אליקס מצרפת
| לידה |
1150  |
|---|---|
| פטירה |
שנות ה־90 של המאה ה־12 |
| מקום קבורה |
קתדרלת מו |
| מדינה |
צרפת |
| תארים |
רוזנת בלואה, נסיכה, גראף |
| בן זוג |
תאובלד החמישי (1164–1191 (כ־27 שנים)) |
| ילדים |
לואי, רוזן בלואה, איזבל מבלואה, מרגרט מבלואה, מארי מבלואה |
  | |
אליקס מצרפת (1150 – 1197) הייתה רוזנת בלואה, שארטר ושאטודן מנישואיה לתאובלד החמישי מבלואה (אנ') שהיה רוזן בלואה, מפקד צבא צרפת וראש בית המשפט הצרפתי. היא כיהנה כעוצרת בלואה בשנים 1190–1197.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אליקס הייתה בתם של אלינור, דוכסית אקוויטניה ולואי השביעי מלך צרפת ולה אחות בכורה מארי.
היא נקראה על שם דודתה פטרונילה מאקוויטניה, אשר נודעה כ"אליקס". לידת בת נוספת, ולא הבן הנחוץ לה נואשות כיורש עצר, התבררה כמכה האחרונה לנישואיהם של אלינור ולואי. איחוד נישואיהם בוטל ב-21 במרץ 1152, כאשר אליקס עדיין לא הייתה בת שנתיים. גם אליקס וגם אחותה מארי שמרו על חוקיותן, והמשמורת על הבנות הוענקה למלך. אמה, אלינור, נישאה להנרי השני, דוכס נורמנדי, שמונה שבועות בלבד לאחר מכן, ב-18 במאי. מנישואים אלו נולדו חמישה בנים ושלוש בנות. אביה, לואי, נישא עוד פעמיים ונולדו לו חמישה ילדים נוספים.
בשנת 1164, בגיל 14, אליקס נישאה לתאובלד, רוזן בלואה ושארטר, אשר ניסה בעבר לחטוף את אמה של אליקס כדי לאלץ אותה להינשא לו. אחותה מארי משמפיין נישאה לאחיו של תאובלד, הנרי הראשון, רוזן שמפיין (אנ').[1]
במהלך נישואיה הופיעה אליקס לעיתים קרובות לצד בעלה במסמכים רשמיים, במיוחד בהענקת תרומות למוסדות דתיים. היא נתנה את הסכמתה למתנות שכללו אדמות, זכויות ורכוש, דבר המעיד על מעורבותה בענייני המשפחה והשלטון. אליקס המשיכה את מסורת התמיכה של משפחת בלואה במנזר סן־לומר דה בלואה והשתתפה עם בעלה וילדיהם בפעולות דתיות שהדגישו את יוקרת המשפחה ואדיקותה.[1]
הטבח בבלואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – עלילת הדם בבלואה
בשנת 1171 הייתה מעורבת בטבח בבלואה. הטבח היה עלילת דם לפי יהודי רצח נער נוצרי והשליכו לנהר. יחסם של בני האצולה של בלואה ליהודי העיר, היו מתוחים ממילא. זאת בעיקר בשל שנאתם לפולצלינה, אלמנה עשירה מיהודי העיר, שהייתה בעלת חוב של רבים מתושבי בלואה ובעלת קשרים בביתו של רוזן בלואה תיאובלד (אנ').[2] הרוזנת אליקס שנאה במיוחד את פולצלינה. אף שהדבר אינו נזכר במפורש, יש חוקרים שהסבירו את שנאתה המיוחדת של לפולצלינה במערכת יחסים רומנטית כלשהי שהייתה בין פולצלינה לבעלה של אליקס, הרוזן תיאובלד, ויש שאף כתבו שהיא הייתה פילגשו.[2] אחרים דוחים פרשנות זו ומסבירים שאליקס הייתה חייבת כסף לפולצלינה, בדומה לשאר האצילים.[3] בשל הרצון להיפטר מפולצלינה, ועמה מהחובות הכספיים, נוצרה עלילת הדם נגד היהודים. תאובלד שקרבתו לפולצלינה כנראה נתקררה, הורה לאסור את כל יהודי העיר, אף שלא נמצאה כל גופה ולא היה ידוע על ילד חסר. בטבח נרצחו 31 יהודים.[4]
שלטונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אליקס הייתה עוצרת בלואה במשך שבע שנים. כאשר בעלה עזב למזרח למסע הצלב השלישי בשנת 1190, היא מונתה למשול בהיעדרו. כאשר הוא מת מדיזנטריה בשנת 1191 במצור על עכו, לצד אחיו, סטפן מסנסר, היא המשיכה למשול בשם בנה הקטין, לואי (אנ'). אף שבנה הבכור לואי כבר הגיע לבגרות, היא המשיכה לנהל את נכסי המשפחה ולפעול כסמכות המרכזית.[1]
משפחתה ומותה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נישואיהם של אליקס ותאובולד נמשכו כמעט עשרים ושבע שנים, ובמהלכם נולדו להם שבעה ילדים: ארבעה בנים ושלוש בנות.[1]
- תיאובלד (נפטר ב-1187)
- לואי הראשון (אנ'), רוזן בלואה
- הנרי (נפטר ב-1185)
- פיליפ (נפטר ב-1202)
- מרגרט, רוזנת בלואה (נפטרה אחרי 1230). נישאה לאוטו הראשון, רוזן בורגונדי ולאחר מכן לגוטייה השני, אדון אוונס[1]
- אליזבט רוזנת שארטר[1]
- אדלייד, אם המנזר של פונטברו
אליקס נפטרה בשנת 1197, שש שנים לאחר בעלה. היא נקברה בקתדרלת סן-אטיין במו.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 3 4 5 6 MiChelle arMstrong-Partida, the Countesses of Blois and Chartres, באתר Academia.edu
- 1 2 סיימון שאמה, הסיפור של היהודים, חלק א: למצוא את המילים, ספרי עליית הגג, 2017, עמ' 373–374.
- ↑ Susan Einbinder (1998). “Pulcellina of Blois: Romantic Myths and Narrative Conventions”. Jewish History Journal. 12 (1). pp. 29–46
- ↑ ד"ר דוד אלטמן, נייר עמדה בנושא עלילות הדם, 2009, באתר המכללה האקדמית נתניה