לדלג לתוכן

אליפות ארצות הברית הפתוחה 1960

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אליפות ארצות הברית הפתוחה 1960
1960 U.S. National Championships
אצטדיון מועדון הטניס וסט סייד
אצטדיון מועדון הטניס וסט סייד
ענף טניס עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת התחרות 21 באוגוסט 1960 – 17 בספטמבר 1960 (28 ימים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר תחרות 80 עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר מארחת ניו יורק, בוסטון
אצטדיון מועדון הטניס וסט סייד
מועדון הקריקט לונגווד
זוכה גברים:ניל פרייזר (אוסטרליה)
נשים:דרלין הארד (ארצות הברית)
זוגות גברים:ניל פרייזר/רוי אמרסון (אוסטרליה)
זוגות נשים:מריה בואנו (ברזיל)/דרלין הארד (ארצות הברית)
זוגות מעורבים:מרגרט אוסבורן דופונט (ארצות הברית)/ניל פרייזר (אוסטרליה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אליפות ארצות הברית הפתוחה 1960 הייתה תחרות טניס שנערכה על מגרשי הדשא. תחרויות זוגות גברים וזוגות נשים התקיימו במועדון הקריקט בפרברי בוסטון. הם החלו ב-21 באוגוסט והסתיימו ב-28 באוגוסט. תחרות הנשים, תחרות הגברים וזוגות מעורבים התקיימו במועדון הטניס וסט סייד שבניו יורק. הם החלו ב-2 בספטמבר והסתיימו ב-17 בספטמבר.[1]

ניל פרייזר זכה ב-3 תחרויות, דרלין הארד זכתה ב-2 תחרויות.

תחרות הגברים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניל פרייזר, מנצח תחרות הגברים

לתחרות זו נרשמו 128 טניסאים שחולקו ל-8 בתים. לקראת התחרות, 8 הטניסאים החזקים דורגו כדלקמן:

  1. ניל פרייזר (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), מנצח תחרות 1959, ניצח בתחרות
  2. רוד לייבר (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הפסיד בגמר
  3. ברי מקיי (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודח בסיבוב הרביעי
  4. קליף בוכהולץ (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודח בסיבוב הראשון
  5. תט ברצן (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודח בסיבוב הראשון
  6. רוי אמרסון (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודח בסיבוב השלישי
  7. רון הולמברג (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודח בסיבוב הרביעי
  8. בובי וילסון (הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת), הודח ברבע הגמר

מנצח אליפות 1959 ניל פרייזר מאוסטרליה שיחק במשחק הגמר נגד רוד לייבר מאוסטרליה וניצח ב-4 מערכות. באותה שנה הוא ניצח גם באליפות וימבלדון ובאליפות אוסטרליה הפתוחה.

תחרות הנשים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דרלין הארד, מנצחת תחרות הנשים

בתחרות הנשים השתתפו 64 טניסאיות שחולקו ל-4 בתים. לקראת התחרות, 8 הטניסאיות החזקות דורגו כדלקמן:

  1. מריה בואנו (ברזילברזיל ברזיל), מנצחת תחרות 1959, הפסידה בגמר
  2. אן היידון ג'ונס (הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת), הודחה ברבע הגמר
  3. כריסטין טרומן (הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת), הודחה בחצי הגמר
  4. דרלין הארד (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), ניצחה בתחרות
  5. קארן סאסמן (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחה בסיבוב השלישי
  6. ג'יין להאן (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודחה ברבע הגמר
  7. ברניס ווקוביץ' (דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) דרום אפריקה), הודחה ברבע הגמר
  8. ננסי ריצ'י (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחה ברבע הגמר

מנצחת תחרות 1959 מריה בואנו מברזיל שיחקה במשחק הגמר נגד דרלין הארד מארצות הברית והפסידה ב-2 מערכות. באותה שנה דרלין הארד ניצחה גם באליפות וימבלדון.

תחרות זוגות גברים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות השתתפו מספר זוגות. במשחק הגמר מנצחי תחרות 1959 ניל פרייזר/רוי אמרסון מאוסטרליה שיחקו נגד רוד לייבר/בוב מארק מאוסטרליה וניצחו ב-3 מערכות.

תחרות זוגות נשים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות השתתפו 20 זוגות. לקראת התחרות מספר 4 זוגות החזקות דורגו כדלקמן:

  1. מריה בואנו (ברזילברזיל ברזיל)/דרלין הארד (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), ניצחו בתחרות
  2. ז'אנט הופס/גוון תומאס (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו בחצי הגמר
  1. אן היידון ג'ונס/דיידרה קאט (הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת), הפסידו בגמר
  2. מרי האוטון/גיין להאן (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודחו בחצי הגמר

במשחק הגמר מריה בואנו (ברזיל)/דרלין הארד מארצות הברית שיחקו נגד זוג אן היידון ג'ונס/דיידרה קאט (בריטניה) וניצחו אותן ב-2 מערכות. עבור דרלין הארד זה היה הניצחות השני ברציפות בתחרות זוגות נשים באליפות ארצות הברית.

תחרות זוגות מעורבים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות השתתפו 32 זוגות. לא בוצע דירוג של הזוגות החזקות.

במשחק גמר מנצחי תחרות 1958–1959 מרגרט אוסבורן דופונט (ארצות הברית)/ניל פרייזר (אוסטרליה) נפגשו עם מריה בואנו (ברזיל)/אנטוניו פלאפוקס (מקסיקו) וניצחו ב-2 מערכות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]