אלישבע קפלן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלישבע קפלן ולוי אשכול עם חברות הכנסת בבה אידלסון ועדה מימון

אלישבע קפלן (29 בדצמבר 1900, ז' בטבת תר"ס, פולין22 בדצמבר 1959, כ"א בכסלו תש"ך, ירושלים) הייתה פעילה ציונית בפולין, חברת הוועד הפועל הציוני, חברה במוסדות הסתדרות העובדים הכללית, ממייסדות מועצת הפועלות, חברה פעילה במזכירות התנועה וממייסדות ארגון אמהות עובדות. חברה באספת הנבחרים הרביעית מטעם סיעת מפא"י ואשת ראש הממשלה השלישי, לוי אשכול.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות ונעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בשנת 1900, בעיירה שיניאבקה בפולין, לאביה יהודה לייויק קפלן ולאמה פרומה.

קיבלה חינוך עברי והייתה פעילה בארגוני הנוער הציוני בעירה.[1] את לימודיה סיימה בגימנסיה בנסביז' ובנעוריה ארגנה חוגים להתפתחות עצמית. הייתה קשורה עם תנועת צעירי ציון וחברת הפועל הצעיר.[2]

בשנת 1920 ארגנה קבוצת חלוצים ועלתה איתם לארץ ישראל. עבדה כפועלת במושבות ביהודה, כפועלת חקלאית ברחובות הצטרפה למשק הפועלות שהוקם בפתח-תקווה ולעבודה במטבח הפועלות של המשק בהנהלת חנה מייזל.[2] מימיה הראשונים בארץ התבלטה בחברה. בכל תפקידיה – הצטיינה במסירותה, ביכולת הביצוע שלה, ביוזמותיה ובאהבת-האדם שבה.[3]

בשנים 1927-1926 חזרה לבית-הוריה שבפולין בשל מחלה. כשחזרה לארץ ישראל, שבה אל קבוצת דגניה ב'. משנת 1944 חיה לסירוגין בתל אביב ובדגניה ב'.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלישבע התמסרה לפעילות ציבורית. הייתה חברת הוועד הפועל הציוני, חברה במוסדות הסתדרות העובדים הכללית וממייסדות מועצת הפועלות (1921), פעילה במזכירות התנועה, מובילה בתנועת הפועלות, וממייסדות "ארגון אמהות עובדות". בדגניה ב' הייתה חברת ועדת החינוך ופעילה בקליטת חברים.

בתנועת הפועלות יזמה וטיפחה מפעלים רבים בתחום החינוכי-סוציאלי: הקמת מועדוני ילדים, מתן מענה מערכתי לילדים עזובים ותופעת ילדים רוכלים, סיוע לארגון נשי החיילים, ארגון העברת ילדים מהעיר לכפר ומהכפר לעיר על פי הצורך בעתות מצוקה, טיפוח קרן חוסר עבודה. עוד תרמה ופעלה במאבקים לאומיים: לעידוד עבודה עברית, לעזרה לחיילים ולחיילים משוחררים, בהפגנות נגד הספר הלבן ועוד.

הייתה ידועה כנואמת. הלהיבה את קהל שומעיה בדיבורה התקיף ושופע האמונה, ולכן נשלחה לחו"ל לצורכי מגבית וכנציגת מועצת הפועלות בשליחויות רבות. בכל מקום אליו הגיעה - זכתה להערצה, לחיבה ולמחמאות. בשנים 1935-1934 הייתה שליחת מועצת הפועלות בארצות הברית.

בפולין הייתה חברת צעירי ציון ובארץ ישראל חברת הפועל הצעיר ומפא"י. נבחרה לאספת הנבחרים הרביעית, מטעם מפא"י.

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1930 התחתנה עם לוי אשכול (שקולניק) וליוותה אותו בתפקידיו הציבוריים. ובד בבד המשיכה בפעילות הסיוע שלה ובפרט למען קליטת עולים חדשים.

בנותיהם: דבורה אשכול-רפאלי (הייתה נשואה לאליעזר רפאלי, ואחד משלושת בניה הוא שיזף רפאלי), תמה אשכול-שוחט (נשואה לאברהם בייגה שוחט) ועפרה נבו-אשכול, (נשואה לברוך נבו ואחד מבניה הוא אשכול נבו).

בשנותיה האחרונות סבלה אלישבע ממחלה קשה, אך, במאמצים השתדלה שלא להכביד על משפחתה ועל ידידיה, ואף המשיכה להתעניין בכל המתרחש סביבה.

נפטרה בכ"א בכסלו תש"ך (22 בדצמבר 1959) לאחר מחלה והובאה למנוחת-עולמים בדגניה ב'. בין נושאי ארונה היה יו"ר הכנסת קדיש לוז.

על שמה נקראו רחוב בחיפה וגן אלישבע באשקלון ובאשדוד. ב-1961 נחנך בקבוצת דגניה ב' בית אלישבע לפעולות תרבות וחינוך. ב-1962 חנכה מועצת הפועלות (כיום נעמת) את בית אלישבע, מרכז ייחודי להכשרה ותרבות לנשים ברחוב אלעזר המודעי בשכונת קטמון בירושלים. עוד נקרא על שמה המרכז לבריאות השד של המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה.

עזבון מסמכיה נשמר בארכיון יד לוי אשכול.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שביט בן-אריה, חברות הכנסת: נשים מובילות בישראל, תל אביב : מדיה 10, 2011, עמ' 36.
  • עדה מימון, לאורך הדרך, הוצאת עיינות, 1972, עמ' 206-205.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שביט בן-אריה, חברות הכנסת: נשים מובילות בישראל, תל אביב : מדיה 10, 2011, עמ' 36.
  2. ^ 2.0 2.1 עדה מימון, לאורך הדרך, הוצאת עיינות, 1972, עמ' 206-205.
  3. ^ דוד תדהר (עורך), "אלישבע קפלן", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יב (1962), עמ' 4090.