אליפות צרפת בטניס 1938

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אליפות צרפת בטניס 1938
Internationaux de France de tennis 1938
ענף טניס עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת התחרות 2 ביוני 1938 – 11 ביוני 1938 (10 ימים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר תחרות 43 עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר מארחת אצטדיון רולאן גארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אליפות צרפת 1938 הייתה תחרות טניס שנערכה על מגרשי חימר באצטדיון רולאן גארוס בפריז. התחרויות התחילו ב-2 ביוני והסתיימו ב-11 ביוני. זו הייתה האליפות ה-43 מאז ייסודה.

התחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרות הגברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דון בדג', מנצח תחרות הגברים

בתחרות זו השתתפו 84 טניסאים שחולקו ל-8 בתים. לקראת התחרות המשתתפים החזקים דורגו כדלקמן:

  1. דון בדג' (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), ניצח בתחרות
  2. פרניו פונצ'ץ (ממלכת יוגוסלביהממלכת יוגוסלביה ממלכת יוגוסלביה), הודח בחצי גמר
  3. רודריך מנצל (צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה), הפסיד בגמר
  4. כריסטיאן בוסי (צרפתצרפת צרפת), הודח ברבע גמר
  5. לדיסלב הכט (צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה), הודח בסיבוב רביעי
  6. איבון פטרה (צרפתצרפת צרפת), הודח בסיבוב הראשון
  7. ג'ין מאקו (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודח בסיבוב השלישי
  8. ברנר דסטרמו (צרפתצרפת צרפת), הודח ברבע גמר
  9. אדם באוורובסקי (פוליןפולין פולין), הודח בסיבוב השלישי
  10. פרנטישק ציינר (צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה), הודח ברבע גמר
  11. דרגוטין מיטיץ' (ממלכת יוגוסלביהממלכת יוגוסלביה ממלכת יוגוסלביה), הודח ברבע גמר
  12. יוסיפ פלדה (ממלכת יוגוסלביהממלכת יוגוסלביה ממלכת יוגוסלביה), הודח בחצי גמר
  13. אוון אנדרסון (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודח בסיבוב הרביעי
  14. ויליאם רוברטסון (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודח בסיבוב הראשון
  15. אנדרה-מרטן לז'ה (צרפתצרפת צרפת), הודח בסיבוב השני
  16. פרניו קוקולייביץ' (ממלכת יוגוסלביהממלכת יוגוסלביה ממלכת יוגוסלביה), הודח בסיבוב הרביעי

מנצח תחרות של השנה הקודמת הנר הנקל (גרמניה הנאצית (1935–1945)גרמניה הנאצית (1935–1945) גרמניה) השנה לא השתתף. בגמר התחרות נפגשו דון בדג' (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית) ורודריך מנצל (צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה). דון בדג' ניצח ב-3 מערכות. במהלך שנת 1938 הוא ניצח בתחרויות יחידים ב-4 תחרויות והיה הראשון שזכה בגראנד סלאם בתחרות הגברים במהלך שנה אחת.

תחרות הנשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימון מאתיה, מנצחת תחרות הנשים

בתחרות הנשים השתתפו 37 טניסאיות שחולקו ל-4 בתים. כמו בתחרות הגברים, הטניסאיות החזקות זכו לדירוג:

  1. סימון מאתיה (צרפתצרפת צרפת), מנצחת התחרות
  2. ננסי בולטון (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודחה בסיבוב השלישי
  3. סילבי הנרוטן (צרפתצרפת צרפת), הודחה ברבע הגמר
  4. ואלרי סקוט (בריטניהבריטניה בריטניה), הודחה בסיבוב השני
  5. ארלט האלף (צרפתצרפת צרפת), הודחה בחצי הגמר
  6. נל הופמן (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודחה בסיבוב השלישי
  7. מדזי רולין קוקרק (הולנדהולנד הולנד), הודחה בחצי הגמר
  8. אסתר היין-מילר (צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה), הודחה בסיבוב השני

מנצחת תחרויות הנשים בשנים 1936–1938 הילדה שפרלינג קראווינקל (גרמניה הנאצית (1935–1945)גרמניה הנאצית (1935–1945) גרמניה) השנה לא השתתפה. במשחק הגמר נפגשו סימון מאתיה (צרפתצרפת צרפת) ונלי אדמסון (צרפתצרפת צרפת) שהפסידה בשתי מערכות. באליפות זו סימון מאתיה ניצחה גם בזוגות נשים וזוגות מעורבים.

תחרות זוגות גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות השתתפו מספר זוגות. מנצחי תחרות 1937 גוטפריד פון קרם והנר הנקל (גרמניה הנאצית (1935–1945)גרמניה הנאצית (1935–1945) גרמניה) לא השתתפו. במשחק הגמר נפגשו ברנר דסטרמו ואיבון פטרה (צרפתצרפת צרפת) עם דון בדג' וג'ין מאקו (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית) וניצחו אותם ב-4 מערכות.

תחרות זוגות נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות השתתפו 18 זוגות. במשחק הגמר סימון מאתיה (צרפתצרפת צרפת) ובילי יורק (בריטניהבריטניה בריטניה) שיחקו נגד נלי לנדרי וארלט האלף (צרפתצרפת צרפת) וניצחו בשתי מערכות. בכך הן זכו בתחרות בשנה השלישית ברציפות.

תחרות זוגות מעורבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות השתתפו 38 זוגות. מזוג מנצחי תחרות 1937 רק סימון מאתיה (צרפתצרפת צרפת) השתתפה בתחרות. במשחק הגמר נפגשו סימון מאתיה (צרפתצרפת צרפת) ודרגוטין מיטיץ' (ממלכת יוגוסלביהממלכת יוגוסלביה ממלכת יוגוסלביה) עם ננסי בולטון (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה) וכריסטיאן בוסי (צרפתצרפת צרפת) וניצחו אותם ב-3 מערכות. לסימון מאתיה זה היה התואר השלישי באליפות זו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]