אלי אלאלוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלי אלאלוף
אין תמונה חופשית
לידה 17 בפברואר 1945 (בן 73)
אדר ה'תש"ה
פאס, מרוקו
מדינה ישראלישראל  ישראל
תאריך עלייה 1967
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה כולנו בראשות משה כחלון עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה כולנו
חבר הכנסת
31 במרץ 2015 – מכהן
(3 שנים ו-37 שבועות)
כנסות 20
יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
1 ביוני 2015 – מכהן
(3 שנים ו-28 שבועות)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אלי אלאלוף (נולד ב-17 בפברואר 1945), הוא יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות וחבר הכנסת העשרים מטעם מפלגת כולנו, וחתן פרס ישראל למפעל חיים לשנת תשע"א[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלאלוף נולד בפאס שבמרוקו[2] למשפחה מרובת ילדים. אביו נפטר כשהיה בן ארבע.

למד בבית הספר העברי "אליאנס" והיה פעיל בתנועות הצופים ודג'ג'. כשהיה בן 18 הגיע לשנה בישראל במסגרת תוכנית של תנועת "איחוד הבונים" ולאחר מכן חזר למרוקו ועבד בקזבלנקה בבית יתומים יהודי. בשנת 1967 עלה לישראל עם תנועת "עודד".

למד מדע המדינה באוניברסיטה העברית (19681972) ובתקופת לימודיו הדריך קבוצות נוער דובר צרפתית שהגיעו לישראל במסגרת פעילות ההסתדרות הציונית. משנת 1968 היה במשך עשר שנים מנהל היחידה לנוער דובר צרפתית של ההסתדרות הציונית. במקביל התגייס לצה"ל ושירת בחיל התותחנים.

בשנים 19781981 שימש כעוזר במשרדו של השר יגאל ידין ולקח חלק בפרויקט שיקום שכונות. לאחר מכן היה עובד הסוכנות היהודית, תחילה כמנכ"ל החברה להתחדשות ולפיתוח ומאוחר יותר כיהן כמנהל מרחב הדרום של המחלקה להתחדשות ולפיתוח. בשנת 1989 נבחר למועצת העיר באר שבע מטעם רשימת "יד - תנופה לבאר-שבע",[3] וכיהן בה עד 1992.

בשנים 19921995 היה שליח קרן היסוד בשווייץ. עם חזרתו לארץ מונה למנהל קרן רש"י ובשנת 1999 לקח חלק באיחוד הקרן עם הקרן המאוחדת ומונה למנכ"ל הקרן המשותפת - קרן סאקט"א-רש"י. שימש בתפקיד זה עד לאוקטובר 2012. מענק הפרישה שקיבל מן הקרן ב-2013 עמד על 4.8 מיליון ש"ח.

אלאלוף בעל אזרחות כבוד בערים שונות בארץ ובעל תוארי דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון ומהטכניון. בשנת 2004 זכה באות יקיר באר שבע ובשנת 2006 נמנה בין משיאי המשואות בטקס יום העצמאות הממלכתי. בשנת 2011 זכה בפרס ישראל על מפעל חיים לתרומה מיוחדת לחברה.

בשנת 2013 מונה לעמוד בראש ועדת אלאלוף למלחמה בעוני בישראל,[4] במבוא לדו"ח הוועדה כתב אלאלוף:

ניסיוני הביא אותי להכרה שההצלחה כרוכה במידה רבה בהשקעה ומאמצים אישיים גדולים, אך גם ביכולת של החברה והמדינה לפתוח שערי תקווה לכל אזרח ולאפשר לו קידום והצלחה... העוני אינו גזירת גורל, או אבן שאין לה הופכין ולא נוצר יש מאין. אמנם יש המתדרדרים לעוני בגלל החלטות שקיבלו במהלך חייהם, אך רובם של האנשים החיים בעוני נולדו לתוך מציאות זו, ללא סיכוי של ממש לשנותה לבד... הוצאתו של האדם ממצוקה היא השבת כבודו האבוד

הוא נשוי ואב לבן.

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2014, במהלך מערכת הבחירות לכנסת העשרים, הצטרף אלאלוף למפלגת כולנו בראשות משה כחלון והוצב במקום השלישי ברשימתה לכנסת.[5]

במרץ 2015, הושבע לכנסת ה-20, והחל לשמש כיו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת. אלאלוף הוא פעיל בולט בעניין הבאתם ארצה של בני הפלשמורה, בדיון בוועדת ביקורת המדינה בעניינם, האשים אלאלוף את הממשלה בגזענות, שלדבריו מעכבת את העלתם לישראל "אם הפלאשמורה היו בלונדינים - מזמן היו מעלים אותם לישראל"[6].

ב-27 בינואר 2018, הודיע אלאלוף שלא ימשיך לקדנציה נוספת בכנסת, וכי יפרוש מהחיים הפוליטיים עם פיזורה של הכנסת הנוכחית: ״הגעתי לכנסת לקדנציה אחת, אני מסיים וחוזר למשפחתי״[7].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]