אלישיב קנוהל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב מרדכי אלישיב קנוהל
Elyashiv knohl.jpg
לידה 7 באוגוסט 1948
ב' באב ה'תש"ח
פטירה 20 באפריל 2018 (בגיל 69)
ה' באייר ה'תשע"ח
מקום פעילות כפר עציון
חיבוריו איש ואשה
ואכלת ושבעת (יחד עם הרב שמואל אריאל)

הרב מרדכי אלישיב קנוהל (7 באוגוסט 1948, ב' באב ה'תש"ח - ה' באייר ה'תשע"ח, 20 באפריל 2018) היה רב קיבוץ כפר עציון.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בב' באב ה'תש"ח, בעת שאביו היה בשבי הלגיון הירדני, ומכאן שמו - 'אלישיב'. הוריו, שושנה ודב קנוהל היו ממייסדי כפר עציון לפני מלחמת העצמאות. לאחר מלחמת ששת הימים היה בין אלו שהקימו מחדש את כפר עציון, היישוב הראשון בגוש עציון.

לאחר שירותו הצבאי בחטיבת הצנחנים, למד כחמש שנים בישיבת מרכז הרב וכשמונה שנים בישיבת הר עציון שבגוש עציון. במקביל סיים את לימודיו במכללת הרצוג להכשרת מורים, בתואר B.Ed. בהמשך קיבל תואר שני בתלמוד מאוניברסיטת בר-אילן.

הרב קנוהל שימש כרב הקיבוץ כפר עציון עד פטירתו. בעבר שימש כר"מ בישיבת הקיבוץ הדתי עין צורים.

בשנת תשס"ג (2003) פרסם את הספר איש ואשה העוסק בהדרכת חתנים וכלות לקראת חתונתם. בעקבות הצלחתו, הספר יצא במספר מהדורות נוספות. לפי יהודה ברנדס ואביעד סטולמן, בקנה מידה תורני הספר נחשב לרב מכר[1]. על המהדורה השנייה של הספר עבר הרב שמואל אריאל פעמיים, תיקן והעיר אלפי הערות[2].

הרב קנוהל פיתח יחד עם הרב דוד בן זזון והטוענת הרבנית רחל לבמור ובהתייעצות עם דיינים ואנשי משפט את ה"הסכם לכבוד הדדי" בין בני זוג הנישאים. זהו הסכם טרום-נישואים שמטרתו הסדרת חלוקת הממון בין בני זוג במקרה של גירושין, וכן מניעת מצבים של סרבנות גט. פרסם מאמרים בקובץ "תחומין", בכתבי עת ובספרי זיכרון שונים. ספרו "ואכלת ושבעת", בנושא הכשרות, נכתב בשיתוף עם הרב שמואל אריאל. גם מספר זה נמכרו למעלה מעשרת אלפים עותקים, וחלקים ממנו נכללים בחומר הלימודים לבחינות הבגרות במקצוע תורה שבעל פה.

מאז שנת תש"ע עמד בראש אגף הנישואין של עמותת רבני צהר.

הרב קנוהל היה נשוי למרים (לבבי) ואב ל-11 ילדים. נפטר בה' באייר ה'תשע"ח (20 באפריל 2018), לאחר מאבק במחלת הסרטן.

הרב קנוהל הוא אחיו של פרופסור ישראל קנוהל, מרצה בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יהודה ברנדס יאכלו ענוים וישבעו;
    אביעד סטולמן, ‏טהרת המשפחה הדתית-הלאומית, אקדמות 14
  2. ^ איש ואשה, מהדורה שנייה, עמ' 24