אלי יבלונוביץ'
 | |
| לידה |
15 בדצמבר 1946 (בן 77) פוך, אוסטריה  |
|---|---|
| ענף מדעי |
אלקטרואופטיקה |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט |
ניקולס בלומברגן |
| מוסדות |
|
| פרסים והוקרה |
|
  | |
אלי יבלונוביץ' (נולד ב-15 בדצמבר 1946) הוא פיזיקאי ומהנדס יהודי-אמריקאי ממוצא אוסטרי, חלוץ תחום הגבישים הפוטוניים[1] (במשותף עם סאג'יב ג'ון). הוא וצוותו היו הראשונים ליצור מבנה תלת־ממדי שמציג פער אנרגיה פוטוני מלא, שנקרא על שמו, "יבלונוביט".
השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יבלונוביץ' השלים את לימודיו לתואר ראשון בפיזיקה מאוניברסיטת מקגיל בשנת 1967. לאחר מכן השלים תואר שני בפיזיקה יישומית באוניברסיטת הרווארד בשנת 1969 ותואר שלישי מאותו מוסד בשנת 1972,[2] בהנחיית ניקולס בלומברגן (לימים חתן פרס נובל לפיזיקה). בהיותו עמית בתר-דוקטורי חקר יבלונוביץ' את תחום האופטיקה הלא ליניארית באמצעות לייזר פחמן דו-חמצני.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שקיבל תואר דוקטור, החל יבלונוביץ' לעבוד במעבדות בל, ובשנת 1974 הפך למרצה בכיר לפיזיקה יישומית באוניברסיטת הרווארד. בשנת 1979 הצטרף למרכז המחקר של אקסון, שם עסק בחקר תאים פוטו-וולטאיים לצורך יצירת אנרגיה סולארית. בעת עבודתו באקסון, יבלונוביץ' הצליח לפתח את הגבול התאורטי ללכידת אור בתאים פוטו-וולטאיים.[2]
בשנת 1984 שב יבלונוביץ' למעבדות בל, לתחום חקר התקשורת, ובשנת 1991 היה לממונה על פיזיקת מצב מוצק במעבדות. בתקופה זו הוציא לפועל את עבודתו פורצת הדרך בנושא הגבישים הפוטוניים.[1]
בהמשך הפך יבלונוביץ' לפרופסור להנדסת חשמל באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס והמשך לתרום לחקר הגבישים הפוטוניים והחומרים המאופיינים במעבר פוטוני אסור. ביולי 2007 הוא הצטרף למחלקה למדעי המחשב והנדסת חשמל באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. מחקרו כולל פוטוניקה של סיליקון, טלקומוניקציה, אנטנות אופטיות, יישומים חדשים של פוטו-וולטאיות, וחיפוש אחרי צרכני מתח זולים וחליפיים במקום טרנזיסטור. לאחרונה הוא עוסק בחקר גישות לחישוב אנלוגי לצורך פתרון בעיות סבוכות כגון בעיית הסוכן הנוסע.
יבלונוביץ' היה שותף להקמת מספר חברות הקשורות לתחומי המחקר שלו. בשנת 2000, הוא ייסד את .Ethertronics Inc, יצרנית אנטנות לטלפונים סלולריים שייצרה עד כה למעלה מ-1.7 מיליארד אנטנות.
בשנת 2001, יבלונוביץ' ייסד את .Luxtera Inc, חברת מוליכים למחצה המייצרת מערכות אלקטרואופטיות תוך שימוש בפוטוניקת סיליקון, המיוצרות בתהליכי CMOS. היא החברה הראשונה המשווקת התקנים פוטוניים מסיליקון המבוססים על יציקה.
כמו כן, היה שותף לייסוד של .Luminescent Inc בשנת 2002. Luminescent סיפקה אופטימיזציה מתוחכמת לשימוש במסכות פוטוליתוגרפיות, ולבסוף נרכשה על ידי Synopsys בשנת 2012.
בשנת 2008 הקים יבלונוביץ' את .Alta Devices Inc המייצרת תאים פוטו-וולטאיים של גליום ארסניד עם סרט דק לאנרגיה סולארית. Alta Devices מחזיקה כיום בשיא היעילות העולמי של תאים סולאריים עם צומת יחיד ב-29.1% ותאים סולאריים בצומת כפול ב-31.6%, שניהם בהארת שמש אחת.[2]
יבלונוביץ' הוא עמית של IEEE, OSA ו- APS. הוא נבחר כחבר באקדמיה הלאומית למדעים, באקדמיה הלאומית להנדסה, באקדמיה הלאומית לממציאים, באקדמיה האמריקאית לאמנויות ומדעים, ומכהן כחבר זר בחברה המלכותית.
פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מדליית אדולף לומב (1978)
- פרס ההישג המדעי על שם ו' שטרייפר (1993)
- פרס ר' וו' ווד (1996)
- פרס יוליוס שפרינגר (2001)
- מדליית מאונטבאטן של IET הבריטי (2010)
- פרס IEEE לפוטוניקה (2012)
- פרס הארווי (2012)
- פרס הדרגה (2014)
- מדליית אייזק ניוטון (2015)
- פרס אוליבר א' באקלי לחומר מעובה (2016)
- פרס IEEE על שם ויליאם ר' צ'רי (2017)
- מדליית IEEE על שם אדיסון (2018)
- מדליית בנג'מין פרנקלין (2019)
- מדליית פרדריק אייבס / פרס ג'רוס וו' קווין (2019)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלי יבלונוביץ', באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- אלי יבלונוביץ', באתר dblp
- אלי יבלונוביץ', באתר גוגל סקולר
- אלי יבלונוביץ', באתר IEEE
- אתר קבוצת המחקר של אלי יבלונוביץ'' באוניברסיטת ברקלי
- דף אינטרנט של הפקולטה באוניברסיטת ברקלי
- חוקר ביוגרפיה ב-CITRIS
- מרכז מדעי האנרגיה האלקטרוניקה NSF
- ראיון עם יבלונוביץ' במסגרת הכתבה "השנים האבודות של הגביש הזוהר", יהונתן ברקהיים, מכון דוידסון לחינוך מדעי, 3 ביולי 2023
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Eli Yablonovitch, Inhibited Spontaneous Emission in Solid-State Physics and Electronics, Physical Review Letters, 20 58, 1987, עמ' 2059-2062 doi: https://doi.org/10.1103/PhysRevLett.58.2059
- ^ 1 2 3 Eli Yablonovitch | EECS at UC Berkeley, https://www2.eecs.berkeley.edu/Faculty/Homepages/yablonovitch.html