באליפות השתתפו לראשונה 24 נבחרות, ולאחר אליפות זו שונתה השיטה ובין השנים 1990–2002 השתתפו בטורניר 16 נבחרות. שלב הבתים של האליפות נערך בארבע ערים שונות בספרד, שלב הבתים השני נערך בשתי ערים נוספות ושלב הגמר נערך במדריד. נבחרת ארצות הברית זכתה באליפות לאחר שגברה במשחק הגמר על נבחרת ברית המועצות ובכך גמלה לה על הפסדה באליפות העולם הקודמת שנערכה בשנת 1982.
נבחרת ישראל בכדורסל התמודדה במוקדמות האליפות מול נבחרות אנגליה, שווייץ וצ'כוסלובקיה. כדי להעפיל לאליפות היה עליה לסיים את הבית במקום הראשון. ישראל עמדה במשימה, סיימה את המוקדמות עם מאזן של חמישה ניצחונות והפסד בודד והעפילה לאליפות. המשחק המכריע, מול צ'כוסלובקיה בהיכל הספורט יד אליהו, הגיע לשניות האחרונות במצב של שוויון, והוכרע בסל ניצחון של מיקי ברקוביץ'.
באליפות עצמה, ישראל הוגרלה לבית ב' יחד עם ברית המועצות, קובה, אוסטרליה, אורוגוואי ואנגולה. ישראל סיימה את הבית במקום השני ועלתה לשלב חצי הגמר עם שלושה ניצחונות: על אורוגוואי, קובה ואנגולה; ושני הפסדים: לברית המועצות ולאוסטרליה. בשלב חצי הגמר ישראל הפסידה לברזיל ולספרד אך גברה על יוון ועברה למשחקי הדירוג למקומות 5–8. בשלב זה ישראל הפסידה לאיטליה אך גברה על קנדה וסיימה את האליפות במקום השביעי עם מאזן כולל של 5 ניצחונות ו-5 הפסדים.
ספרד
נבחרת ארצות הברית בכדורסל
דראז'ן פטרוביץ'
ניקוס גאליס
ברזיל
צרפת
פנמה
קוריאה הדרומית
ברית המועצות
ישראל
קובה
אוסטרליה
אורוגוואי
אנגולה
איטליה
סין
פוארטו ריקו
מערב גרמניה
חוף השנהב
קנדה
ארגנטינה
הולנד
ניו זילנד
מלזיה
.svg){kind=small}
יוגוסלביה)