אליקים העצני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אליקים העצני
Elyakim Haetsni.JPG
אליקים העצני, 2012
תאריך לידה 22 ביוני 1926 (בן 91)
כנסות 12
סיעה התחייה
אליקים העצני בסוף שנות ה-50

אליקים העצני (נולד ב-22 ביוני 1926) הוא עורך דין ופובליציסט ישראלי, חבר במועצת יש"ע וחבר הכנסת ה-12 מטעם מפלגת "התחיה".

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשם גאורג בּוֹמְבַּךְ בעיר קיל שבגרמניה, בנם של שמאי וחנה. עלה לארץ ישראל בשנת 1938. למד בבית ספר דתי בירושלים ובסמינר הדתי למורים ע"ש ליפשיץ. סיים תואר ראשון בהצטיינות במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים והוסמך כעורך דין, עשה את התמחותו בבית משפט השלום ובמשרדו של עורך הדין מנדל שרף.

היה פעיל במשמרת הצעירה של מפא"י וחבר ארגון ההגנה. במלחמת העצמאות נפצע בהפגזה ירדנית בירושלים.

העצני היה מפעילי ארגון שורת המתנדבים בשנים 19531957. בסוף 1958 הוסמך כעורך דין.[1] בשנת 1972 קבע את מקום מושבו ברמת ממרא שבקריית ארבע. העצני חבר במועצת יש"ע ובפורום המדיני של המועצה.

היה חבר המזכירות של מפלגת "התחיה" עד לפירוקה. היה גם חבר הכנסת מטעם הסיעה בכנסת ה-12 (החל מ-31 בינואר 1990, לאחר רוטציה עם חבר הכנסת הרב אליעזר ולדמן) וחבר בוועדה לביקורת המדינה.

נישא לציפורה ואב לשלושה בנים ובת אחת. בנו הבכור, בעז העצני, פעיל בארגוני המאבק לשלמות הארץ, והיה במקום ה-34 ברשימת הליכוד לכנסת ה-18. בנו השני, נדב העצני, הוא עורך-דין ועיתונאי ב"מעריב". בנו השלישי, ישי העצני, מילא תפקיד מנכ"ל במרכז שלם. נכדתו שרה העצני-כהן היא מראשי תנועת "ישראל שלי" ומנהלת תוכניות חינוכיות בתנועת בית"ר העולמית.

שורת המתנדבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שורת המתנדבים

השורה הייתה קבוצה של אזרחים בעלי מודעות חברתית ופוליטית שקמה בישראל בראשית שנות ה-50. היא הוקמה בעקבות הרצאתו של הסופר ס. יזהר בתא הסטודנטים של מפא"י באוניברסיטה העברית בשנת 1951. העצני סיפר: "הוא צייר לנו בצבעים ריאליסטיים ובאופן מאוד פלסטי מה קרה במעברות העולים, וסחף אותנו". הוא ושותפו חנן רפפורט, יחד עם סטודנטים נוספים החליטו לצאת למעברות ולישובי עולים במטרה להנחיל את הלשון העברית לתושבים ולטפל בבעיותיהם האישיות. הוא עבר להתגורר בפחון לוהט ב"מעברת תלפיות" בירושלים, שם הורה תנ"ך. בשנת 2007, בראיון בשבועון "מקור ראשון", סיכם את מצבה של המעברה במשפט: "אין כיום מחנה פליטים ערבי שהסבל בו משתווה לסבלם דאז של העולים במעברה".

בשלב מסוים החלה שורת המתנדבים לעסוק בתופעת השחיתות הציבורית. למרות שכמעט כל מייסדיה וראשיה, כולל העצני עצמו, היו אנשי מפא"י, החלה "השורה" לטפל בשורת מעשי שחיתות שלטונית. הפרשה הידועה ביותר בהקשר זה הייתה זו שהפכה בהמשך לתביעת דיבה של סגן המפקח הכללי של המשטרה דאז עמוס בן-גוריון, בנו של ראש הממשלה, כנגד ארבעה ממנהיגי שורת המתנדבים ובראשם העצני. באותה פרשה שילמה שורת המתנדבים לתובע עמוס בן-גוריון, בסופו של דבר, פיצוי סמלי בלבד, תוך שבית המשפט העליון קובע שאיננו מאמין לחלקים גדולים מעדותו של עמוס בן-גוריון. מפכ"ל המשטרה דאז יחזקאל סהר, שהיה העד העיקרי לטובתו, הורשע במתן עדות שקר במשפט זה ונידון לקנס ומאסר על תנאי. השורה לא המשיכה עוד זמן רב בקיומה. בשיאה, במחצית השנייה של שנות החמישים, היא מנתה כ-750 חברים.

פעילות למען ההתיישבות ביהודה ושומרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

העצני הוא מיוזמי מפעל ההתיישבות ביש"ע. בשנת 1972 עבר עם משפחתו מרמת חן לקריית ארבע, שם הקים משרד עורכי דין ששירת ערבים ויהודים כאחד. מתגורר היום ברמת ממרא - אחת משכונותיה של קריית ארבע. חבר במועצת יש"ע, שהיה ממקימיה, ונחשב לאחד מראשי הדוברים של המתנחלים.

יחסו לערבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לחלק מהנהגת יש"ע, אשר תומכת לעתים ב"הגירה מרצון" של הערבים, להעצני יש דעה ברורה נגד טרנספר. כתב "הארץ" נדב שרגאי הביא את דעתו של העצני בעניין במאמר מיום 29 במאי 2002.[2] שרגאי מציין כי העצני היה הראשון שהשווה בין הטרנספר לערבים לטרנספר ליהודים, ופסל קטגורית את שניהם. לדעתו, "מי שפוסל ובצדק טרנספר לערבים, אינו יכול להכשיר טרנספר ליהודים". בשנת 2002 (מועד הכתבה) הפכה גישתו של העצני בעניין שני הטרנספרים, הרואה בשניהם מעשים בלתי מוסריים מוחלטים, לקו הרשמי של מועצת יש"ע.

"אני לא יכול לתאר לעצמי ממשלה שמתייחסת אל תושביה כמו הצאר הרוסי, דהיינו, שהערבי יודע שיושב שם למעלה איזה שונא וכל הזמן זומם, והערבי יודע שהוא קוץ בעיני השלטון," אומר העצני. "אי אפשר לחיות כך. זה רעל והרס, וזה עוד לפני זה שאני מדבר על כך שמדינה דמוקרטית, שרוצה להיות חלק ממשפחת העמים, לא יכולה בעידן שלנו לנהוג כך".

ביחס למה שקרה במלחמת השחרור, העצני סבור כי היא התחוללה בסערת מלחמה. "בדרך כלל זה לא היה פרי תכנון מוקדם ובחלקה הגדול הייתה זו בריחה מרצון", הוא אומר. "'הטרנספר' הזה התאפשר רק אגב המחיר הנורא שעלתה המלחמה על השחרור והקוממיות. 1% מן האוכלוסייה היהודית בהרוגים בלבד (6,500 מתוך 650,000). במונחים של היום מדובר ב-50 אלף הרוגים".

יחסו לאוכלוסייה הערבית נובע גם מהעובדה כי להעצני משרד עורכי דין בקרית ארבע. הוא נהג להעניק שירותים משפטיים לתושבי חברון.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אליקים העצני, שורת המתנדבים, הוצאת מוסד ראובני, 1953.
  • אליקים העצני, הלם הנסיגה בארץ-ישראל , אלישע, 1986.
  • פולה קבלו, שורת המתנדבים: קורותיו של ארגון אזרחים, הוצאת עם עובד בשיתוף אוניברסיטת תל אביב, 2007.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]