אליפות הסייבר הישראלית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סמליל האליפות

אליפות הסייבר הישראלית (Skillz Olympics, נכתבת כ-"SKILLZ") היא אוסף תחרויות לאומיות שנתיות בנושאי מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה (STEM) המתקיימות בישראל לתלמידי בית ספר החל מכיתה א' ועד סיומו של בית הספר התיכון. התחרויות כוללות תחרויות תכנות, מתמטיקה ורובוטיקה. אליפות הסייבר היא אחת מהתחרויות המרכזיות בישראל לנוער בתחום המחשבים, והיא מתקיימת ברציפות מדי שנה מאז 2015. מיזם זה הוא שיתוף פעולה של מינהל תקשוב, טכנולוגיה ומערכות מידע במשרד החינוך, האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) וקרן רש"י שמפעילה גם את תוכנית הסייבר הלאומית לנוער, תוכנית 'מגשימים'.

תחרות זו היא מהתחרויות הלימודיות לנוער הגדולות ביותר במדינת ישראל- בשנת הלימודים תשע"ז השתתפו במסגרות השונות למעלה מ-300,000 תלמידים מיותר מ-1,900 בתי ספר בישראל.[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשע"ה הושקו שתי תחרויות תכנות לתלמידי ישראל בבתי הספר היסודיים, בחטיבות הביניים ובבתי הספר התיכוניים בשם "אולימפיאדת התכנות הלאומית". האולימפיאדה כללה את התחרות Skillz Coding לתלמידי כיתות י"א וי"ב, ואת התחרות CodeMonkey לתלמידי כיתות ג'-ט'.

בשנת תשע"ו הרחיב שר החינוך נפתלי בנט את היוזמות הללו וייצב אותן כאליפות לאומית לתכנות. באותה שנה הוחלט לשנות את שם התחרות להיות "אליפות הסייבר הישראלית".

בשנת תשע"ז הורחבו התחרויות לשכבות הגיל הבאות: Skillz Coding נפתחה לכיתות י', CodeMonkey נפתחה לתלמידי כיתות ב' והתווספה אליהן אליפות משחקי המתמטיקה לתלמידי א' - ו'.

בשנת תשע"ח התווספה לאליפות תחרות רחפנים לתלמידי כיתות ז' - י"ב והתחרות Skillz Math נפתחה לתלמידי כיתות ז',ח'.

מטרות התחרויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטרות של האליפות כפי שהוגדרו על פי משרד החינוך הן:[2]

  • העלאת המוטיבציה אצל התלמידות והתלמידים ללמוד מקצועות מדעיים-טכנולוגיים.
  • יצירת מוטיבציה אצל התלמידות והתלמידים לתכנת בשעות הפעילות בבית הספר ומעבר להן.
  • פיתוח יכולת לימוד עצמית אצל כלל התלמידות והתלמידים.
  • פיתוח יכולת הקשבה ועבודה בקבוצות.
  • העלאת תחושת מסוגלות והצלחה אצל התלמידות והתלמידים.
  • תרגול חשיבה יצירתית מחוץ לקופסה.

מהלך האליפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האליפות מתרחשת בכל שנה, ובמהלכה תלמידים מכל רחבי הארץ מתחרים בתחרויות השונות של האליפות: כותבים קוד, בונים רובוטים או מפצחים חידות מתמטיות, במשך כשלושה חודשים.

התחרויות מבוססות על אתגרים חווייתיים (משחק מחשב) שנועדו להעשיר את מגוון הידע הטכנולוגי אליו נחשפים התלמידים.

אירוע הגמר הארצי של כלל התחרויות של האליפות מתקיים בחודש מרץ במעמד שר החינוך, מנכ"ל משרד החינוך וגורמים מטעם אגף התקשוב וההגנה בסייבר בצבא ההגנה לישראל.

תחרויות Skillz[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארבע התחרויות של Skillz:

  • Skillz Coding - תחרות תכנות לתלמידי כיתות י'-י"ב
  • Skillz Coding Junior - תחרות תכנות לתלמידי כיתות ב'-ט'
  • Skillz Math - תחרות מתמטיקה לתלמידי א'–ח'
  • Skillz Makerz - תחרות רחפנים לתלמידי כיתות ז'-י"ב

Skillz Coding[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחרות המרכזית במסגרת האליפות היא אליפות התיכונים, Skillz Coding, בה תלמידים נדרשים להתמודד באמצעות שיתוף פעולה עם בעיות הדורשות רקע בתכנות. התחרות מאפשרת להם להתמודד בעבודת צוות על פרויקט גדול המבליט את חשיבות הכתיבה המודולרית וניהול גרסאות נכון.

המשתתפים כותבים "בוטים" המתמודדים אחד נגד השני תחת מנוע המשחק המריץ אותם באופן סימולטני. מטרת כל מתחרה היא להשיג יותר נקודות, בדרך כלל על ידי איסוף מטרות והבאתן ליעד לפני היריב המתחרה. בכל שלב בתחרות, טורניר הוא סבב הרצה של מספר בוטים, כאשר כל משחק שרץ בטורניר מזכה את הקבוצה המנצחת בו בנקודות.

המשתתפים באליפות התיכונים מלווים על ידי אישים מן התעשייה הטכנולוגית המכונים "מנטורים". באליפות זו הצוותים השונים מתחרים זה כנגד זה על תואר "הפרויקט האיכותי ביותר". באליפות זו ניתן לכתוב באחת משפות התכנות: Java,‏ Python,‏ #C,‏ JavaScript.

התחרות משתנה מדי שנה על מנת לשמור על עניין ועל שוויון בין תלמידים חדשים לבין תלמידים שהשתתפו בשנים קודמות. לתחרות מספר שלבים:

  • השלב הבית ספרי: בשלב זה כל התלמידים המשתתפים נחשפים לחוקי התחרות של אותה השנה ולפונקציות ה-API של המשחק. במסגרת שלב זה מנטורים מטעם חברות ההייטק והאלקטרוניקה מגיעים אל בית הספר ומריצים טורניר בית-ספרי באתר התחרות.[3]
  • שלב האימונים: במשך כחודש וחצי אתר התחרות נשאר פתוח להמשך אימונים והתלמידים ממשיכים לשחק ולהתחרות אחד בשני. בשלב זה הקבוצות מחולקות כך שבכל קבוצה יש בין 3 ל–5 תלמידים. שלב זה אינו מוסיף ניקוד לתחרות, אך מאפשר לתלמידים המעוניינים בכך לשפר את הקוד שלהם.
  • שלב האתגרים: השלב השלישי מתקיים לאורך 4 שבועות. בכל שבוע עולים אתגרים חדשים המבוססים בין היתר על מפות חדשות ויכולות חדשות. על הקבוצות לצלוח את האתגרים וכן להתקדם בטורנירים אשר נערכים פעמיים בשבוע. רק התלמידים שפתרו אתגר מסוים בהצלחה יכולים לעלות לשלב האתגר שבשבוע הבא אחריו.
  • שלב הגמר: 100 בתי הספר הראשונים שנבחרותיהם עברו את שלב האתגרים שולחים את נציגיהם לאירוע הגמר. במשך מספר שעות מתחרות הקבוצות אלו באלו על התואר אלוף הסייבר. באירוע זה המתמודדים נדרשים לשפר את הקוד שלהם בהתאם לתנאים המוכתבים על ידי מארגני התחרות - עליהם לממש פיצ'ר (תוכנה) חדש. מנצחי התחרות זוכים בפרסים יוקרתיים ומקבלים ראיונות עבודה לצוות הפיתוח של המשחק.

Skillz Coding Junior[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרת תחרות התכנות המכוונות לקהל יעד צעיר יותר היא להכיר לתלמידים מושגי בסיס בתחום התכנות, כגון משתנים, לולאות, תנאים, עצמים ורשימות.

האפליקציות המלוות את התחרות: CodeCombat, CoderZ ו- CodeMonkey.

לתחרות התכנות לצעירים שלושה מקצים: מקצה יסודי ב' – ג', מקצה יסודי ד' – ו', מקצה חט"ב ז' – ט'.

בשנת תשע"ו, בשלב הבית ספרי של Skillz Junior, השתתפו 1,744 בתי ספר ובהם 257,817 תלמידים פעילים בתחרות.[4]

CodeMonkey[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטרה במשחק היא לתכנת את הקוף כך שישיג את הבננה, באמצעות מחוללי קוד שנעשים מורכבים יותר ויותר ככל שעולים בשלבים. התלמידים אוספים באופן אישי כוכבים כאשר הם פותרים שלבים או יוצרים חדשים ומתקדמים בתחרות.

תלמידי כיתות ב'-ו' נדרשים לפתור שלבים המתחדשים כל שנה, וכיתות ז'-ט' נדרשים לפתח משחקים חדשים. הדירוג נקבע על פי כמות הכוכבים הכולל שהשיג בית הספר בחלוקה למספר התלמידים בבית הספר שמשתתפים בהתאם לגודל בית הספר. נבחרות בתי הספר מורכבות מ-4 תלמידים: שתי בנות ושני בנים.[5]

CoderZ[עריכת קוד מקור | עריכה]

לימוד תכנות בדגש על פתרון בעיות הנדסיות, לתלמידי ה' – ט'.

CoderZ היא סביבה מתוקשבת המאפשרת לתכנת רובוט וירטואלי באמצעות עורך קוד ויזואלי וטקסטואלי, המכילה משימות לימודיות ומתן משוב מיידי לתלמיד בעת הרצת הקוד. הרובוט מוצג בתלת מימד וכולל מצלמה וירטואלית המציגה את מסלול הרובוט.

CodeCombat[עריכת קוד מקור | עריכה]

לימוד תכנות, לתלמידי ז' – ט'. בתחרות נלמדות שפות התכנות Javascript ו- Python, במקביל ללימוד יסודות מדעי המחשב.

Skillz Math[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות המתמטיקה, התלמידים נדרשים לפתור מאות פעילויות ומשחקונים שמפתחים מיומנות מתמטית, סקרנות וחשיבה מדעית. שיטת הלימוד מבוססת על חקר מודרך, גילוי עצמי, עידוד דרכי פתרון שונות, והתאמה אישית לרמת התלמיד. התוכנית מבוססת על ניסיון עבודה רב-שנתי עם עשרות מורי מתמטיקה בבתי ספר יסודיים, ומותאמת לתוכנית הלימודים במתמטיקה של משרד החינוך. התכנים זמינים גם בערבית.

לתחרות זו קיים שלב אימון. שלב זה נועד להכרת הסביבה והישגי התלמידים בו אינם נספרים לצורך התחרות.

שיטת הדירוג בתחרות זו זהה לדירוג בתחרות Skillz Coding Junior : CodeMonkey וגם בתחרות זו הרכב הנבחרות הוא שני בנים ושתי בנות מכל בית ספר שמעפיל לגמר.[5]

האפליקציות המלוות את התחרות: עשר אצבעות לכיתות א'-ו' ו-Mathodix לכיתות ז'-ח'.

בשנת תשע"ז, בשלב הבית ספרי של Skillz Math, השתתפו 877 בתי ספר ובהם 167,481 תלמידים.[6]

Skillz Makerz[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת תשע"ח, התווספה לאליפות תחרות רחפנים[7].[7] מטרת התחרות היא לימוד רובוטיקה באמצעות עיסוק ברחפנים. התחרות כוללת הפעלת תוכנית לימודים בתחום הרחפנים באמצעות משימות ואתגרים.

אליפות הרחפנים הלאומית מיועדת לבתי ספר שענו ל'קול קורא' ותוקצבו על ידי משרד החינוך. המורים המובילים את התחרות בבתי הספר עוברים השתלמויות הן בנושא הרחפנים והן בנושאי אלקטרוניקה ושימוש בבקר ארדואינו ומלווים אותם מדריכים מקצועיים בתחומי הרחפנים והארדואינו.

בשלב הבית ספרי התחרות מחולקת לשני מקצים: מקצה חט"ע ומקצה חט"ב.

נושאי תחרות Skillz Code[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, מדי שנה משתנה הפרויקט שעל התלמידים לכתוב, ובכל שנה הפרויקט עוסק בנושא אחר. נושאי התחרות לאורך השנים הם:

זכיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

[8]:Skillz 2015

Skillz Coding
תיכונים: י"א-י"ב
מקום ראשון עתיד לוד
מקום שני עתיד לוד
מקום שלישי הגימנסיה הראלית, ראשון לציון

[9]:Skillz 2016

מיקום Skillz Coding Skillz Coding Junior
תיכונים: י"א-י"ב חט"ב: ז'-ט' יסודי: ה'-ו' יסודי: ג'-ד'
מקום ראשון אוסטרובסקי רעננה אמי"ת גוש דן, רמת גן עין גנים, פתח תקווה שדות איילון, גזר
מקום שני אורט רמת יוסף ברקאי לבנים, קרני שומרון להבים, להבים הדר השרון, לב השרון
מקום שלישי תיכון הכפר הירוק מקיף ג' רוגוזין, אשדוד עמיטל, חדרה יהודה המכבי, תל אביב

[10]:skillz 2017

מיקום Skillz Coding Skillz Coding Junior Skillz Math
תיכונים: י'-י"ב יסודי: ב'-ד' יסודי: ה'-ו' חט"ב: ז'-ט' יס

ודי: א'-ו'

מקום ראשון תיכון דמוקרטי קשת, זכרון יעקב בית הספר עדיני, ראשון לציון בית הספר שפרינצק, רחובות אמי"ת גוש דן, רמת גן בית הספר רוקח, תל אביב-יפו
מקום שני מקיף שפיה ממ"ד הר חומה, ירושלים בית הספר להבים, להבים ליאו בק, חיפה בית הספר יצחק בן צבי, הרצליה
מקום שלישי בן-גוריון, פתח תקווה בית הספר אריק איינשטיין, פתח תקווה מקור חיים, ירושלים ישיבת שעלי תורה, בית שמש בית הספר קפלן, חדרה

:Skillz 2018

מיקום Skillz Coding Skillz Coding Junior Skillz Math Skillz Makerz
תיכונים: י'-י"ב יסודי: ג'-ד' יסודי: ה'-ו' חט"ב: ז'-ט' יסודי: ג'-ו' חט"ב: ז'-ח' חט"ב: ז'-ט' תיכון: י'-י"ב
מקום ראשון עירוני ח', ראשון לציון עדיני, ראשון לציון בן-גוריון, רמת גן ישיבת שעלי תורה, בית שמש הוברמן, פתח תקווה בית אור, ברנר פארק המדע, נס ציונה מקיף חקלאי, עמק יזרעאל
מקום שני בני עקיבא, מודיעין היובל, אשדוד יחדיו, באר שבע מקיף סולם צור, מטה אשר שפרינצק, רחובות אורט ע"ש ה. רונסון, אשקלון חקלאי ימה, זמר עמל אמירים, אופקים
מקום שלישי דה שליט, רחובות אוסישקין, רמת השרון קהילתי השלום, מבשרת ציון ברנקו וייס ע"ש רבין, מזכרת בתיה בית הספר נטעים, רמת גן החיטה על שם אהרונסון, זכרון יעקב מקיף ראמה, ראמה תיכון באר טוביה, באר טוביה

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אליפות הסייבר הישראלית- הצלחה מעל למצופה, mynet חולון, ‏23 במרץ 2017
  2. ^ מטרות התחרויות באתר האליפות
  3. ^ על תפקיד המנטורים, אליפות הסייבר הישראלית
  4. ^ יסודי וחטיבות ביניים SkillZ Coding Junior, אליפות הסייבר הישראלית
  5. ^ 5.0 5.1 תקנון אליפות הסייבר, ‏11 בדצמבר 2017
  6. ^ אליפות המתמטיקה, אליפות הסייבר הישראלית
  7. ^ תחרות הרחפנים SkillZ MakerZ, אליפות הסייבר הישראלית
  8. ^ אליפות הסייבר 2015, משרד החינוך, ‏27 באפריל 2015
  9. ^ תוצאות גמר אליפות הסייבר, משרד החינוך, ‏12 באפריל 2016
  10. ^ אליפות הסייבר 2017, משרד החינוך, ‏22 במרץ 2017