אלי אלאלוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלי אלאלוף
אין תמונה חופשית
לידה 17 בפברואר 1945 (בן 74)
ד' באדר ה'תש"ה
פאס, מרוקו
מדינה ישראלישראל  ישראל
תאריך עלייה 1967
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה כולנו בראשות משה כחלון עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה כולנו
חבר הכנסת
31 במרץ 201530 באפריל 2019
(4 שנים ו-4 שבועות)
כנסות 20
יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
1 ביוני 201530 באפריל 2019
(3 שנים ו-47 שבועות)
פרסים והוקרה
  • פרס ישראל (2011)
  • דוקטור לשם כבוד מהטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אלי אלאלוף (נולד ב-17 בפברואר 1945 ד' באדר ה'תש"ה), הוא חבר הכנסת לשעבר, שכיהן כיו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת העשרים מטעם מפלגת כולנו. ניהל את קרן רש"י, וזכה בפרס ישראל על מפעל חיים לשנת תשע"א[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלאלוף נולד בפאס שבמרוקו[2] למשפחה מרובת ילדים. אביו נפטר כשהיה בן ארבע[3].

למד בבית הספר העברי "אליאנס" והיה פעיל בתנועות הצופים ודג'ג'. כשהיה בן 18 הגיע לשנה בישראל במסגרת תוכנית של תנועת "איחוד הבונים" ולאחר מכן חזר למרוקו ועבד בקזבלנקה בבית יתומים יהודי. בשנת 1967 עלה לישראל עם תנועת "עודד"[4].

למד מדע המדינה באוניברסיטה העברית (19681972) ובתקופת לימודיו הדריך קבוצות נוער דובר צרפתית שהגיעו לישראל במסגרת פעילות ההסתדרות הציונית. משנת 1968 היה במשך עשר שנים מנהל היחידה לנוער דובר צרפתית של ההסתדרות הציונית. במקביל התגייס לצה"ל ושירת בחיל התותחנים.

בשנים 19781981 שימש כעוזר במשרדו של השר יגאל ידין ולקח חלק בפרויקט שיקום שכונות. לאחר מכן היה עובד הסוכנות היהודית, תחילה כמנכ"ל החברה להתחדשות ולפיתוח ומאוחר יותר כיהן כמנהל מרחב הדרום של המחלקה להתחדשות ולפיתוח. בשנת 1989 נבחר למועצת העיר באר שבע מטעם רשימת "יד - תנופה לבאר-שבע"[5], וכיהן בה עד 1992.

בשנים 19921995 היה שליח קרן היסוד בשווייץ. עם חזרתו לארץ מונה למנהל קרן רש"י ובשנת 1999 לקח חלק באיחוד הקרן עם הקרן המאוחדת ומונה למנכ"ל הקרן המשותפת - קרן סאקט"א-רש"י. שימש בתפקיד זה עד לאוקטובר 2012. מענק הפרישה שקיבל מן הקרן ב-2013 עמד על 4.8 מיליון ש"ח.

אלאלוף בעל אזרחות כבוד בערים שונות בארץ ובעל תוארי דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון ומהטכניון. בשנת 2004 זכה באות יקיר באר שבע ובשנת 2006 נמנה בין משיאי המשואות בטקס יום העצמאות הממלכתי. בשנת 2011 זכה בפרס ישראל על מפעל חיים לתרומה מיוחדת לחברה.

בשנת 2013 מונה לעמוד בראש ועדת אלאלוף למלחמה בעוני בישראל[6], במבוא לדו"ח הוועדה כתב אלאלוף:

ניסיוני הביא אותי להכרה שההצלחה כרוכה במידה רבה בהשקעה ומאמצים אישיים גדולים, אך גם ביכולת של החברה והמדינה לפתוח שערי תקווה לכל אזרח ולאפשר לו קידום והצלחה... העוני אינו גזירת גורל, או אבן שאין לה הופכין ולא נוצר יש מאין. אמנם יש המתדרדרים לעוני בגלל החלטות שקיבלו במהלך חייהם, אך רובם של האנשים החיים בעוני נולדו לתוך מציאות זו, ללא סיכוי של ממש לשנותה לבד... הוצאתו של האדם ממצוקה היא השבת כבודו האבוד

הוא נשוי ואב לבן.

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2014, במהלך מערכת הבחירות לכנסת העשרים, הצטרף אלאלוף למפלגת כולנו בראשות משה כחלון והוצב במקום השלישי ברשימתה לכנסת[7].

במרץ 2015, הושבע לכנסת ה-20, והחל לשמש כיו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת. אלאלוף הוא פעיל בולט בעניין הבאתם ארצה של בני הפלשמורה, בדיון בוועדת ביקורת המדינה בעניינם, האשים אלאלוף את הממשלה בגזענות, שלדבריו מעכבת את העלתם לישראל "אם הפלאשמורה היו בלונדינים - מזמן היו מעלים אותם לישראל"[8].

יחד עם חברי הכנסת איל בן ראובן ועבד אל-חכים חאג' יחיא הקים 'צוות משימה פרלמנטרי' בילתי פורמלי לטיפול בסוגיית התאונות המרובות בענף הבניין שעלו לשיח הציבורי. יחדיו יזמו השלושה שורה של מהלכי חקיקה - בהם חוק הקובע כי אתרי בניה בהן אירעו תאונות קשות או קטלניות יסגרו מיידית למשך יומיים[9], חוק המחייב מינוי עוזרי בטיחות באתרי בניה גדולים[10], חוק האוסר להעסיק מנופאים שלא בהעסקה ישירה או באמצעות חברות ייעודיות ועוד[11]. השלושה יזמו גם שורה של דיונים בנושא בכנסת ואף יצאו לסיורי פתע משותפים באתרי בניה ברחבי ישראל.

ב-27 בינואר 2018, הודיע אלאלוף שלא ימשיך לקדנציה נוספת בכנסת, וכי יפרוש מהחיים הפוליטיים עם פיזורה של הכנסת הנוכחית: ״הגעתי לכנסת לקדנציה אחת, אני מסיים וחוזר למשפחתי״[12].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יאיר אלטמן, הוענקו פרסי ישראל: "הפלורליזם הישראלי מנצח", באתר ynet, 10 במאי 2011
  2. ^ אחיה ראב"ד, ה"מלאך" של החיילים תקבל פרס על מפעל חיים, באתר ynet, 11 באפריל 2011
  3. ^ שטרקמן, רותם; דטל, ליאור (11 באפריל 2014). "יו"ר הוועדה למלחמה בעוני לא שוכח את מי שאמר לו: "מרוקאים רק שוטפים כלים"". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-22 במאי 2019. 
  4. ^ אלי אלאלוף: אפרוש מהחיים הפוליטיים בתום הקדנציה הנוכחית - ברנז'ה חדשות, www.branza.co.il (בעברית)
  5. ^ ילקוט הפרסומים 3632, 13 במרץ 1989, עמוד 1978
  6. ^ דוח הוועדה למלחמה בעוני בישראל, 2014
  7. ^ דנה ירקצי‏, אלי אלאלוף מצטרף לכחלון: "נצמצם פערים חברתיים", באתר וואלה! NEWS‏, 25 בדצמבר 2014
  8. ^ עומר כרמון, אם הפלאשמורה היו בלונדינים - היו מעלים אותם לישראל, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 8 בינואר 2018
  9. ^ ניצן צבי כהן, ‏הכנסת אישרה: אתר בנייה שבו נהרג או נפצע עובד ייסגר ליומיים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 2 באוגוסט 2016
  10. ^ ניצן צבי כהן, ‏אושר סופית: חובה למנות עוזר בטיחות באתרי בנייה גדולים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 27 בנובמבר 2018
  11. ^ ניצן צבי כהן, ‏אושר סופית: מנופאים יועסקו רק ישירות או דרך חברה מורשה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 31 בדצמבר 2018
  12. ^ מערכת כאן, אלאלוף הודיע: הגעתי לכנסת לקדנציה אחת בלבד, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 27 בינואר 2018