אלישר נבואי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


אלישר נבואי
علیشیر نوایی
Alisher Navoiy
ئەلىشىر نەۋائى
אלישר נבואי בציור מיניאטורה מהאסכולה ההראטית במאה ה-15
אלישר נבואי בציור מיניאטורה מהאסכולה ההראטית במאה ה-15
לידה 9 בפברואר 1441 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 בינואר 1501 (בגיל 59) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה השושלת הטימורית, ח'וראסאן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע משורר עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד וזיר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ניזאם-א-דין מיר אלישר נבואי (מיר עלי-שיר נאוַאִי) או "הראווי " (בטורקית צ'אגאטאי ובפרסית: مير على شير نوائى, באוזבקית:Alisher Navoiy, באויגורית:Әлшир Нава’и/ئەلىشىر نەۋائى, ‏ 9 בפברואר 1441 הראט - 3 בינואר 1501 הראט) ) היה משורר, פילוסוף, הוגה מיסטי, לשונאי, פוליטיקאי, צייר, מוזיקאי ונדבן טורקי-צ'אגאטאי שחי ופעל בחו'ראסאן רבתי, בשטח הנוכחי של אפגניסטן, איראן ואוזבקיסטן, בימי השושלת הטימורית, נחשב לדגול הסופרים בשפת צ'אגאטאי ולאחד מגדולי המשוררים בשפות הטורקיות. כונה בשם "נבואי" או "נאואי" במשמעות של "נעים הזמרה". כתב גם בשפה הפרסית, בשם העט "פאני" ("בן חלוף"), ובערבית. אלישר נבואי היה אח חלב של הסולטאן חוסיין באיקרא של ח'וראסאן שקרא לו בשנת 1469 לחזור להראט והשפיע עליו שפע כבוד והוקרה. אלישר נבואי היה מלומד בקיא בהגות הדתית של האסכולה המאתורידית באלסאם הסוני. הוא עודד כישרונות צעירים באמנות, למשל גילה את צייר המיניאטורות בהזאד שבתחילת דרכו עבד בשירותו. מיר אלישר התמנה בשנת 1472 לווזיר ובשנת 1487 למושל העיר אסטרובד. היה אדם עשיר, בעל אחוזות, ונדבן ובשנים 1500-1480 בנה על חשבונו מדרסות, מסגדים, ח'אנקות, חמאמים, גשרים ובריכות לשימוש הציבור. נחשב לגיבור ולמשורר לאומי של אוזבקיסטן וטג'יקיסטן. בטג'יקיסטן נודע בעיקר בגלל מפעל חייו בתחום האמנויות והבנייה. ידועים ביותר הם ארבעה הדיוואנים, שירים ליריים ב-50,000 חרוזים, במוחלקים לפי ארבעה שלבי החיים של האדם: "פלאי הילדות", "ערכי הנעורים", "נפלאות הבגרות" ו-"יתרונות הזקנה". אלישר נבואי נודע גם בחמש השירים הגדולים שלו "חמסה" (1485-1483)- שירי אהבה והרפתקאות אפיים, לפי הדגם של שירת ניזאמי גנג'אווי:"פלאי האנשים הטובים", "פרהאד ושירין", "ליילי ומג'נון", "שבעת הנוסעים" (על שבעת כוכבי הלכת) ו"סד-אי-אסכנדרי" (החומה של אלכסנדר) (על אלכסנדר הגדול) שהתאפיינו בשלמות הצורה והשפה.

ציור מאת רבשנג'ן דדבאייב בבית ספר באספאנה בקירגיזסטן

נבואי כתב גם ספר לימוד לפרוזודיה בשם "מידת המשקל" ואת ספר"העימות בין שתי השפות" שבו טען לטובת הצורך לשים קץ להגמונית השפה הפרסית בספרות של העמים הטורקיים.

השפעתו של אלישר נבואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפעת יצירתו של נבואי הרחיקה עד להודו במזרח ולאימפריה העות'מאנית במערב. ניתן למצוא אותה במרכז אסיה של ימינו, בטוריקה המודרנית, בטטרסטן האוטונומי שברוסיה, באזור שינג'יאנג שבסין ובעוד אזורים המיושבים על ידי עמים דוברי טורקית

  • המפקד, המשורר והסופר באבור, מייסד האימפריה המוגולית שבהודו, ומחבר "באבורנאמה" הושפע מאוד על ידי כתיבת נבואי. הוא העריך אותנ מאוד ואף וניסה להתכתב עם המלומד הדגול.
  • גם הטורקים העות'מאנים היו מודעים לערכה של מורשת נבואי:סולימאן המפואר החזיק בספרייתו האישית את "דיוואן-י נבואי", את "חמסה" ואת "מוחכמאת"[1]
  • סגנונו של המשורר האזרבייג'ני פוזולי שכתב בחסותם של הספווים ושל העות'מאנים, הושפע גם כן מסגנונו של נבואי.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אלישר נבואי אומץ על ידי אוזבקיסטן כמשורר הלאומי שלה.
    • עיר ומחוז באוזבקיסטן נקראים לכבודו - העיר אלישר נבואי ומחוז נבואי.
    • שדרות ורחובות רבים ברחבי אוזבקיסטן נקראים על שמו.
    • נבואי הפך למקור השראה של סופרים ומשוררים אוזבקים רבים

[2]

מורשתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבואי הוא אחד האהובים שבמשוררי העמים הטורקיים במרכז אסיה. בדרך כלל נחשב לגדול הנציגים של הספרות בשפת צ'אגאטאי. [3][4]. שליטתו בשפת צ'אגאטאי הייתה כה מושלמת ששפה זו נודעה כ"שפת נבואי".[5] אף על פי שכל האתנומימים העכשוויים של מרכז אסיה הם אנאכרוניסטיים, המקורות הסובייטיים והאוזבקים רואים בנבואי אישיות אוזבקית. מריה סובטלני סברה שהוא היה אולי צאצא של הלבלרים ה"בחשים"', מה שגרם לכמה מקורות לשייך אותו לאויגורים[4] [6][7] עם זאת, חוקרים כמו קאזויוקי קובו חולקים על טענה זו.[8][9]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Lisa Golombek. Timurid Art and Culture: Iran and Central Asia in the Fifteenth Century. Middle East Studies Association of North America Meeting. Brill.1992 p. 47.

  • Kabo, Kazuyuki . "ミール・アリー・シールの学芸保護について" Mir 'Ali Shir's Patronage of Science and Art . 西南アジア研究 1990 : 22–24.
  • Mustafa Kutlu -Türk Dili ve Edebiyatı Ansiklopedisi: Devirler, İsimler, Eserler, Terimler, Dergâh Yayınları 1977 vol.7 37,
  • Robert McHenry, ed.. "Navā'ī, (Mir) 'Alī Shīr". Encyclopædia Britannica. 8 (15th ed.). Chicago: Encyclopædia Britannica, Inc 1993. p. 563.
  • H.B.Paksoy Central Asia Reader: The Rediscovery of History, M.E. SharpeISBN 978-1-56324-202-1 1994
  • Maria Eva Subtelny -'Alī Shīr Navā'ī: Bakhshī and Beg. Eucharisterion: Essays presented to Omeljan Pritsak on his Sixtieth Birthday by his Colleagues and Students, Harvard Ukrainian Studies 1979-1980, vol.3/4, p. 799
  • , Maria Eva Subtelny . "Mīr 'Alī Shīr Nawā'ī". In C. E. Bosworth; E. Van Donzel; W. P. Heinrichs; Ch. Pellat (eds.). The Encyclopedia of Islam. VII. Leiden—New York: E. J. Brill 1993 .
  • A. A Valitova, . "Alisher Navoi". In A. M. Prokhorov (ed.). Great Soviet Encyclopedia. XVII. Moscow: Soviet Encyclopedia 1974 .

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלישר נבואי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ J.M. Rogers, R.M.Ward Suleyman the Magnificent 1988 p.93-99
  2. ^ Edward A. Allworth The Modern Uzbeks:From the Dourteenth Century to the Present: A Cultural History, Hoover Institution Press, Stanford University 1990 pp.229-230
  3. ^ McHenry 1993
  4. ^ 1 2 1993 עמ' 93-90 M.Subtelny
  5. ^ McHenry
  6. ^ H.B.Paksoy 1994 עמ' 22
  7. ^ Mustafa Kutlu 1977 עמ' 37
  8. ^ L.Golombek 1992 עמ' 47
  9. ^ Kazuyuki Kubo 1990