 6–3, 6–3
1975 ארצות הבריתארצות הברית כריס אוורט (2) צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה מרטינה נברטילובה 6–1, 6–0
1976 יוגוסלביהיוגוסלביה מימה יאושובץ אוסטרליהאוסטרליה לזלי האנט 6–1, 6–3
1977 ארצות הבריתארצות הברית ג'נט ניוברי צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה רנאטה טומנובה 6–3, 7–6
1978 צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה רג'ינה מרשיקובה רומניהרומניה וירג'יניה רוזיצ'י 7–5, 7–5
1979 ארצות הבריתארצות הברית טרייסי אוסטין גרמניהגרמניה סילביה הניקה 6–4, 1–6, 6–3
1980 ארצות הבריתארצות הברית כריס אוורט (3) רומניהרומניה וירג'יניה רוזיצ'י 5–7, 6–2, 6–2
1981 ארצות הבריתארצות הברית כריס אוורט (4) רומניהרומניה וירג'יניה רוזיצ'י 6–1, 6–2
1982 ארצות הבריתארצות הברית כריס אוורט (5) צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה האנה מנדליקובה 6–0, 6–2
1983 הונגריההונגריה אנדראה טמשווארי ארצות הבריתארצות הברית בוני גדוסק 6–1, 6–0
1984 בולגריהבולגריה מנואלה מלייבה ארצות הבריתארצות הברית כריס אוורט 6–3, 6–3
1985 איטליהאיטליה רפאלה רג'י ארצות הבריתארצות הברית ויקי נלסון-דנבאר 6–4, 6–4
1986 צרפתצרפת נטלי ארמן שווייץשווייץ צ'ילה ברטוש 6–2, 6–4
1987 גרמניהגרמניה שטפי גראף ארגנטינהארגנטינה גבריאלה סבטיני 7–5, 4–6, 6–0
1988 ארגנטינהארגנטינה גבריאלה סבטיני קנדהקנדה הלן קלסי 6–1, 6–7(4–7), 6–1
1989 ארגנטינהארגנטינה גבריאלה סבטיני (2) ספרדספרד ארנצ'ה סנצ'ס-ויקאריו 6–2, 5–7, 6–4
1990 יוגוסלביהיוגוסלביה מוניקה סלש ארצות הבריתארצות הברית מרטינה נברטילובה 6–1, 6–1
1991 ארגנטינהארגנטינה גבריאלה סבטיני (3) יוגוסלביהיוגוסלביה מוניקה סלש 6–3, 6–2
1992 ארגנטינהארגנטינה גבריאלה סבטיני (4) הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביההרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה מוניקה סלש 7–5, 6–4
1993 ספרדספרד קונצ'יטה מרטינס ארגנטינהארגנטינה גבריאלה סבטיני 7–5, 6–1
1994 ספרדספרד קונצ'יטה מרטינס (2) ארצות הבריתארצות הברית מרטינה נברטילובה 7–6(7–5), 6–4
1995 ספרדספרד קונצ'יטה מרטינס (3) ספרדספרד ארנצ'ה סנצ'ס-ויקאריו 6–3, 6–1
1996 ספרדספרד קונצ'יטה מרטינס (4) שווייץשווייץ מרטינה הינגיס 6–2, 6–3
1997 צרפתצרפת מרי פירס ספרדספרד קונצ'יטה מרטינס 6–4, 6–0
1998 שווייץשווייץ מרטינה הינגיס ארצות הבריתארצות הברית ונוס ויליאמס 6–3, 2–6, 6–3
1999 ארצות הבריתארצות הברית ונוס ויליאמס צרפתצרפת מרי פירס 6–4, 6–2
2000 ארצות הבריתארצות הברית מוניקה סלש (2) צרפתצרפת אמלי מורסמו 6–2, 7–6(7–4)
2001 הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביההרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה ילנה דוקיץ' צרפתצרפת אמלי מורסמו 7–6(7–3), 6–1
2002 ארצות הבריתארצות הברית סרינה ויליאמס בלגיהבלגיה ז'וסטין הנין 7–6(8–6), 6–4
2003 בלגיהבלגיה קים קלייסטרס צרפתצרפת אמלי מורסמו 3–6, 7–6(7–3), 6–0
2004 צרפתצרפת אמלי מורסמו ארצות הבריתארצות הברית ג'ניפר קפריאטי 3–6, 6–3, 7–6(8–6)
2005 צרפתצרפת אמלי מורסמו (2) שווייץשווייץ פטי שנידר 2–6, 6–3, 6–4
2006 שווייץשווייץ מרטינה הינגיס (2) רוסיהרוסיה דינארה סאפינה 6–2, 7–5
2007 סרביהסרביה ילנה יאנקוביץ' רוסיהרוסיה סבטלנה קוזנצובה 7–5, 6–1
2008 סרביהסרביה ילנה יאנקוביץ' (2) צרפתצרפת אליזה קורנה 6–2, 6–2
2009 רוסיהרוסיה דינארה סאפינה רוסיהרוסיה סבטלנה קוזנצובה 6–3, 6–2
2010 ספרדספרד מריה חוסה מרטינס סנצ'ס סרביהסרביה ילנה יאנקוביץ' 7–6(7–5), 7–5
2011 רוסיהרוסיה מריה שראפובה אוסטרליהאוסטרליה סמנתה סטוסור 6–2, 6–4
2012 רוסיהרוסיה מריה שראפובה (2) הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין לי נה 4–6, 6–4, 7–6(7–5)
2013 ארצות הבריתארצות הברית סרינה ויליאמס (2) בלארוסבלארוס ויקטוריה אזרנקה 6–1, 6–3
2014 ארצות הבריתארצות הברית סרינה ויליאמס (3) איטליהאיטליה שרה אראני 6–3, 6–0
2015 רוסיהרוסיה מריה שראפובה (3) ספרדספרד קרלה סוארס נבארו 4–6, 7–5, 6–1
2016 ארצות הבריתארצות הברית סרינה ויליאמס (4) ארצות הבריתארצות הברית מדיסון קיז 7–6(7–5), 6–3
2017 אוקראינהאוקראינה אלינה סביטולינה רומניהרומניה סימונה האלפ 4–6, 7–5, 6–1
2018 אוקראינהאוקראינה אלינה סביטולינה (2) רומניהרומניה סימונה האלפ 6–0, 6–4
2019 צ'כיהצ'כיה קרולינה פלישקובה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת ג'והנה קונטה 6–3, 6–4
2020 רומניהרומניה סימונה האלפ צ'כיהצ'כיה קרולינה פלישקובה 6–0, 2–1 (פרישה)
2021 פוליןפולין איגה שוויונטק צ'כיהצ'כיה קרולינה פלישקובה 6–0, 6–0
2022 פוליןפולין איגה שוויונטק תוניסיהתוניסיה אונס ג'אבור 6–2, 6–2
2023 קזחסטןקזחסטן ילנה ריבקינה אוקראינהאוקראינה אנהלינה קלינינה 6–4, 1–0 (פרישה)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]