אליפות העולם בראלי עונת 2017
סבסטיאן אוז'ייה המוביל הנוכחי של האליפות | |
סוג תחרות | אליפות העולם בראלי |
---|---|
תאריך התחלה | 19 בינואר 2017 |
תאריך סיום | 19 בנובמבר 2017 |
מספר עונה | 45 |
מספר מרוצים בעונה | 13 |
זוכה באליפות הנהגים | סבסטיאן אוז'ייה |
זוכה באליפות היצרנים | M Sport |
עונת 2017 באליפות העולם בראלי היא העונה ה-45 של האליפות. העונה נפתחה ב-22 בינואר בראלי מונטה קרלו והסתיימה ב-19 בנובמבר בראלי אוסטרליה. במהלך העונה התקיימו 13 מרוצים.
קבוצת פולקסווגן, שזכתה באליפות היצרנים בארבע העונות שעברו, פרשה מהאליפות בעקבות פרשת דיזלגייט[1]. סבסטיאן אוז'ייה, האלוף המכהן, שנהג עבור הקבוצה הפורשת, עבר לקבוצת אם-ספורט[2]. טויוטה שבה לאליפות לאחר 18 שנות היעדרות[3]. גם סיטרואן חזרה להתחרות באופן מלא, לאחר שבעונה הקודמת השתתפה בצורה חלקית בלבד והשקיעה בפיתוח הדגם החדש.
לאחר מאבק צמוד עם תיירי נויביל הצליח אוז'ייה לזכות באליפות בפעם החמישית ברציפות וקבוצתו זכתה, לראשונה מזה עשר שנים, באליפות היצרנים.
לוח זמנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-28 בספטמבר 2016 פורסם לוח הזמנים המתוכנן לעונת 2017[4].
סיבוב | תאריכים | מיקום | משטח | מקטעים | אורך | מנצח | Power Stage |
---|---|---|---|---|---|---|---|
1 | 20–22 בינואר | מונטה קרלו | מעורב | 15[א] | 355.96 ק"מ | סבסטיאן אוז'ייה | תיירי נויביל |
2 | 10–12 בפברואר | שוודיה | שלג | 17 | 305.83 ק"מ | יארי-מאטי לאטוולה | יארי-מאטי לאטוולה |
3 | 10–12 במרץ | מקסיקו | חצץ | 17 | 231.25 ק"מ | כריס מיק | תיירי נויביל |
4 | 7–9 באפריל | קורסיקה | אספלט | 10 | 316.76 ק"מ | תיירי נויביל | יארי-מאטי לאטוולה |
5 | 28–30 באפריל | ארגנטינה | חצץ | 18 | 356.49 ק"מ | תיירי נויביל | תיירי נויביל |
6 | 21-19 במאי | פורטוגל | חצץ | 19 | 349.17 ק"מ | סבסטיאן אוז'ייה | אוט טאנק |
7 | 11-9 ביוני | איטליה | חצץ | 19 | 312.66 ק"מ | אוט טאנק | אסאפקה לאפי |
8 | 30 ביוני-2 ביולי | פולין | חצץ | 22 | 338.34 ק"מ | תיירי נויביל | יארי-מאטי לאטוולה |
9 | 28–30 ביולי | פינלנד | חצץ | 25 | 315.62 ק"מ | אסאפקה לאפי | אוט טאנק |
10 | 18–20 באוגוסט | גרמניה | אספלט | 21 | 309.17 ק"מ | אוט טאנק | דני סורדו |
11 | 8-6 באוקטובר | קטלוניה | מעורב | 19 | 312.02 ק"מ | כריס מיק | דני סורדו |
12 | 27–29 באוקטובר | וילס | חצץ | 21 | 306.13 ק"מ | אלפין אוונס | תיירי נויביל |
13 | 17–19 בנובמבר | אוסטרליה | חצץ | 19 | 287.68 ק"מ | תיירי נויביל | סבסטיאן אוז'ייה |
- ^ המקטע הראשון בוטל בעקבות תאונה בה נהרג צופה. המקטע ה-16 בוטל מסיבות בטיחותיות
שינויים בלוח הזמנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראלי סין הוצא מתוך תוכנית התחרויות. הראלי שהיה אמור להתקיים לראשונה בעונת 2016, בוטל בשל מפולות בוץ שפגעו בתוואי המסלול המתוכנן. המארגנים החליטו שלא לכלול את הראלי גם בעונה הנוכחית, על מנת לאפשר למארגני הראלי הזדמנות להכין את המסלול בצורה טובה יותר לקראת התמודדות על מקום בלוח התחרויות.
קבוצות ונהגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]יצרן | קבוצה | רכב | מספר | נהג | נהג משנה | מרוצים |
---|---|---|---|---|---|---|
אם-ספורט | אם-ספורט | פורד פיאסטה | 1 | סבסטיאן אוז'ייה | ג'וליאן אינגרסיה | 1-13 |
2 | אוט טאנק | מרטין ירבוג'ה | 1-13 | |||
3 | אלפין אוונס | דניאל בריט | 1-13 | |||
יונדאי | יונדאי מוטורספורט | יונדאי i20 קופה WRC | 4 | היידן פאדון | ג'ון קנארד | 1–5 |
סבסטיאן מארש | 6–10, 12–13 | |||||
אנדריאס מיקלסן | אנדריאס ג'אגר | 11 | ||||
5 | תיירי נויביל | ניקולאס גילסול | 1-13 | |||
6 | דני סורדו | מארק מרטי | 1–11 | |||
אנדריאס מיקלסן | אנדריאס ג'אגר | 12–13 | ||||
סיטרואן | סיטרואן טוטאל אבו דאבי | סיטרואן C3 WRC | 7 | כריס מיק | פול נגל | 1–7, 9–11 |
אנדריאס מיקלסן | אנדריאס ג'אגר | 8 | ||||
חאליד אל קסימי | גריס פטרסון | 12 | ||||
סטפן לפר | גבין מוראו | 13 | ||||
8 | סטפן לפר | גבין מוראו | 1, 3, 11 | |||
קריג ברין | סקוט מרטין | 2, 4–8, 10, 12–13 | ||||
חאליד אל קסימי | כריס פטרסון | 9 | ||||
9 | סטפן לפר | גבין מוראו | 4, 6, 8 | |||
אנדריאס מיקלסן | אנדריאס ג'אגר | 7, 10 | ||||
קריג ברין | סקוט מרטין | 9 | ||||
חאליד אל קסימי | כריס פטרסון | 11 | ||||
כריס מיק | פול נגל | 12–13 | ||||
טויוטה | טויוטה רייסינג | טויוטה יאריס WRC | 10 | יארי-מאטי לאטוולה | מייקה אנטילה | 1-13 |
11 | יוהו האנינן | קי לינדסטורם | 1–12 | |||
אסאפקה לאפי | יאנה פרם | 13 | ||||
12 | 6–12 |
קבוצת פולקסווגן, שזכתה באליפות היצרנים בארבע העונות שעברו, פרשה מהאליפות בעקבות פרשת דיזלגייט[1].
טויוטה שבה להשתתף באליפות לאחר היעדרות כל 18 שנים[3]. החברה מינתה את טומי מקינן, שזכה באליפות הנהגים 4 פעמים בעבר, למנהל הקבוצה. מקינן היה שותף לפיתוח דגם הטויוטה יאריס WRC המבוסס על הטויוטה יאריס. צוות נהגי הקבוצה הורכב מצמד נהגים פינים: יארי-מאטי לאטוולה, נהגה לשעבר של קבוצת פולקסווגן ויוהו האנינן. קבוצת סיטרואן, שהתחרתה בעונה הקודמת בצורה חלקית, חזרה לאליפות בצורה מלאה. דגם הסיטרואן DS3 WRC, ששימש את הקבוצה בשניים האחרונות, הוחלף בדגם ה-C3 WRC החדש.
סבסטיאן אוז'ייה, שנותר ללא קבוצה לאחר פרישתה של פולקסווגן, חתם בקבוצת אם-ספורט. אוז'ייה הצטרף לאוט טאנק האסטוני, שנהג בקבוצת די מאק (D-MACKׂ) בפורד פיאסטה.
תקציר העונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העונה נפתחה ב-19 בינואר בראלי מונטה קרלו. במהלך המקטע הראשון של התחרות אירעה תאונה בה היה מעורב רכבו של היידן פאדון, שפגע בצופה. פאדון וג'ון קנארד, הנווט, לא נפגעו. הצופה נלקח לבית חולים בניס ומאוחר יותר מת מפצעיו. במהלך היום השני של התחרות הצליח תיירי נויביל לפתוח פער של 45.1 שניות על פני סבסטיאן אוז'ייה, שסיים את היום במקום השני. שבר במתלה גרם לנויביל לעיכוב של למעלה מחצי שעה ביום האחרון של המרוץ ואיפשר לאוז'ייה לקחת את ההובלה. יארי-מאטי לאטוולה, נהגה של קבוצת טויוטה הגיע במקום השני, במרוץ הבכורה המחודשת של הקבוצה[5].
בראלי שוודיה שוב הוביל נויביל בבטחה את הראלי אך תאונה בסופר ספיישל סטייג' הקצר חיסלה את סיכוייו לניצחון והורידה אותו למקום ה-13 בסיום. היה זה יארי-מאטי לאטוולה שניצח את המרוץ ועלה למקום הראשון באליפות. הניצחון היה הראשון של קבוצת טויוטה מאז שנת 1999[6]. בראלי מקסיקו ניצח כריס מיק. היה זה הניצחון הראשון לסיטרואן C3 WRC החדשה. אוז'ייה סיים שני ונטל את ההובלה באליפות בעוד נויביל חמישי בפער של 38 נקודות.
נויביל ניצח בשני המרוצים הבאים בקורסיקה ובארגנטינה בעוד אוז'ייה ניצח בפורטוגל ושמר על ההובלה באליפות. לאחר שסיים שני בפורטוגל עלה נויביל למקום השני באליפות במרחק של 18 נקודות מאוז'ייה. בשלושת המרוצים הבאים סיים נויביל לפני אוז'ייה תוך שהוא מנצח בראלי פולין ומסיים שלישי באיטליה. אוז'ייה סיים שלישי בפולין ובראלי פינלנד פרש לאחר תאונה. המקום השישי בפינלנד הספיק לנויביל כדי להשוות את מספר הנקודות שלו לזה של אוז'ייה והוא נטל את ההובלה באליפות, ארבעה מרוצים לסיום העונה, משום שניצח ביותר מרוצים. בראלי איטליה ניצח אוט טאנק לראשונה בקריירה ובראלי פינלנד ניצח אסאפקה לאפי בטיוטה במירוץ הרביעי בלבד שלו ב-WRC.
שני המרוצים הבאים הכריעו את גורל האליפות: בראלי גרמניה פרש נויביל לאחר שבר במתלה וסיים לראשונה ללא נקודות. אוז'ייה סיים שני וחזר לראש הדירוג, בעוד טאנאק ניצח בפעם השנייה העונה. אוז'ייה הגדיל את יתרונו בראלי ספרד כשהוא מסיים שני (מאחורי מיק שניצח) בעוד נויביל מסיים שוב ללא נקודות עקב תאונה. שני מרוצים לסיום הוביל אוז'ייה בפער של 37 נקודות על פני טאנאק בעוד נויביל יורד למקום השלישי באליפות במרחק 38 נקודות מאוז'ייה.
בראלי ויילס סיים אוז'ייה שלישי והבטיח את הזכייה באליפות. אלפין אוונס זכה בניצחון הראשון שלו בקריירה. בראלי האחרון באוסטרליה ניצח נויביל.
תוצאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אליפות הנהגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנקודות ניתנות לעשרת הנהגים המסיימים את התחרות ראשונים בהתאם לפירוט בטבלה הבאה. בעונה זאת חל שינוי בנקודות הבונוס המוענקות בשלב ה-Power stage והניקוד ניתן לחמשת הנהגים המסיימים את המקטע האחרון של כל מרוץ, במקום שלושה כפי שהיה בשנים הקודמות. לנהג שסיים ראשון הוענקו 5 נקודות, למקום השני הוענקו 4 נקודות וכן הלאה.
מיקום | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
נקודות | 25 | 18 | 15 | 12 | 10 | 8 | 6 | 4 | 2 | 1 |
מקום | נהג | נקודות | |||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
1 | סבסטיאן אוז'ייה | 1 | 32 | 22 | 22 | 44 | 15 | 53 | 32 | פרש | 34 | 23 | 34 | 41 | 232 |
2 | תיירי נויביל | 151 | 133 | 31 | 15 | 11 | 22 | 34 | 15 | 63 | 44 | פרש | 21 | 1 | 208 |
3 | אוט טאנק | 3 | 2 | 43 | 11 | 33 | 41 | 1 | פרש | 71 | 1 | 34 | 6 | 22 | 191 |
4 | יארי-מאטי לאטוולה | 2 | 11 | 64 | 41 | 55 | 9 | 25 | 201 | 214 | 73 | פרש | 53 | פרש | 136 |
5 | אלפין אוונס | 64 | 6 | 9 | 21 | 22 | 63 | פרש | 8 | 22 | 6 | 7 | 1 | 5 | 128 |
6 | דני סורדו | 45 | 4 | 85 | 34 | 8 | 3 | 122 | 4 | 9 | 341 | 151 | 10 | 95 | |
7 | כריס מיק | פרש | 124 | 1 | פרש | פרש | 18 | פרש | - | 8 | פרש | 12 | 72 | 75 | 77 |
8 | היידן פאדון | פרש | 75 | 5 | 6 | 6 | פרש | פרש | 2 | פרש | 8 | - | 8 | 3 | 74 |
9 | יוהו האנינן | 163 | 23 | 7 | פרש | 7 | 7 | 6 | 10 | 35 | 4 | 45 | פרש | 71 | |
10 | קריג בריין | 5 | 5 | - | 53 | 15 | 5 | 25 | 11 | 5 | 55 | - | 15 | פרש | 64 |
11 | אסאפקה לאפי | - | - | - | - | - | 104 | 41 | פרש | 11 | 212 | פרש | 9 | 63 | 62 |
12 | אנדריאס מיקלסן | 7 | - | - | 7 | - | פרש | 8 | 93 | - | 2 | 18 | 45 | 114 | 54 |
13 | סטפן לפר | 92 | 8 | 15 | 50 | - | 13 | - | 54 | - | - | 6 | - | פרש | 30 |
14 | טיממו סוניאן | - | 10 | - | 8 | - | 12 | - | 6 | 4 | 16 | 8 | 31 | 29 | |
15 | מאדס אוסטברג | - | 15 | - | - | 9 | 8 | 7 | 7 | 10 | - | 5 | 38 | 29 | |
16 | יאן קופצ'י | 8 | - | - | 23 | - | - | 10 | - | - | 11 | 9 | - | 7 | |
17 | פונטוס טידמנד | - | 9 | 10 | - | 10 | 11 | - | 13 | - | 12 | - | 11 | 4 | |
18 | נית'ן קווין | - | - | - | - | - | - | - | - | - | - | - | - | 8 | 4 |
19 | אריק קאמילי | 12 | 14 | 11 | 28 | - | 21 | 9 | 14 | 12 | 10 | 16 | 12 | 3 | |
20 | ג'ורדן סארדיניאס | - | - | - | - | - | - | - | - | - | - | - | - | 9 | 2 |
21 | סטפן סארזין | - | - | - | 9 | - | - | - | - | - | - | - | - | 2 | |
22 | ארמין קרמר | פרש | - | - | - | - | - | - | - | - | 9 | - | - | 2 | |
23 | אולה כריסטיאן וויבי | פרש | - | - | - | - | - | - | - | - | - | 10 | 37 | 1 | |
24 | יואהן רוסל | - | - | - | 10 | - | 38 | 15 | - | - | 41 | - | - | 1 | |
25 | קאלה רובנפרה | - | - | - | - | - | - | - | - | - | - | - | 38 | 10 | 1 |
26 | בראיין בופייה | 10 | - | - | פרש | - | - | - | - | - | - | - | - | 1 | |
מקום | נהג | נקודות |
אליפות היצרנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקום | קבוצה | מספר | נקודות | |||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
1 | אם-ספורט | 1 | 1 | 3 | 2 | 2 | - | 1 | 5 | 3 | פרש | 3 | 2 | 3 | 4 | 428 |
2 | 3 | 2 | 4 | 6 | 3 | 4 | 1 | פרש | 6 | 1 | 3 | - | 2 | |||
3 | - | - | - | - | 2 | - | פרש | 5 | 2 | - | - | 1 | - | |||
2 | יונדאי מוטורספורט | 4 | פרש | 6 | 5 | - | 5 | פרש | פרש | 2 | פרש | 7 | 7 | - | 3 | 345 |
5 | 6 | - | 3 | 1 | 1 | 2 | 3 | 1 | 5 | - | פרש | 2 | 1 | |||
6 | 4 | 4 | - | 3 | - | 3 | 7 | - | 8 | 8 | 6 | 4 | - | |||
3 | טויוטה רייסינג | 10 | 2 | 1 | 6 | 4 | 4 | 7 | 2 | 8 | - | 6 | פרש | 5 | פרש | 251 |
11 | 7 | 8 | 7 | פרש | 6 | 6 | - | 7 | 3 | 4 | 4 | פרש | 5 | |||
12 | - | 4 | פרש | 1 | - | פרש | 7 | |||||||||
4 | סיטרואן טוטאל אבו דאבי | 7 | פרש | 7 | 1 | פרש | פרש | - | פרש | 6 | 7 | פרש | 1 | - | פרש | 218 |
8 | 5 | 5 | 8 | 5 | פרש | 5 | 8 | - | - | 5 | 5 | 8 | פרש | |||
9 | 7 | 8 | 6 | 4 | 4 | 2 | - | 6 | 6 | |||||||
מקום | קבוצה | מספר | נקודות |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Volkswagen confirms it will leave the WRC at the end of 2016, Autosport.com, 2 November 2016
- ^ Ogier joins M-Sport, WRC.com, 12 October 2016
- ^ 1 2 Toyota announces WRC return in 2017, Toyota.com, 30 January 2015
- ^ 2017 WRC dates confirmed, WRC.com, 28 september 2016
- ^ Ed Wiseman, WRC 2017: Ogier wins at Monte Carlo, The Telegraph, 23 January 2017
- ^ Toyota claims first WRC win since 1999, Speedcafe.com, 13 February 2017