אלישע שפיגלמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלישע שפיגלמן
לידה 10 ביוני 1944
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 באפריל 2016 (בגיל 71) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק רשות השידור עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים נטע שפיגלמן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלישע שפיגלמן (10 ביוני 194415 באפריל 2016) היה איש תקשורת ישראלי שכיהן כעורך, כמגיש טלוויזיה וכנציב קבילות הציבור ברשות השידור.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפיגלמן נולד במוצא, בה גדל עד גיל 4. אביו, לוי שפיגלמן, היה אחד מ-11 פועלי בניין ירושלמים שייסדו את מוצא עילית, הוא היה גם מפקד "ההגנה" באזור ים המלח ונהרג ב-1948, במהלך מלחמת העצמאות.

הוא גדל במשך שנתיים אצל דודו בקיבוץ עין השופט ואחר כך עבר לחיות עם אמו בחיפה. בצה"ל שירת בנח"ל מוצנח (1964-1962), שירת במילואים בגדודי חי"ר עד לשנת 1965. סיים תואר ראשון בסוציולוגיה וכלכלה באוניברסיטה העברית (1969-1964).

עבד ככתב כללי ואחר-כך כתב כלכלי וראש דסק כלכלי של יומני חדשות ומחלקת החדשות בקול ישראל (1975-1970). היה מנהל מחלקת יומני החדשות בקול ישראל (1977-1975). שימש ככתב כללי ועורך "יומן השבוע" בקול ישראל (1978-1977). במסגרת זאת סיקר את המהפך הכלכלי של שר האוצר שמחה ארליך.

כיהן כראש הדסק הכלכלי בערוץ הראשון, כשהיה עדיין ערוץ הטלוויזיה היחידי (1983-1978). במסגרת זאת:

  • בשנת 1980, בזמנו של שר האוצר יגאל הורביץ, שידר את הסקופ על המעבר מהלירה לשקל.
  • בשנת 1981 הסתכסך עם יורם ארידור, שר האוצר, שטען ששפיגלמן אינו נותן סיקור מספיק לתוכניותיו הכלכליות ודרש ממנכ"ל רשות השידור, טומי לפיד, לפטר את שפיגלמן. לפיד סירב וארידור מיאן להתראיין אצל שפיגלמן וקרא לחבריו הפוליטיקאים לעשות כמותו. כתוצאה מכך קרא שפיגלמן לחרם על ארידור וזה לא הופיע כלל בשידורי הטלוויזיה הישראלית באותה תקופה. בתגובה לכך, הודיע שר האוצר ארידור, שהוא מסרב לאשר את תקציבה השנתי של רשות השידור, כפי שמחייב החוק ועבר לשיטה של אישור התקציב לחודש אחד בלבד כדי להפעיל לחץ על רשות השידור, עד שרשות השידור תפטר את שפילגמן. זבולון המר, שר החינוך, שהיה גם ממונה על רשות השידור, נתן גיבוי לטומי לפיד בהתנגדותו לכך. בסופו של דבר השתכנע שר האוצר להפסיק את החרם.
  • ב-13 במרץ 1982 שידר שפיגלמן כתבה על המצאתו של יעקב מרידור, של מתקן מהפכני שעשוי להפיק אנרגיה עצומה ותניב רווחים עצומים למדינת ישראל, לימים התברר שהממציא, דני ברמן, היה נוכל וההמצאה היא תרמית.

בשנת 1983 ביוזמת שר המסחר והתעשייה גדעון פת מונה שפיגלמן לסגן הציר הכלכלי בניו יורק ומנהל רשות ההשקעות של ישראל בארצות הברית, ובכך הורחק מהטלוויזיה הישראלית. בתפקידו החדש החליף שפיגלמן את יוסי ורדי. בתפקידו כמנהל רשות ההשקעות בארצות הברית כיהן עד לשנת 1987.

  • בשנים 1991-1987 שב לעבודתו בטלוויזיה והיה כתב, במסגרת זו היה אחראי לסיקור משפט דמיאניוק, ערך כתבות תחקיר בנושא פרשת דרעי והיה עורך "מבט לחדשות".
  • הגיש את התוכנית "כלבוטק" בשנים 1994-1991.
  • בשנים 1999-1994 ערך מהדורות בתוכניות החדשות: "בוקר טוב ישראל", ו"מבט", עד שהודח על ידי מנכ"ל רשות השידור, אורי פורת, בעקבות שידור ידיעה בדבר חגיגות האליפות של אוהדי בית"ר ירושלים בשנת 1998, בה נכח ראש הממשלה בנימין נתניהו, שברקע נשמעות קריאות קצובות "מוות לערבים"[1].
  • בשנים 2003-1999 ערך שפיגלמן את "יומן", תוכנית האקטואליה השבועית, עד שהודח על ידי מנכ"ל רשות השידור, יוסף בראל, על רקע סירוב להיענות לדרישת שר האוצר, בנימין נתניהו שהכתב הכלכלי, עודד שחר לא ישתתף בראיון עמו[2].
  • בשנים 2003-2002 ערך את התוכניות "בין הכותרות" ו"מוקד" בהגשת בן כספית.
  • בשנים 2004-2003 היה עורך חדשות בטלוויזיה.
  • בשנים 2007-2005 ערך את "מבט כסף", תוכנית חדשות כלכלית ואת "מבט לחדשות".
  • במאי 2007 התמנה לממונה על תלונות הציבור ברשות הציבור[3].

מ-1975 היה חבר בוועדי העובדים ברשות השידור ובאגודת העיתונאים. בשנים 2003-1999 היה יושב ראש האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל. מאז 1998 היה חבר נשיאות מועצת העיתונות בישראל, וחבר במליאת המועצה.

החל משנת 2005 ועד לשנת 2011 שימש גם כמנכ"ל של קרן ההשתלמות של העיתונאים, וביוזמתו הוחלט לסגור את הקרן ולהעביר אותה לניהול מקצועי של חברת הלמן-אלדובי בע"מ.

ב-15 באפריל 2016 נפטר שפיגלמן מסרטן הריאות. תרם את גופתו למדע[4].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלישע שפיגלמן התגורר בשכונת ארנונה בירושלים. היה נשוי לאהובה ולהם שלושה ילדים. בתם, נטע שפיגלמן, היא שחקנית בתיאטרון גשר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]