אליפות העולם למכוניות תיור
 | |
.jpg) | |
| ענף | מרוץ מכוניות |
|---|---|
| תאריך ייסוד | 1987 |
| תאריך פירוק | 2017 |
| ארגון מפעיל | FIA |
| מספר מתמודדים | 26 (2017) |
| זוכה אחרון/נה |
 חוסה מריה לופז |
| הכי הרבה זכיות |
 איוון מילר |
| https://www.fiawtcc.com/ | |
  | |
אליפות העולם למכוניות תיור (באנגלית: FIA World Touring Car Championship או בקיצור: WTCC) היא סבב מרוצי מכוניות המאורגן על ידי הפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA). האליפות נוסדה בשנת 1987 ושינתה מספר פעמים את שמה ואת פורמט התחרויות. האליפות, בצורתה הנוכחית מתקיימת ברציפות מאז שנת 2005. איוון מילר, זכה באליפות ארבע פעמים, הנהג בעל מספר האליפויות הגדול ביותר.
בסיום עונת 2017 הוחלט על הפסקת האליפות והחלפתה בגביע העולם למכוניות תיור (WTCR).
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עונת הבכורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עונת הבכורה של אליפות העולם למכוניות תיור התקיימה בשנת 1987. בעונה לקחו חלק מכוניות מקטגוריה A. בעונה נכללו המרוצים שהיוו את אליפות אירופה למכוניות תיור (ETCC), עליהם נוספו שני מרוצים באוסטרליה, מרוץ בניו זילנד ומרוץ ביפן. 3 יצרניות לקחו חלק בעונה: פורד, ב.מ.וו ואלפא רומיאו, שפרשה מהאליפות לאחר המרוצים באירופה.
במהלך העונה פעלו קבוצות ב.מ.וו מוטורספורט ואגנברגר מוטורספורט, שנתמכה על ידי פורד, בהסכמה שבשתיקה שלא להתלונן אחת כנגד השנייה על הפרות של הכללים. ההסכמה החזיקה במהלך המרוצים האירופאיים של הסבב. במהלך המרוץ הראשון שהתקיים בבאת'ורסט, אוסטרליה. התלוננו קבוצות מקומיות על כך שרכבי קבוצת אגנברגר חורגים מהתקנות של הקטגוריה. כתוצאה מכך, נפסלו התוצאות שהשיגו נהגי הקבוצה במרוץ. תואר האליפות הוענק בסיום העונה לקלאוס לודוויג וקלאוס נידוויטץ, צמד הנהגים של קבוצת אגנברגר. במרץ 1988, לאחר שנפסלה התוצאה שהשיגו במרוץ באוסטרליה נלקח מהם התואר והועבר לרוברטו רווגילה, נהגה של קבוצת שניצר מוטורספורט.
למרות ההצלחה של האליפות היא הופסקה לאחר עונה אחת בשל החשש של ברני אקלסטון כי האליפות תפגע בהכנסות הפורמולה 1. כתחליף לאליפות הציעה FIA לקיים את אליפות בפורמט שונה המבוסס על כלי רכב מייצור סדרתי, להם יותאמו מנועי 1.5 ליטר טורבו, ששימשו בעבר את הפורמולה 1. האליפות לא יצאה לפועל בשל חוסר הנכונות שהביעו יצרניות הרכב לייצור כלי רכב מתאימים.
הגביע העולמי למכוניות תיור[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפופולריות הגוברת של קטגוריית הסופרטורינג הביאה את FIA לקיים בשנת 1993 את מרוץ הגביע העולמי למכוניות תיור. אירוע חד פעמי, שכלל שני מקצים בהם התחרו ארבעים ושלושה נהגים ממדינות שונות. פול רדיסיץ, הניו זילנדי, ניצח את המרוץ וזכה בגביע. באותה שנה לא ניתן גביע ליצרניות. האירוע התקיים גם בשנתיים לאחר מכן, רדיסיץ זכה בתואר בפעם השנייה ברציפות. בשנת 1995 פרנק ביאלה הגרמני זכה בתואר בעונה השלישית. ב.מ.וו ואאודי זכו בתואר ליצרנים, בהתאמה. מרוץ דומה תוכנן להתקיים גם בשנת 1996, אך בוטל בשל מיעוט משתתפים לאחר שרק עשרה מתחרים נרשמו לתחרות.
בחזרה לאליפות העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]
_opening_lap.jpg)
בשנת 2005, בעקבות התעניינות מצד כמה יצרנים, הוסבה אליפות אירופה למכוניות תיור שוב לאליפות העולם. אנדי פריאולק, שהיה אלוף אירופה בשנת 2004, זכה באליפות העולם בשלוש השנים הראשונות. בשנת 2008 זכה איוון מילר באליפות כשהוא נוהג בסיאט לאון TDI, הפעם הראשונה שרכב המונע במנוע דיזל זוכה באליפות עולם רשמית. בין השנים 2010 עד 2013 עברה השליטה באליפות לנהגי קבוצת שברלוט, שהתחרו בדגם הקרוז. מילר זכה בשלוש אליפויות ורוברט האף באליפות נוספת. סיטרואן הפכה לדומיננטית בשלוש השנים הבאות, בהן לקח את התואר חוסה מריה לופז.
בשנת 2011 שונו התקנות ואושרה השתתפותם של רכבים בעלי מנוע בנזין בנפח 1.6 ליטרים בתוספת מגדש טורבו. שנה לאחר מכן נאסר על שימוש במנועים בנפח 2 ליטרים ומנועי טורבו-דיזל. בשנת 2014 שונו שוב התקנות והוכנסו לשימוש רכבי TC1. רכבים אלו היו בעלי כנפיים גדולות יותר ומנועים חזקים. הרכבים בעלי מנוע 1.6 ליטר זכו לכינוי TC2. בעונת 2015 הוצאו רכבי TC2 מחוץ לתחרות.
שיטת הניקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאז שנת 2010 מחלוקת הנקודות למשתתפים במרוצים, בדומה לחלוקת הנקודות באליפות הפורמולה 1.
| מיקום | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| נקודות | 25 | 18 | 15 | 12 | 10 | 8 | 6 | 4 | 2 | 1 |
ניקוד בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין השנים 2005 עד 2009 ניתן הניקוד בהתאם לטבלה הבאה:
| מיקום | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| נקודות | 10 | 8 | 6 | 5 | 4 | 3 | 2 | 1 |
בשנים בהם התקיימה תחרות הגביע העולמי למכוניות תיור חולקו הנקודות בהתאם לפירוט בטבלה הבאה:
| מיקום | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| נקודות | 40 | 30 | 24 | 20 | 16 | 15 | 14 | 13 | 12 | 11 | 10 | 9 | 8 | 7 | 6 | 5 | 4 | 3 | 2 | 1 |
בעונת הבכורה (1987) חולקו הנקודות בהתאם לטבלה הבאה:
| מיקום | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| נקודות | 20 | 15 | 12 | 10 | 6 | 5 | 4 | 3 | 2 | 1 |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אליפות העולם למכוניות תיור
