אלישיב (מושב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלישיב
Elyashiv72.jpg
מושב אלישיב
מחוז המרכז
מועצה אזורית עמק חפר
גובה ממוצע[1] ‎16 מטר
תאריך ייסוד 1933
תנועה מיישבת התאחדות האיכרים
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2020[1]
  - אוכלוסייה 723 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.4% בשנה

אֶלְיָשִׁיב הוא יישוב בעמק חפר, אשר הוקם על ידי קבוצת עולים מתימן ב-13 בנובמבר 1933. אלישיב היה המושב הראשון של יוצאי תימן בארץ ישראל.

הקמת היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מושב אלישיב בשנת 1937
כניסה למושב מכביש 4 צולם בשנת 2010

יוצאי תימן בישראל נאבקו על זכותם להתיישבות חקלאית עצמאית. בשנים שקדמו להקמת אלישיב רווחה אצלם ההרגשה, שהם שכירים המנוצלים בידי אחרים. תחושה זו הייתה מנת חלקם של המאוכזבים והמתוסכלים מיחסה של ההסתדרות הכללית, שלפי הרגשתם נהגו פקידיה בסחבת רבה בטיפול בבקשתם להתיישב. והם פנו להקים מוסדות עצמאיים: "התאחדות התימנים בארץ ישראל" ב-1923, וארגון "שבזי" להתיישבות תימנית בארץ ישראל, שהוקם בפתח תקווה ב-1932.

ב-26 באוקטובר 1933 הודיעה המחלקה להתיישבות של ההנהלה הציונית להנהלת הקק"ל שהגיעה להסכם עם התאחדות התימנים, על מסירת 900 דונם בקרקעות בעמק חפר בתשלום, הנודע גם בשמו הערבי ואדי חוארת. כחמישים איש נרשמו.

קבוצה של עשרים חברי הקבוצה עלתה לקרקע ב-13 בנובמבר 1933. בלילה הראשון הם לנו תחת כיפת השמיים. למחרת הוקם על הגבעה צריף. עשרה חברים נבחרו להישאר במקום, והועסקו על ידי הסוכנות, על מנת להכשיר את הקרקע ולעבד חלק מהאדמות במשותף לפני הגעתן של המשפחות.

המושב כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום רוב חברי המושב אינם עוסקים בחקלאות, אלא במקצועות חופשיים, וחלקם שכירים במפעלים בעמק חפר. בשנת 2006 הוקמה הרחבה לבנים ממשיכים במושב שנבנית עד היום. החל משנת 2008 פועל במקום מרכז אופק הכולל בית ספר וגני ילדים מזרם חינוך ולדורף.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יוסף דנין, אלישיב: זכרונות, אפיקים, תשס"ג 2003.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן סוף ספטמבר 2021 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.