אליפות העולם בפוקר
 | |
| ענף | פוקר |
|---|---|
| תאריך ייסוד | 1970, בלאס וגאס, ארצות הברית |
| הכי הרבה זכיות |
 פיל הלמות (15 צמידים) |
| http://www.wsop.com | |
אליפות העולם בפוקר (בקיצור: WSOP באנגלית "World Series Of Poker" מתורגם בעברית "סבב הפוקר העולמי" או "טורניר הפוקר העולמי") נחשב לסבב המפורסם והיוקרתי ביותר של טורנירי פוקר. הסבב כולל נכון לשנת 2018, 78 טורנירים, במספר ווריאציות של פוקר, הנערכות מדי שנה בלאס וגאס שבמדינת נבדה שבארצות הברית[1]. המנצח בכל אחת מהתחרויות זוכה מלבד בפרס כספי גם בצמיד אליפות העולם בפוקר מוזהב, הנחשב יוקרתי מאוד בקרב שחקני פוקר. שיאן הזכיות בצמידי הסבב הוא פיל הלמות' האמריקאי שזכה ב-15 צמידים נכון ל-2020[2]. הטורניר המרכזי והיוקרתי ביותר מבין טורנירי הסבב הוא ה- Main Event, נקרא בעברית "האירוע המרכזי" או "הטורניר המרכזי", עם דמי כניסה בסך של 10,000 דולר, בשנת 2018 השתתפו באירוע המרכזי 7,874 שחקנים, והזוכה בו נחשב באופן לא רשמי לאלוף העולם בפוקר.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סבב הפוקר החל לראשונה בשנת 1970, כאשר בני ביניון, בעלי בתי קזינו בלאס וגאס, הזמין שבעה מתוך שחקני הפוקר הטובים באותה תקופה לקזינו ביניונ'ס הורסשו, לסדרה של משחקי מזומן, כאשר דמי כניסה נקבעו על סכום של 5,000 דולר. הטורניר הוגבל בזמן, ובסיומו ג'וני מוס, אשר נבחר לזוכה באמצעות הצבעה על ידי המשתתפים, זכה בגביע. הטורניר הראשון ב-1970 נחשב כטורניר "האירוע המרכזי" הראשון וג'וני מוס נחשב כזוכה הראשון[3].
בשנת 1971 הוחלט לפצל את הסבב למספר טורנירים, והוחלט כי מעתה יוענקו פרסים כספיים לזוכים.
בשנת 1972 ונקבעו דמי הכניסה עבור השתתפות באירוע המרכזי, על סך של 10,000 דולר, וכך הם נשארו עד היום.
בשנת 1976 הוחלט להעניק צמידים לזוכי טורנירי הסבב, ובתוך כך הוענקו צמידים לזוכים לפני כן רטרואקטיבית.
האירוע המרכזי בשנת 1982 מפורסם אודות לזוכה באותה השנה, ג'ק שטראוס שסבר שהודח מהטורניר לאחר מהלך "אול-אין" לא מוצלח. אלא שאז הוא גילה כי נותר לו עוד ז'יטון אחד קטן, בשווי של 500 דולר. הוא לא ויתר, המשיך והמשיך עד שבסופו של דבר זכה במקום הראשון.
בתחילת שנות ה-80 הוכנסו טורנירי לוויין - טורנירים שלא שייכים לסבב, עם דמי כניסה נמוכים, אשר זכייה בהם מקנה כרטיס לטורנירים השונים של הסבב. טורנירי הלוויין אפשרו לכל אדם מכל רקע כלכלי לקחת חלק בטורניר הסבב. בשנות ה-80 התאפיינו בגדילה והתעצמות משמעותית של הסבב, עד שבשנת 1987 היו כ-2,100 משתתפים בכל הסבב שנתי. בשנת 1988 הוצג סוף שולחן הגמר של האירוע המרכזי בסרט "ההימור האחרון".
מפנה משמעותי התרחש בשנת 2003, כאשר שחקן לא מקצוען בן 27 בשם כריס מאנימייקר גבר על 838 שחקנים וזכה באירוע המרכזי בסכום של 2.5 מיליון דולר, זאת לאחר שהעפיל אליו מטורניר לוויין אינטרנטי של אתר פוקר סטארס שעלות ההרשמה אליו הייתה 86 דולר בלבד[4]. הזכייה גרמה ל-"אפקט-מאנימייקר" - שחקני פוקר באינטרנט אשר האמינו שגם הם יכולים "ללכת עד הסוף" ולהפוך מצעיר אלמוני לשחקן שיגרוף מיליונים וידהים את העולם[5].
האפקט חזר על עצמו גם בשנה לאחר מכן, בשנת 2004, כאשר הזוכה באירוע המרכזי, גרג ריימר, זכה באירוע המרכזי לאחר שהעפיל אליו גם הוא באמצעות טורניר לוויין של פוקר סטארס.
זוכה האירוע המרכזי לשנת 2006, ג'יימי גולד, נחשב לזוכה שגרף לכיסו את הסכום הגדול ביותר - 12,000,000 דולר. באותה השנה, הסבב כלל 45 טורנירים, וההשתתפות באירוע המרכזי בלבד הגיעה לשיאה באותה שנה עם 8,773 שחקנים[6].
בשנת 2007 הזוכה באירוע המרכזי, ג'רי יאנג, הגיע מטורניר לוויין בעלות של 225 דולר בלבד, וזאת לאחר ששיחק פוקר במשך שנתיים בלבד לפני הזכייה שלו.
בשנת 2009 זכה ג'ו קאדה באירוע המרכזי בסך של 8,500,000 מיליון דולר, בגיל 21 שנים ו-357 ימים, והוא נחשב לזוכה הצעיר ביותר בהיסטוריה של האירוע המרכזי, כאשר גיל 21 נחשב לגיל החוקי להימורים בקזינו בארצות הברית[7].
בשנת 2018 זכה ג'וני סיין, הזוכה באירוע המרכזי, ב-8,800,000 דולר כאשר גבר על 7,874 שחקנים.
פירוט הזוכים לפי שנים:[8]
| שנה | זוכה | פרס כספי $ | סה"כ שחקנים |
|---|---|---|---|
| 1970 | ג'וני מוס
|
ללא | 7 |
| 1971 | ג'וני מוס
|
30,000 | 6 |
| 1972 | תומאס פרסטון
|
80,000 | 8 |
| 1973 | וולטר פגי פרסון
|
130,000 | 13 |
| 1974 | ג'וני מוס
|
160,000 | 16 |
| 1975 | בראיין רוברטס
|
210,000 | 21 |
| 1976 | דויל ברנסון
|
220,000 | 22 |
| 1977 | דויל ברנסון
|
340,000 | 34 |
| 1978 | בובי בלדווין
|
210,000 | 42 |
| 1979 | האל פוולר
|
270,000 | 54 |
| 1980 | סטו אונגר
|
385,000 | 73 |
| 1981 | סטו אונגר
|
375,000 | 75 |
| 1982 | ג'ק סטראוס
|
520,000 | 104 |
| 1983 | טום מקובוי
|
540,000 | 108 |
| 1984 | ג'ק קלר
|
660,000 | 132 |
| 1985 | ביל סמית'
|
700,000 | 140 |
| 1986 | ברי ג'ונסון
|
570,000 | 141 |
| 1987 | ג'וני צ'אן
|
625,000 | 152 |
| 1988 | ג'וני צ'אן
|
700,000 | 167 |
| 1989 | פיל הלמות
|
755,000 | 178 |
| 1990 |  מנסור מת'ולבי
|
895,000 | 194 |
| 1991 | בראד דהוטרי
|
1,000,000 | 215 |
| 1992 | חמיד דסטמצ'י
|
1,000,000 | 201 |
| 1993 | ג'ים בוצ'ל
|
1,000,000 | 220 |
| 1994 | ראס המילטון
|
1,000,000 | 268 |
| 1995 | דן הרינגטון
|
1,000,000 | 273 |
| 1996 | האק סיד
|
1,000,000 | 295 |
| 1997 | סטו אונגר
|
1,000,000 | 312 |
| 1998 | סקוטי ניין
|
1,000,000 | 350 |
| 1999 |  נואל פרלונג
|
1,000,000 | 393 |
| 2000 | כריס פרגוסון
|
1,500,000 | 512 |
| 2001 |  חואן קרלוס מונטנסן
|
1,500,000 | 613 |
| 2002 | רוברט ונקורי
|
2,000,000 | 631 |
| 2003 | כריס מאנימייקר
|
2,500,000 | 839 |
| 2004 | גרג ריימר
|
5,000,000 | 2,576 |
| 2005 |  ג'ו האשם
|
7,500,000 | 5,619 |
| 2006 | ג'יימי גולד
|
12,000,000 | 8,773 |
| 2007 | ג'רי יאנג
|
8,250,000 | 6,358 |
| 2008 |  פיטר איסגייט
|
9,152,416 | 6,844 |
| 2009 | ג'ו קאדה
|
8,547,042 | 6,494 |
| 2010 |  ג'ונתן דוהמל
|
8,944,310 | 7,319 |
| 2011 |  פייס היינץ
|
8,715,638 | 6,865 |
| 2012 | גרג מרסון
|
8,531,853 | 6,598 |
| 2013 | ראיין רייס
|
8,361,570 | 6,352 |
| 2014 |  מרטין יקובסון
|
10,000,000 | 6,683 |
| 2015 | ג'ו מקיין
|
7,683,346 | 6,420 |
| 2016 | קווי ניין
|
8,005,310 | 6,737 |
| 2017 | סקוט בלומשטיין
|
8,150,000 | 7,221 |
| 2018 | ג'וני סיין
|
8,800,000 | 7,874 |
שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
צמידים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – צמיד אליפות העולם בפוקר
ערך מורחב – 
| סה"כ צמידים | שחקן | צמידי האירוע המרכזי |
|---|---|---|
| 15 | פיל הלמות
|
1[א] |
| 10 | דויל ברנסון
|
2 |
| 10 | ג'וני צ'אן
|
2 |
| 10 | פיל אייבי
|
0 |
| 9 | ג'וני מוס
|
3 |
| 8 | אריק סיידל
|
0 |
| 7 | בילי בקסטר
|
0 |
| 7 | מן ניין
|
0 |
- ^ בנוסף זכה פעם אחת באירוע המרכזי באירופה ב-2012
שחקן השנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
החל משנת 2004 מוענק פרס שחקן של השנה (POY) לשחקן שצבר הכי הרבה הנקודות שנצברו בסבב. נכון לשנת 2013, תשעה שחקנים שונים זכו בעשרה פרסים, כאשר דניאל נגרנו הוא היחיד שזכה פעמיים.
| שנה | זוכה | צמידים | שולחן גמר | דירוגים שמקנים רווח כספי | רווח בטורניר WSOP ב$ |
|---|---|---|---|---|---|
| 2004 | דניאל נגרנו
|
1 | 5 | 6 | 346,280 |
| 2005 | אלן קנינגהם
|
1 | 4 | 5 | 1,007,115 |
| 2006 | ג'ף מדסון
|
2 | 4 | 4 | 1,467,852 |
| 2007 | טום שניידר
|
2 | 3 | 3 | 416,829 |
| 2008 | אריק לינדגרן
|
1 | 3 | 5 | 1,348,528 |
| 2009 |  ג'ף ליסנדרו
|
3 | 4 | 6 | 807,521 |
| 2010 | פרנק קסלה
|
2 | 3 | 6 | 1,255,314 |
| 2011 | בן למב
|
1 | 4 | 5 | 5,352,970 |
| 2012 | גרג מרסון
|
2 | 2 | 5 | 9,785,354 |
| 2013 | דניאל נגרנו
|
2 | 4 | 10 | 1,954,054 |
| 2014 | ג'ורג' דנזר
|
3 | 5 | 10 | 878,933 |
| 2015 |  מייק גורדינסקי
|
1 | 3 | 8 | 1,766,487 |
| 2016 | ג'ייסון מרסייר
|
2 | 4 | 11 | 960,424 |
| 2017 | כריס פרגוסון
|
1 | 3 | 23 | 428,423 |
שיאים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'וני מוס וסטו אונגר הם השחקנים היחידים שזכו באירוע המרכזי שלוש פעמים, ויחד עם דויל ברונסון, וג'וני צ'אן הם היחידים שזכו באירוע המרכזי פעמיים ברצף.
פיל הלמות מחזיק בשיאים רבים של הסבב כולל שיא הצמידים, שיא העפלה למקומות המקנים זכייה בכסף ושיא הגעה לשולחנות גמר.
לפני יולי 2012 שבעת השחקנים המובילים ברשימת זוכי הסבב בכל הזמנים היו זוכי האירוע המרכזי בין השנים 2005 ל-2011, ביניהם זוכה האירוע המרכזי בשנת 2006 ג'יימי גולד שדורג ראשון, הזוכה עם הפרס הגדול ביותר בטורניר יחיד.
| שיאי טורניר WSOP[9][10] | ||
|---|---|---|
| הכי הרבה צמידים | פיל הלמות
|
15 |
| הכי הרבה שולחנות גמר | פיל הלמות
|
53 |
| הכי הרבה פעמים סיים בכסף | פיל הלמות
|
109 |
| הפרס הכי גדול בקריירה מטורניר WSOP | אנטוניו אספנדיארי
|
$21,835,100 |
| הפרס הכי גדול מטורניר אחד | אנטוניו אספנדיארי
|
$18,346,673 (2012 Big One for One Drop) |
| הזוכה הצעיר ביותר |  אנט אוברסטאד
|
18 שנים ו-364 ימים (WSOPE Main Event 2007) |
| הזוכה המבוגר ביותר | ג'וני מוס
|
81 שנים (1988 $1,500 Limit Ace to Five Draw) |
| הכי הרבה צמידים בשנה אחת | פגי פירסון (1973) פיל הלמות (1993) טד פורסט (1993) פיל אייבי (2002) ג'ף ליסנדרו (2009) ג'ורג' דנזר (2014)
|
3 |
| הכי הרבה שולחנות גמר בשנה אחת |  אן טראן (2002)
|
6 |
| סיים הכי הרבה פעמים בכסף בשנה אחת | כריס פרגוסון
|
23 |
| הכי הרבה שנים רצופות עם צמיד אחד לפחות | ביל ביונד (1971–1974) דויל ברנסון (1976–1979)
|
4 |
| הכי הרבה שנים רצופות עם סיום בכסף לפחות פעם אחת | מייק סקסטון 1988–2017
|
30 |
| הכי הרבה פעמים זכייה ב"שחקן השנה" | דניאל נגרנו
|
2 |
| משתתף האירוע המרכזי המבוגר ביותר | ג'ק יורי (2010)
|
בן 97 |
| שיאי האירוע המרכזי | ||
|---|---|---|
| הכי הרבה זכיות | ג'וני מוס סטו אונגר
|
3 |
| הפרס הכי גדול | ג'יימי גולד
|
$12,000,000 |
| הכי פעמים הגיע לשולחן הסופי | ג'סי אלטו דויל ברנסון
|
5 |
| הכי הרבה פעמים סיים בכסף | בארי ג'ונסטון
|
10 |
| הזוכה הצעיר ביותר | ג'ו קאדה (2009)
|
21 שנים ו-357 ימים |
| הזוכה המבוגר ביותר | ג'וני מוס (1974)
|
66 שנים ו-358 ימים |
| הכי הרבה זכיות ברצף | ג'וני מוס דויל ברנסון סטו אונגר ג'וני צ'אן
|
2 |
| הכי שנים רצופות סיים בכסף | רוני ברדה (2010–2014)
|
5[11] |
| הכי הרבה פעמים השתתף | הווארד אנדו (1974–2014)
|
41 |
| המשתתף הכי מבוגר | ג'ק יורי (2010)
|
97 |
| עשור | צמידים | שחקן | שנות זכייה |
|---|---|---|---|
| שנות ה-70 | 7 | ג'וני מוס
|
1970, 1971 (2), 1974, 1975, 1976, 1979 |
| שנות ה-80 | 4 | סטו אונגר
|
1980, 1981 (2), 1983 |
| שנות ה-90 | 5 | פיל הלמות
|
1992, 1993 (3), 1997 |
| שנות ה-2000 | 7 | פיל אייבי
|
2000, 2002 (3), 2005, 2009 (2) |
| שנות ה-2010 | 4 | ג'ורג' דנזר
|
2014 (3), 2016 |
| ג'ייסון מרסייר
|
2011, 2015, 2016 (2) | ||
| דומיניק ניצ'ה
|
2012, 2014 (2), 2017 | ||
| גבראיין ראסט
|
2011 (2), 2016, 2018 | ||
| מייקל מזרחי
|
2010, 2011 [E], 2012, 2018 | ||
| פיל הלמות
|
2012, 2012 [E], 2015, 2018 | ||
| שואן דיב
|
2015, 2016, 2018 (2) | ||
| ברייאן הסטינגס
|
2012, 2015 (2), 2018 |
נשים בסבב[עריכת קוד מקור | עריכה]
נשים מהוות כ-5% מהמשתתפים בטורנירים. ונסה סיבלסט, ברברה אנרייט ונני דוליסון בעלות שלושה צמידי אליפות כל אחת[12].
הישראלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נכון ליוני 2019, 13 שחקנים ישראלים זכו בסה"כ ב-20 צמידים.
אלי אלעזרא, אלי בלס, גל יפרח ויובל ברונשטיין לא משחקים תמיד תחת דגל ישראל, ועל כן, בחלק מהדירוגים, הצמידים שזכו בהם נספרים לארצות הברית - במקרה זה נחשבים לישראל 12 צמידים[13].
החל משנת 2010 פרצו השחקנים הישראלים בסבב אליפות העולם בפוקר, ובשמונה שנים בלבד זכו ב־14 צמידים. שנת השיא הייתה 2018 בה בלבד זכו בחמישה צמידים.
הישגי השחקנים הישראלים בסבב נחשבים גדולים במיוחד שכן הפוקר בישראל אינו חוקי[14].
בשנים האחרונות רשמו השחקנים הישראלים הישגים גם באירוע המרכזי, כאשר בשנת 2013 סיים אמיר להבות במקום השלישי באירוע המרכזי וזכה בפרס של 3.7 מיליון דולר[15]. ובשנת 2015 סיים צבי שטרן במקום החמישי וזכה ב-1.9 מיליון דולר[16].
דירוג הזוכים בשני צמידים לפחות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| דירוג | שם | צמידים | שנים |
|---|---|---|---|
| 1 | אלי אלעזרא | 4 | 2007, 2013, 2015, 2019 |
| 1 | אסי משה | 4 | 2014, 2018, 2019, 2019 |
| 2 | אלי בלס | 3 | 1992, 1999, 2004 |
| 3 | רפי אמית | 2 | 2005, 2007 |
| 3 | תימור מרגולין | 2 | 2018 (2) |
.jpg)
פירוט זכיות בצמידים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| תאריך זכייה | מקום זכייה | שם | טורניר | פרס |
|---|---|---|---|---|
| 8 במאי 1992 | לאס וגאס, ארצות הברית | אלי בלס | $1,500 Omaha 8 or better | $122,400 |
| 8 במאי 1999 | אלי בלס | $5,000 Limit Hold'em | $220,000 | |
| 2 במאי 2004 | אלי בלס | $2,500 Limit Hold'em | $174,440 | |
| 30 ביוני 2006 | רפי אמית | $10,000 Pot Limit Omaha | $511,835 | |
| 14 ביוני 2007 | אלי אלעזרא | $3,000 World Championship Seven Card Stud Hi-Low | $198,984 | |
| 29 ביוני 2007 | רפי אמית | $1,000 Deuce to Seven Triple Draw Lowball w/rebuys | $227,005 | |
| 2 ביולי 2010 | תומר ברדה | $2,500 No-Limit Hold'em | $825,976 | |
| 3 ביוני 2011 | אמיר להבות | $10,000 Pot-Limit Hold'em Championship | $573,456 | |
| 3 ביולי 2013 | אלי אלעזרא | $2,500 2-7 Triple Draw Lowball (Limit) | $173,236 | |
| 28 ביוני 2014 | אסי משה | $1,500 No-limit hold’em | $582,321 | |
| 3 ביוני 2015 | עידן "הילד" רביב | $1,500 No-Limit Hold'em Six Max | $457,007 | |
| 23 ביולי 2015 | אלי אלעזרא | $1,500 Seven Card Stud | $112,591 | |
| 22 ביוני 2017 | בן מאיה | $1,500 No-Limit Hold'em Shootout (2,000 max) | $257,764 | |
| 4 ביולי 2017 | שי "גאבור" צור | $1,000 No-Limit Hold'em (30 min levels) | $223,241 | |
| 13 ביוני 2018 | גל יפרח | $3,000 Six-max no-limit hold'em | $461,798 | |
| 21 ביוני 2018 | תימור מרגולין | $2,500 No-limit hold’em | $507,274 | |
| 9 באוקטובר 2018 | רוזבדוב, צ'כיה | תמיר סגל | €550 No-Limit Hold'em Colossus €1 Million GTD | $234,393 |
| 14 באוקטובר 2018 | אסי משה | €1,650 No-Limit Hold'em Six-Max Event | $94,622 | |
| 22 באוקטובר 2018 | תימור מרגולין | €1,100 No-Limit Hold'em Monster Stack €500K GTD | $154,568 | |
| 4 ביוני 2019 | לאס וגאס, ארצות הברית | יובל ברונשטיין | $1,500 No-Limit 2-7 Lowball Draw | $96,278 |
| 11 ביוני 2019 | אלי אלעזרא | $1,500 Seven Card Stud | $93,766 |
גרף כמות הצמידים לישראלים בחתך לשנים:
גם שחקני הפוקר היהודים (הלא ישראלים) רשמו הצלחות וביניהם ניתן למנות את: סטו אונגר (5 צמידים), מייקל "הגריינדר" מזרחי (4 צמידים), בארי "רובין הוד" גרינסטיין (3 צמידים), לייל ברמן (3 צמידים), ג'יימי גולד (זוכה האירוע המרכזי שנת 2006), הווארד לדרר (2 צמידים) וג'וש אריה (2 צמידים)[17].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אליפות העולם בפוקר- מידע היסטורי ושמות זוכים
- World Series of Poker - The History of WSOP
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ WSOP: History, www.espn.com
- ^ אליסף דעואל, פוקר - המדריך למשתמש, באתר ynet, 26 במאי 2018
- ^ Online Poker News at PokerRoom.com's NewsRoom., 2007-11-10
- ^ "The Moneymaker Effect: Five Years Later" (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-19 באוקטובר 2018.
- ^ "פוקר טוב רומניה | ישראל היום". ישראל היום (בעברית). בדיקה אחרונה ב-17 באוקטובר 2018.
- ^ WSOP History | Official World Series of Poker, www.worldseriesofpoker.com
- ^ דעואל, אליסף (21 ביולי 2018). "ג'ו קאדה הביס את הפוקר ואת הסטטיסטיקה". Ynet (בעברית). בדיקה אחרונה ב-19 באוקטובר 2018.
- ^ פירוט הזוכים לפי שנים (ארכיון)
- ^ "WSOP Players". WSOP. בדיקה אחרונה ב-8 במאי 2012.
- ^ "MEET THE 2011 NOVEMBER NINE!". Nolan Dalla. WSOP. 19 ביולי 2011. בדיקה אחרונה ב-8 במאי 2012.
- ^ "Bardah Sets New Main Event Record, Then Busts Cloutier". www.pokernews.com.
- ^ Women WSOP - Women World Series of Poker History, www.pokerwebsites.com (באנגלית)
- ^ WSOP Bracelets by Country: Hendon Mob Poker Database, pokerdb.thehendonmob.com (באנגלית)
- ^ Israeli WSOP Bracelet Winner Proves Red Tape Can’t Strangle Talent, www.cardplayer.com (באנגלית)
- ^ עומר שוברט, כך כבש אמיר להבות את צמרת עולם הפוקר, באתר הארץ, 14 בנובמבר 2013
- ^ ynet ספורט, ישראלי בשולחן הגמר באליפות הפוקר, באתר ynet, 16 ביולי 2013
- ^ יובל הימן, ג'וש אריה מציג: כך תעשו זאת ביג טיים, באתר nrg, 19 במאי 2009