אליקים ירון
אליקים ירון ברחבת המשכן לאמנויות הבמה, אפריל 2015 | |
לידה |
11 בפברואר 1937 תל-אביב, פלשתינה (א"י) |
---|---|
פטירה | 24 בינואר 2016 (בגיל 78) |
מדינה | ישראל |
השכלה | אוניברסיטת תל אביב |
מעסיק | הבקר, היום (עיתון ישראלי), מעריב |
אליקים ירון (11 בפברואר 1937 – 24 בינואר 2016) היה עיתונאי, מתרגם, מחנך, ומרצה לתיאטרון. היה מבקר התיאטרון, המחול והאופרה בעיתון "מעריב" עד לסגירתו.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בתל אביב. בתקופת לימודיו בתיכון הצטרף לתיאטרון הנוער "קלעים" ביוזמתו ובניהולו של עודד קוטלר. במסגרת זו השתתף במספר הצגות בבימויו של איזי אברהמי. תקופה זו היוותה עבורו פתיחה מעשית לעיסוק בתיאטרון. לפני גיוסו לצה"ל הוסמך להוראה בסמינר הקיבוצים. שירת בצבא בשנים 1960-1957 בלהקת פיקוד הגדנ"ע, וכאסיסטנט של שולמית הראבן בתוכנית "חץ וקשת" בגלי צה"ל.
מתום שירותו הצבאי ועד לשנות ה-80 שימש מחנך ומורה לתולדות האמנות בבית הספר התיכון העירוני י"ד (ויצו) בתל אביב, ולימד גם אנגלית בסמינר הקיבוצים בתל אביב. כשנפתח בית הספר לדרמה בסמינר הקיבוצים ב-1970 לימד בו דרמה ותולדות התיאטרון, מיום היווסדו ועד לפרישתו של ירון מהוראה בשנת 2003.
בשנות ה-70 היה מרצה בחוג לתולדות התיאטרון באוניברסיטה העברית בירושלים, ובו בזמן הרצה בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב.
עד הפרישה לגמלאות בשנת 2008 לימד בתוכנית הרב-תחומית באוניברסיטת תל אביב נושאים בתרבות המערב.
אליקים ירון היה נשוי לנילי, אב לשני בנים. נפטר בתל אביב ב-2016, בגיל 79. נטמן בבית העלמין קריית שאול.[1]
תארים אקדמיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1973 קיבל תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, בחוג לספרות עברית ובחוג לספרות אנגלית.
בשנת 1979 קיבל תואר שני בלימודי התיאטרון באוניברסיטת תל אביב.
בשנת 1982 הוענק לו תואר דוקטור באוניברסיטת תל אביב. נושא עבודת הדוקטור: "הוראות הבמה – מקומן ותפקידן בדראמה האירופית שלאחר מלחמת העולם השנייה", בהדרכת פרופ' אריה זקס.
בתקשורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות ה-60 המאוחרות היה מבקר תיאטרון בעיתונים "הבוקר" ו"היום" עד לסגירתם. כמו כן היה מבקר תיאטרון ואמנות בשבועון "מבט חדש" עד לסגירתו.
החל בשנות ה-80 ועד לסגירת העיתון בשנת 2014 היה מבקר תיאטרון ומחול בעיתון מעריב.[2] המאייר זאב נהג להצמיד קריקטורה משלו לביקורות שפרסם ירון. כמו כן שימש מבקר התיאטרון ברשת ב' בקול ישראל.
במשך שנים רבות היה מבקר פעיל בתוכנית הרדיו "בימות ובדים", שהייתה בעצם ההזדמנות הראשונה שלו לעסוק בביקורת תיאטרון. במסגרת עיסוקיו הרב-תחומיים בתולדות האמנות ערך והגיש ברדיו פינה אישית קבועה בשם "תמונות בתערוכה", שבה תיאר בפירוט רב ובהקפדה יצירות אמנות הממוקמות במוזיאונים שונים בארץ.
פרסומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אליקים ירון כתב ותרגם ספרים ומחזות:
- "משה רוזנטליס – רטרוספקטיבה 1983-1950", אליקים ירון, מוזיאון הרצליה, 1983.
- "משה רוזנטליס, מסע אל יסודות הצבע", אליקים ירון, גלריה א.ר., 1985.
- "קונסטבל", ג'ון סנדרלנד, עורך: חיים גמזו. מאנגלית: אליקים ירון, רביבים, 1976.
ירון תרגם מגרמנית את המחזה של פרידריך שילר "השודדים", שהוצג בבית צבי בשנת 1984, ואת המחזה "תופים בלילה" מאת ברטולט ברכט, שהוצג ב-1983 בתיאטרון באר שבע ובבית צבי. הוא תרגם את ספרו של המבקר האנגלי מרטין אסלין, "תיאטרון האבסורד", שיצא לאור בהוצאת זמורה ביתן בשנת 1985. כמו כן כתב ערכים באנציקלופדיה העברית.
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1986 – פרס לביקורת תיאטרון ע"ש יוסף בולוף מטעם קרן תל אביב לספרות ואמנות על יושר לב בביקורת.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יאיר אשכנזי, מת אליקים ירון, מהבולטים במבקרי התיאטרון בארץ, באתר הארץ, 24 בינואר 2016
- צבי גורן וגבי אלדור, אליקים ירון (2016-1937) - לזכרו, "הבמה", 25 בינואר 2016
- אליקים ירון (1937-2016), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אליקים ירון באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
- ^ ציפי שוחט, העיתונאים מנסים את מזלם בתיאטרון, באתר הארץ, 10 בנובמבר 2010