אליפות העולם בפוקר
 | |
| ענף | פוקר |
|---|---|
| שנת ייסוד | 1970, בלאס וגאס, ארצות הברית |
| הכי הרבה זכיות |
 פיל הלמות (15 צמידים) |
| http://www.wsop.com | |
World Series Of Poker (בקיצור: WSOP, מתורגם בעברית "אליפות העולם בפוקר" או "סבב הפוקר העולמי" או "טורניר הפוקר העולמי") הוא הסבב המפורסם והיוקרתי ביותר של תחרויות פוקר. הסבב כולל נכון לשנת 2018, 78 תחרויות, במספר ווריאציות של פוקר, הנערכות מדי שנה בלאס וגאס שבמדינת נבדה שבארצות הברית[1]. המנצח בכל אחד מהטורנירים הללו זוכה מלבד בפרס כספי גם בצמיד מוזהב שהוא יוקרתי מאוד בקרב שחקני פוקר. שיאן הזכיות בצמידים הללו הוא פיל הלמות' האמריקאי שזכה ב-15 צמידים עד כה.[2] אחד מבין כל הטורנירים, הוא האירוע המרכזי (Main Event), הנחשב לתחרות היוקרתית ביותר עם דמי כניסה בסך של 10,000 דולר ואלפי שחקנים שמשתתפים. הזוכה בו נחשב באופן לא רשמי לאלוף העולם בפוקר.
תוכן עניינים
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחרויות הפוקר החלו לראשונה בשנת 1970, כאשר בני ביניון הזמין שבעה מתוך שחקני הפוקר הטובים דאז, לקזינו ביניונ'ס הורסשו לסדרה של משחקי מזומן, עם דמי כניסה בסך של 5,000 דולר. הטורניר הוגבל בזמן, ובסיומו נערכה הצבעה על ידי המשתתפים, בה הוכרז ג'וני מוס כזוכה, אשר זכה בגביע. הטורניר הראשון נחשב כטורניר "האירוע המרכזי" הראשון ומוס נחשב כזוכה הראשון.[3]
החל משנת 1971, הוחלט לפצל את הסבב למספר טורנירים והוענקו בכולם פרסים כספיים. החל משנת 1972 ועד היום נגבים דמי כניסה בסך של 10,000 דולר עבור השתתפות באירוע המרכזי.
החל משנת 1976 הוחלט להעניק צמיד לזוכה של כל טורניר, ובתוך כך הוענקו צמידים באופן רטרואקטיבי לזוכים לפני כן.
הסבב גדל במשך למעלה מעשור, ובשנת 1982 הגיע האירוע המרכזי ל-52 משתתפים. זכור באותה שנה הזוכה באירוע המרכזי ג'ק שטראוס שהיה משוכנע כי הוא הודח מהתחרות לאחר "אול אין" לא מוצלח. אלא שאז הוא גילה כי נותר לו עוד ז'יטון אחד קטן, בשווי של 500 דולר. הוא לא ויתר, המשיך והמשיך עד שבסופו של דבר זכה במקום הראשון.
בתחילת שנות ה -80 הוכנסו טורנירי לוויין - טורנירים שלא שייכים לסבב, עם דמי כניסה נמוכים, אשר זכייה בהם מקנה כרטיס לטורנירים השונים של הסבב.
עד 1987 היו יותר מ -2,100 משתתפים בכל סבב שנתי. סוף האירוע המרכזי של שנת 1988 הוצג בסרט "ההימור האחרון".
מפנה משמעותי התרחש בשנת 2003, כאשר שחקן לא מקצוען בשם כריס מאנימייקר זכה באירוע המרכזי בסכום של 2.5 מיליון דולר, לאחר שהעפיל אליו מטורניר לווין אינטרנטי של אתר פוקר סטארס שעלות ההרשמה אליו הייתה 86 דולר בלבד. הזכייה גרמה ל-"מאנימייקר אפקט" - שחקני פוקר באינטרנט אשר האמינו שגם הם יכולים "ללכת עד הסוף" ולהפוך מצעיר אלמוני לשחקן שיגרוף מיליונים וידהים את העולם[4] גם בשנת 2003 הזוכה באירוע המרכזי, גרג ריימר, זכה באירוע המרכזי לאחר שהעפיל גם הוא באמצעות טורניר לווין.
ב-2006 הסבב כלל 45 טורנירים. ההשתתפות באירוע המרכזי בלבד הגיעה לשיאה באותה שנה עם 8,773 שחקנים.
בשנת 2007 הזוכה באירוע המרכזי, ג'רי יאנג, הגיע מטורניר לווין עם דמי כניסה בסך של 225 דולר, וזאת לאחר ששיחק פוקר במשך שנתיים בלבד לפני הזכייה שלו.
ג'יימי גולד שזכה בטורניר המרכזי בשנת 2009, נחשב לזוכה שגרף לכיסו את הסכום הגדול ביותר - 12 מיליון דולר. שנה לאחר מכן, הזוכה של האירוע המרכזי בשנת 2010 הרוויח 9 מיליון דולר.[5]
בשנת 2013, מתוך 6,352 המשתתפים באירוע המרכזי, העפיל לתשיעיית הגמר השחקן הישראלי אמיר להבות, כאשר הפרס למקום הראשון עומד על 8.3 מיליון דולר. בסופו של דבר הגיע להבות למקום השלישי וזכה בפרס של 3.7 מיליון דולר. בשנת 2015 הגיע הישראלי צבי עופר שטרן למקום החמישי וזכה ב-1.9 מיליון דולר.[6]
בשנת 2018 נרשמו לאירוע המרכזי 7,874 שחקנים, עם סך פרסים כולל של 74,0156,600 דולר, כאשר האלוף ג'וני סיין זכה ה-8,800,000 דולר.
פירוט הזוכים לפי שנים:[7]
| שנה | זוכה | פרס כספי $ | סה"כ שחקנים |
|---|---|---|---|
| 1970 | ג'וני מוס
|
אין | 7 |
| 1971 | ג'וני מוס
|
30,000 | 6 |
| 1972 | תומאס פרסטון
|
80,000 | 8 |
| 1973 | וולטר פגי פרסון
|
130,000 | 13 |
| 1974 | ג'וני מוס
|
160,000 | 16 |
| 1975 | בראיין רוברטס
|
210,000 | 21 |
| 1976 | דויל ברנסון
|
220,000 | 22 |
| 1977 | דויל ברנסון
|
340,000 | 34 |
| 1978 | בובי בלדווין
|
210,000 | 42 |
| 1979 | האל פוולר
|
270,000 | 54 |
| 1980 | סטו אונגר
|
385,000 | 73 |
| 1981 | סטו אונגר
|
375,000 | 75 |
| 1982 | ג'ק סטראוס
|
520,000 | 104 |
| 1983 | טום מקובוי
|
540,000 | 108 |
| 1984 | ג'ק קלר
|
660,000 | 132 |
| 1985 | ביל סמית'
|
700,000 | 140 |
| 1986 | ברי ג'ונסון
|
570,000 | 141 |
| 1987 | ג'וני צ'אן
|
625,000 | 152 |
| 1988 | ג'וני צ'אן
|
700,000 | 167 |
| 1989 | פיל הלמות
|
755,000 | 178 |
| 1990 | מנסור מת'ולבי 
|
895,000 | 194 |
| 1991 | בראד דהוטרי
|
1,000,000 | 215 |
| 1992 | חמיד דסטמצ'י
|
1,000,000 | 201 |
| 1993 | ג'ים בוצ'ל
|
1,000,000 | 220 |
| 1994 | ראס המילטון
|
1,000,000 | 268 |
| 1995 | דן הרינגטון
|
1,000,000 | 273 |
| 1996 | האק סיד
|
1,000,000 | 295 |
| 1997 | סטו אונגר
|
1,000,000 | 312 |
| 1998 | סקוטי ניין
|
1,000,000 | 350 |
| 1999 | נואל פרלונג 
|
1,000,000 | 393 |
| 2000 | כריס פרגוסון
|
1,500,000 | 512 |
| 2001 | חואן קרלוס מונטנסן 
|
1,500,000 | 613 |
| 2002 | רוברט ונקורי
|
2,000,000 | 631 |
| 2003 | כריס מאנימייקר
|
2,500,000 | 839 |
| 2004 | גרג ריימר
|
5,000,000 | 2,576 |
| 2005 | ג'ו האשם 
|
7,500,000 | 5,619 |
| 2006 | ג'יימי גולד
|
12,000,000 | 8,773 |
| 2007 | ג'רי יאנג
|
8,250,000 | 6,358 |
| 2008 | פיטר איסגייט 
|
9,152,416 | 6,844 |
| 2009 | ג'ו קאדה
|
8,547,042 | 6,494 |
| 2010 | ג'ונתן דוהמל 
|
8,944,310 | 7,319 |
| 2011 | פייס היינץ 
|
8,715,638 | 6,865 |
| 2012 | גרג מרסון
|
8,531,853 | 6,598 |
| 2013 | ראיין רייס
|
8,361,570 | 6,352 |
| 2014 | מרטין יקובסון 
|
10,000,000 | 6,683 |
| 2015 | ג'ו מקיין
|
7,683,346 | 6,420 |
| 2016 | קווי ניין
|
8,005,310 | 6,737 |
| 2017 | סקוט בלומשטיין
|
8,150,000 | 7,221 |
| 2018 | ג'וני סיין
|
8,800,000 | 7,874 |
שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
צמידים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| סה"כ צמידים | שחקן | צמידי האירוע המרכזי |
|---|---|---|
| 15 | פיל הלמות
|
1 |
| 10 | דויל ברנסון
|
2 |
| 10 | ג'וני צ'אן
|
2 |
| 10 | פיל אייבי
|
0 |
| 9 | ג'וני מוס
|
3 |
| 8 | אריק סיידל
|
0 |
| 7 | בילי בקסטר
|
0 |
| 7 | מן ניין
|
0 |
שחקן השנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
החל משנת 2004 מוענק פרס שחקן של השנה (POY) לשחקן שצבר הכי הרבה הנקודות שנצברו בסבב. נכון לשנת 2013, תשעה שחקנים שונים זכו בעשרה פרסים, כאשר דניאל נגרנו הוא היחיד שזכה פעמיים.
| שנה | זוכה | צמידים | שולחן גמר | דירוגים שמקנים רווח כספי | רווח בטורניר WSOP ב$ |
|---|---|---|---|---|---|
| 2004 | דניאל נגרנו
|
1 | 5 | 6 | 346,280 |
| 2005 | אלן קנינגהם
|
1 | 4 | 5 | 1,007,115 |
| 2006 | ג'ף מדסון
|
2 | 4 | 4 | 1,467,852 |
| 2007 | טום שניידר
|
2 | 3 | 3 | 416,829 |
| 2008 | אריק לינדגרן
|
1 | 3 | 5 | 1,348,528 |
| 2009 | ג'ף ליסנדרו 
|
3 | 4 | 6 | 807,521 |
| 2010 | פרנק קסלה
|
2 | 3 | 6 | 1,255,314 |
| 2011 | בן למב
|
1 | 4 | 5 | 5,352,970 |
| 2012 | גרג מרסון
|
2 | 2 | 5 | 9,785,354 |
| 2013 | דניאל נגרנו
|
2 | 4 | 10 | 1,954,054 |
| 2014 | ג'ורג' דנזר
|
3 | 5 | 10 | 878,933 |
| 2015 | מייק גורדינסקי 
|
1 | 3 | 8 | 1,766,487 |
| 2016 | ג'ייסון מרסייר
|
2 | 4 | 11 | 960,424 |
| 2017 | כריס פרגוסון
|
1 | 3 | 23 | 428,423 |
שיאים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סטו אונגר וג'וני מוס הם השחקנים היחידים שזכו באירוע המרכזי שלוש פעמים. עם זאת, הניצחון הראשון של מוס הגיע באופן שונה מהיתר - באמצעות הצבעה על ידי יתר השחקנים. מוס (אם סופרים את הניצחון בטורניר הראשון), אונגר, דויל ברונסון, וג'וני צ'אן הם השחקנים היחידים שזכו האירוע המרכזי פעמיים ברצף.
פיל הלמות מחזיק בשיאים רבים כולל רוב הצמידים, רוב הפעמים שהגיע לכסף בסבב, ולרוב הפעמים שהגיע לשולחנות האחרונים של הסבב.
בשנים האחרונות, סך כל הפרסים לאירוע המרכזי הפכה כה גדולה, עד שכל זוכה הפך ישירות לאחד הזוכים הרווחיים ביותר בסבב ואפילו בהיסטוריה של הפוקר.
לפני יולי 2012, שבעת השחקנים המובילים ברשימת זוכי הסבב בכל הזמנים היו זוכי האירוע המרכזי בין השנים 2005 ל -2011, ביניהם זוכה האירוע המרכזי בשנת 2006 ג'יימי גולד שדורג ראשון, הזוכה עם הפרס הגדול ביותר בטורניר יחיד.
| שיאי טורניר WSOP[8][9] | ||
|---|---|---|
| הכי הרבה צמידים | פיל הלמות
|
15 |
| הכי הרבה שולחנות גמר | פיל הלמות
|
53 |
| הכי הרבה פעמים סיים בכסף | פיל הלמות
|
109 |
| הפרס הכי גדול בקריירה מטורניר WSOP | אנטוניו אספנדיארי
|
$21,835,100 |
| הפרס הכי גדול מטורניר אחד | אנטוניו אספנדיארי
|
$18,346,673 (2012 Big One for One Drop טורניר) |
| הזוכה הצעיר ביותר | אנט אוברסטאד 
|
18 שנים ו-364 ימים (2007 WSOPE Main Event) |
| הזוכה המבוגר ביותר | ג'וני מוס
|
81 שנים (1988 $1,500 Limit Ace to Five Draw) |
| הכי הרבה צמידים בשנה אחת | פגי פירסון (1973)פיל הלמות (1993) טד פורסט (1993)
פי אייבי (2002) ג'ף ליסנדרו (2009) ג'ורג' דנזר (2014) |
3 |
| הכי הרבה שולחנות גמר בשנה אחת | אן טראן (2002) 
|
6 |
| סיים הכי הרבה פעמים בכסף בשנה אחת | כריס פרגוסון
|
23 |
| הכי הרבה שנים רצופות עם צמיד אחד לפחות | ביל ביונד (1971-1974) דויל ברנסון (1976-1979)
|
4 |
| הכי הרבה שנים רצופות עם סיום בכסף לפחות פעם אחת | מייק סקסטון 1988-2017
|
30 |
| הכי הרבה פעמים זכיה ב"שחקן השנה" | דניאל נגרנו
|
2 |
| משתתף האירוע המרכזי המבוגר ביותר | ג'ק יורי (2010)
|
בן 97 |
| שיאי האירוע המרכזי | ||
|---|---|---|
| הכי הרבה זכיות | ג'וני מוס סטו אונגר
|
3 |
| הפרס הכי גדול | ג'יימי גולד
|
$12,000,000 |
| הכי פעמים הגיע לשולחן הסופי | ג'סי אלטו דויל ברנסון
|
5 |
| הכי הרבה פעמים סיים בכסף | בארי ג'ונסטון
|
10 |
| הזוכה הצעיר ביותר | ג'ו קאדה (2009)
|
21 שנים ו-357 ימים |
| הזוכה המבוגר ביותר | ג'וני מוס (1974)
|
66 שנים ו-358 ימים |
| הכי הרבה זכיות ברצף | ג'וני מוס דויל ברנסון סטו אונגר ג'וני צ'אן
|
2 |
| הכי שנים רצופות סיים בכסף | רוני ברדה (2010-2014)
|
5[10] |
| הכי הרבה פעמים השתתף | הווארד אנדו (1974-2014)
|
41 |
| המשתתף הכי מבוגר | ג'ק יורי (2010)
|
97 |
נשים ב-WSOP[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
כיום נשים מהוות כ-5% מהמשתתפים בטורנירים. ונסה סיבלסט, ברברה אנרייט ונני דוליסון בעלות שלושה צמידי אליפות כל אחת.[11]l [12]
ישראלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
השם הישראלי הכי מוכר הוא אלי אלעזרא, שחקן פוקר מקצוען שעזב את ישראל לטובת ארצות הברית לפני עשרות שנים, שזכה בשלושה צמידים.
בשנת 2013 אמיר להבות סיים במקום השלישי שמתוך 6,352 שחקנים באירוע המרכזי וזכה ב-3.7 מיליון דולר.
הישראלי השני שהגיע לשולחן הגמר באירוע המרכזי הוא צבי עופר שטרן, שהגיע למקום החמישי וגרף 1.9 מיליון דולר.
פירוט הישראלים שזכו לפחות ב-2 צמידים:[13]
| צמידים | שם | שנים |
|---|---|---|
| 3 | אלי באלס | 1992, 1999, 2004 |
| 3 | אלי אלעזרא | 2007, 2013, 2015 |
| 2 | רפי עמית | 2005, 2007 |
זכויות לפי עשורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הזכיות באירוע המרכזי מודגשות.
| עשור | צמידים | שחקן | שנות זכיה |
|---|---|---|---|
| שנות ה-70 | 7 | ג'וני מוס
|
1970, 1971 (2), 1974, 1975, 1976, 1979 |
| שנות ה-80 | 4 | סטו אונגר
|
1980, 1981 (2), 1983 |
| שנות ה-90 | 5 | פיל הלמות
|
1992, 1993 (3), 1997 |
| שנות ה-2000 | 7 | פיל אייבי
|
2000, 2002 (3), 2005, 2009 (2) |
| שנות ה-2010 | 4 | ג'ורג' דנזר
|
2014 (3), 2016 |
| ג'ייסון מרסייר
|
2011, 2015, 2016 (2) | ||
| דומיניק ניצ'ה
|
2012, 2014 (2), 2017 | ||
| גבראיין ראסט
|
2011 (2), 2016, 2018 | ||
| מייקל מזרחי
|
2010, 2011 [E], 2012, 2018 | ||
| פיל הלמות
|
2012, 2012 [E], 2015, 2018 | ||
| שואן דיב
|
2015, 2016, 2018 (2) | ||
| ברייאן הסטינגס
|
2012, 2015 (2), 2018 |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אליפות העולם בפוקר- מידע היסטורי ושמות זוכים
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ WSOP: History, www.espn.com
- ^ דעואל, אליסף (25 במאי 2018). "פוקר - המדריך למשתמש". Ynet (בעברית). בדיקה אחרונה ב-17 באוקטובר 2018.
- ^ Online Poker News at PokerRoom.com's NewsRoom., 2007-11-10
- ^ "פוקר טוב רומניה | ישראל היום". ישראל היום (בעברית). בדיקה אחרונה ב-17 באוקטובר 2018.
- ^ WSOP History | Official World Series of Poker, www.worldseriesofpoker.com
- ^ ynet ספורט, ישראלי בשולחן הגמר באליפות הפוקר, באתר ynet, 16 ביולי 2013
- ^ פירוט הזוכים לפי שנים
- ^ "WSOP Players". WSOP. בדיקה אחרונה ב-8 במאי 2012.
- ^ "MEET THE 2011 NOVEMBER NINE!". Nolan Dalla. WSOP. 19 ביולי 2011. בדיקה אחרונה ב-8 במאי 2012.
- ^ "Bardah Sets New Main Event Record, Then Busts Cloutier". www.pokernews.com.
- ^ Women WSOP - Women World Series of Poker History, www.pokerwebsites.com (בAmerican English)
- ^ http://www.wsop.com/players/stats/
- ^ WSOP Players | Bracelet & Winners | WSOP.com, www.wsop.com
